אליעד: אז תראה, אתה הבנת מה אני אמרתי?

ש: נראה לי שהבנתי

אליעד: עכשיו תסתכל, בנוסף לכל זה יש פה עוד סיפור, מה הסיפור הנוסף? בנוסף לכל זה אם אני אשאל אותך האם אתה חושב שהסיבה שבגללה היא לא רוצה אותך, האם אתה חושב שזה עבורה חסרון? כן, בגלל זה היא לא רוצה אותך. האם אתה באמת חושב שיש בך חסרון על זה שאתה רוצה את מה שהיא לא רוצה שתרצה? תגיד לי, לא.

ש: עוד פעם, עוד פעם, מה?

אליעד: אתה רוצה איקס? היא אומרת לך תקשיב, זה חיסרון שאתה רוצה את האיקס הזה, בגלל זה אני לא רוצה אותך. נכון? אנחנו מדברים על הדבר הידוע. נכון?

ש: כן

אליעד: יפה, עכשיו היא חושבת שזה חיסרון שאתה רוצה ושהיא לא רוצה שתרצה את זה?

ש: כן

אליעד: יפה, האם אתה חושב שזה חיסרון? אם היית עם קרניים על הראש, היית חושב שזה חיסרון?

ש: כן

אליעד: אם אתה רוצה את מה שאתה רוצה והיא לא רוצה שתרצה את זה. אתה חושב שזה חיסרון? יש שתי אפשרויות או שכן או שלא. בסדר? עכשיו, אם אתה חושב שזה חיסרון שאתה רוצה את מה שאתה רוצה, זאת אומרת שאם היא אומרת לך אני לא רוצה אותך היא בעצם מזכירה לך את החיסרון הזה. נכון?

אם תגיד, לא, אני לא חושב שזה חיסרון ואני שלם עם זה. סבבה, אבל אז בעצם, למרות שאתה שלם עם החיסרון הזה, זה גורם לך להרגיש רע עם עצמך על זה שיש לך חיסרון, שאתה לא חושב שהוא חיסרון ובגלל זה בעצם דופק אותך בסה"כ הכללי. זאת אומרת בעצם רע לך מול המציאות, לא רע לך מולה, זה לא שאתה אומר, היא הזכירה לי את החיסרון. אתה לא חושב שזה חיסרון אבל בעצם אתה חושב שיש בך חיסרון מעצם זה שיש בך משהו שבגללו לא רוצים אותך. אתה הבנת?

אם אתה חושב שזה חיסרון, אז היא בעצם מזכירה לך את החיסרון שלך ואם אתה חושב שזה לא חיסרון. אז בעצם, בסך הכל הסופי, אם היא לא רוצה אותך, זה אומר שגם אם יש בך יתרון, בגלל היתרון היא לא רוצה אותך ואז מזה משנה?

ש: בסך הכל הכללי היא לא רוצה

אליעד: נגיד שאתה מאוד עשיר ואתה לא חושב שזה חיסרון להיות עשיר ומישהי אומרת לך אני לא רוצה אותך כי אתה מאוד עשיר. אז אתה אומר, אוקי, אני לא רוצה לוותר על זה, אני לא רוצה לוותר על הכסף שלי בגלל שזה תורם לך אבל מהיבט מסוים זה גם חיסרון כי הנה, בגלל זה לא רוצים אותי. זאת האמת, מה לעשות. מהיבט מסוים. עכשיו, תראה, מזה בעצם אומר בסה"כ הסופי? שברגע שהיא לא רוצה אותך או פחות רוצה אותך או וכו' וכו', זה בעצם אומר שהיא מזכירה לך את החסרונות שלך. זה מה שזה אומר

ש: אפשר להוסיף איזה משפט?

אליעד: כן, עכשיו תוסיף

ש: אני, זה מתחבר לי לעניין שהיא בעצם אומרת, היא אומרת תשמע, לך יש איזשהו חיסרון שבגללו אני אומרת טוב, אני אוותר על היתרונות שאני רואה בך. היא בעצם רוצה לחתוך את הקשר כדי להגדיל את הסיכוי שהיא תמצא מישהו אחר גם עם היתרונות שיש לי, בלי החיסרון שיש לי, כאילו להחליף אותי במוצר אחר פשוט.

אליעד: אוקי

ש: אז, זה כאילו קפץ לי ממה שאמרת על ה

אליעד: אוקי, וזה בעצם אומר שהיא חושבת שהיתרונות שלך לא מספיק ייחודיים

ש: כן ויש לזה תחליף

אליעד: או שיותר מזה, היא אומרת גם אם אני יודעת שאני לא אמצא מישהו כמוך, אני עדיין מוכנה לוותר על היתרונות האלה בשביל החיסרון הזה, או במילים אחרות, היא אומרת היתרונות האלה לא מספיק חשובים לי. או יותר נכון, היתרונות שלך הם לא מספיק יתרונות עבורה. כי אם זה יתרונות ייחודיים, אם היא אומרת לך, יש את היתרון שלך לעוד אנשים, אז זה כבר לא יתרון, יתרון פחות. אם היא אומרת, גם אם אני יודעת שאני לא אמצא את זה אצל אחרים, אני בכל זאת לא רוצה אותך, מה היא בעצם אומרת? זה לא באמת יתרון, כי אם זה באמת יתרון היא הייתה חייבת לרצות את זה אצלך.

עכשיו תסתכל, זה עובד ככה, היא אמרה שהיא לא רוצה אותך. לא רוצה אותך, פירושו שהיא חווה בך חיסרון. היא מסתכלת עליך והיא רואה יותר חיסרון מיתרון כי אם היא הייתה רואה יותר יתרון מחיסרון היא הייתה אומרת שהיא רוצה אותך. אוקי, עכשיו, תראה, ברגע שמישהו בעולם, ישות כלשהי בעולם אומרת לך תקשיב, יש בך יותר חיסרון מיתרון בעיני, זה גורם לך גם לראות את זה. זה עושה לך רע. אוקי? זה גורם לך להיזכר בחסרונות שלך. יכול להיות שאפילו זה מזכיר לך שבכלל יש לך חסרונות באופן כללי בלי קשר לזה. אתה כאילו אומר היא לא רצתה אותי בגלל זה, אבל אתה בעצם אומר, כן אבל אני חושב שבכלל לא היו צריכים לרצות אותי בגלל דבר אחר. בתת מודע, בסוף הכללי, בסך הכל הכללי אתה נזכר בחוויית חסרונות.

עכשיו תראה, מה האלטרנטיבות העומדות לרשותך? קודם כל, מה האמת? שבאמת יש בך חסרונות, זאת האמת. יש בך חסרונות ומי שיסתכל טוב יכול להגיע למצב שיראה שיש בך רק חסרונות. וזה לא יהיה שקר. גם אם יש בך רק חסרונות, זה לא יהיה שקר. עצם זה שאתה קיים זה בכלל חיסרון כי אתה ישות מוגדרת, כאילו אתה ביחס לשלמות, לא משנה מה תעשה אתה בחסרון. לדוגמה, אם נגיד נשים אותך ואת השלמות, לא משנה מה תנסה למכור אתה בחיסרון, נגיד, כי כל דבר שאתה מביא הוא לא מושלם.

מהיבט אחר, יש לך גם יתרונות, מהיבט אחר אין בך לא יתרונות ולא חסרונות אז זה לא משנה בכלל אם יש לך יתרונות או חסרונות. עכשיו, יש פה משחק של החיים שבו האלטרנטיבות שלך הם כאלה: יש לך אפשרות אחת להגיד, אני לא רוצה להרגיש רע מזה שהיא לא רוצה אותי ואז הדרך שלך היא להגיד הוא ננסה למצוא את היתרונות בזה שהיא לא רוצה אותי. למה זה שהיא לא רוצה אותי זה בכלל אמור להחמיא לי? לדוגמה

בא נהפוך את זה, למה זה שהיא לא רוצה אותי זה בכלל יכול להחמיא לי? עכשיו בא נקצין עוד יותר, למה זה שהיא לא רוצה אותי זה אומר שיש לי את החיסרון הזה והזה, למה החסרונות האלה זה בכלל יתרונות? נגיד, שאתה רשמת פה רשימת חסרונות, בא תמצא לי למה כל אחד מהחסרונות האלה זה בכלל יתרון. למה זה שאני אדם כזה וכזה זה בכלל יתרון?

איפה פה הבעיה בדרך הזאת? שאתה אף פעם לא תגיע למשהו מוחלט, אתה יכול למצוא מלא יתרונות, אתה יכול למצוא יתרונות שאפילו יראו לך בדיוק כמו חסרונות בעוצמה. אתה יכול אפילו לשכנע את עצמך וואלה איזה מזל היה לי שהיא לא רוצה אותי ואיזה טוב זה שהיא לא רוצה אותי וכו וכו' ואתה יכול באמת להרגיש את זה.

נגיד כרגע, אם אתה תחפש יתרונות בזה שהיא לא רצתה אותך, אתה יכול למצוא אבל הם יהיו חלשים. אני אומר שאתה יכול להגיע למצב של יתרונות מול חסרונות שווים בעצמה ואתה יכול אפילו להגיע למצב שהיתרונות יותר גדולים מהחסרונות. אבל תמיד בתת מודע שלך ישב, אבל היא לא רצת אותי. גם אם כמה שאתה מרגיש עכשיו רע, אני אהפוך לך את זה לטוב, זה לא יהיה מושלם. כי תמיד תהיה נקודת מבט שאומרת: אבל יש בי חיסרון.

אני אומר עוד פעם, גם אני עכשיו ייקח את הסיטואציה הזאת ויהפוך לך אותה. להביא לך, אם היא לא רצתה אותי, סימן ש, ואני אביא לך את רשימת היתרונות ואיזה יתרונות אתה מרגיש מזה שהיא לא רוצה אותך. ואתה ממש תרגיש שמח, כמו שאתה מרגיש מדוכא, תרגיש שמח, נגיד, עדיין זה לא יהיה מוחלט.

עכשיו, הפתרון המוחלט, אם אתה אומר, אני לא רוצה להרגיש רע, אני באופן מוחלט, לא רוצה להרגיש רע, לא מוכן להרגיש אפילו טיפה אחת רע מזה שהיא לא רוצה אותי. נניח, נניח, אני אומר לך נניח, שם יש רק פתרון אחד והפתרון ללכת לאין הבדל בין דבר להיפוכו, לאין הבדל בין יש לאין, לא יודע כלום, נגמר המשחק. לא יודע, אני לא יודע שהיא לא רצתה אותי, אני לא יודע שהיא רצתה אותי, אני לא יודע מזה טוב, לא יודע מזה רע, לא יודע מה אני רוצה, לא יודע מה אני לא רוצה, אני לא יודע כלום בכלל, נגמר המשחק.

אלא מה, שאם יגמר המשחק, לא יהיה לך רע, אם אתה תחליט לסיים את המשחק ולהגיד אין הבדל, נגמר. אבל בגלל שאתה עדיין במשחק, אז בתת מודע שלך אתה אומר רגע, אבל אם אני אגיד שאני מסיים את המשחק יהיה לי רע כי לא יהיה משחק. עכשיו בשביל לשחק את המשחק את חייב להמשיך לחשוב על טוב ורע. אם אתה חייב להמשיך לחשוב על טוב ורע, אז מחויב המציאות שאתה תרגיש גם רע מזה שהיא לא רוצה אותך. עכשיו, השאלה מה המינונים, ועכשיו השאלה היתרונות והחסרונות. אני אתן לך דוגמה, אם נגיד עכשיו, אתה נגיד תפטר מהרע שאתה מרגיש מזה שהיא לא רוצה אותך, מה היתרון שתקבל? שזה לא רע לך. מה החיסרון שתקבל?

ש: שזה לא טוב לי כשמישהי אחרת תרצה אותי?

אליעד: יפה, לדוגמה עכשיו תכיר מישהי אחרת, זה פחות מרגש אותך

ש: אין לי בעיה עם זה

אליעד: בסדר, אין לי בעיה עם זה כי רע לך פה, מצד שני אח"כ אני אגיד לך טוב פה, אתה תגיד, כן, אבל לא מרגש אותי כבר בחורות, נגיד. אני רק מסביר לך, עכשיו אתה צריך לבחור. קודם כל תבין, אתה רוצה שלמות? שלמות נמצאת מחוץ למשחק והיא באמת מושלמת, רק בגלל שאתה בתוך המשחק זה נראה לך שהשלמות לא מספיק טובה אבל בא נניח שאתה רוצה להישאר בו מסיבה כזו או אחרת, עכשיו, קודם כל אתה יודע שלא משנה מה תעשה תמיד יהיה בך גם חיסרון. נכון, אתה תמיד, לנצח נצחים, גם אם אני אביא לך עכשיו את כולם בעולם שירצו אותך חוץ ממנה, אבל היא לא רוצה אותי. אותה אני רוצה, למה? כי היא מזכירה לך את החיסרון. היא אומרת לך: לא אוהבים אותך בלי תנאים. כולם אוהבים אותך, לא, אבל היא לא אוהבת אותי, אני רוצה שהיא תאהב אותי כדי שיהיה שלם. אין שלם בעולם.

עכשיו, ובא נניח אפילו שהיא תרצה אותך, אתה אפילו תגיע למצב שאתה תגיד אני מעדיף שהיא לא תרצה אותי כדי שאני אוכל להרגיש אח"כ שהיא רוצה אותי, כי אם היא רוצה אותי אז אולי היא כבר לא רואה בי חיסרון ואז היא כבר לא משדרת לי שהיא אוהבת אותי בלי תנאים, אני מעדיף שהיא תגיד לי שהיא לא רוצה אותי ותהיה איתי יותר מאשר שהיא תרצה אותי ותהיה איתי. כי אם נגיד לדוגמה היא אומרת לך, אני לא רוצה אותך והייתה נשארת איתך בקשר, יכול להיות שזה יותר מחמיא לך מאשר אם היא אומרת לך, לא אין בעיה, אני איתך. אין בעיה אני איתך, אוקי, סבבה היא איתי, לא, יש לי חיסרון ובכל זאת היא איתי בקשר? זה בעצם אומר שהיא רואה בי יתרונות כל כך גדולים.

ש: בדיוק

אליעד: זאת אומרת שאפילו אם היא תרצה אותך, יכול להיות שגם בזה יש חיסרון, מצד שני, כן, למה היא לא רוצה אותי, בגלל החיסרון. מצד נוסף, כן יש חיסרון ובכל זאת היא רוצה להיות איתי בקשר.

בקיצור יש פה לופ שלא משנה איך תסובב אותו, אתה נתקע עם חיסרון.

עכשיו, בתוך המשחק פה תבחר, יש לך בחירה, עכשיו, אתה סובל מזה שאתה רואה חסרונות מזה שהיא לא רוצה אותך. עכשיו, אם אתה רוצה לא לסבול מזה, אתה צריך את החסרונות האלה, או לראות אותם כלא משנה, או לראות אותם כיתרונות. זה האלטרנטיבה שלך. עכשיו, מה החיסרון שיקרה? יש פה שני חסרונות שיקרו לך: אחד, אם את היתרונות הללו תראה או כלא משנה, או כיתרונות, אתה מאבד את המילוי שלהם. המילוי שלהם לא יעשה אותך שמח וכל המשתמע מכך, שזה הרבה עלות, זה לא עלות קטנה

ש: היא נראית לי עלות קטנה, כרגע

אליעד: למה, אם תיקח את רשימת החסרונות, נגיד, אני מרגיש בודד, אני מרגיש לא שווה, אני מרגיש זה, ואני אביא אותך למצב שתחשוב שזה טוב, או שתחשוב שזה לא משנה, ממילא כל פעם שמישהו יחמיא לך, כל פעם שמישהו יפגוש אותך, זה כבר לא ישמח אותך יותר, זה כאילו אתה מוותר על כל ההנאות האלה, אפילו להרגיש את הרע הזה. קודם כל תהיה מודע.

אבל חיסרון נוסף שיש, לך כרגע, שים לב, קודם אמרתי חיסרון שיש באופן כללי. עכשיו אני אומר חיסרון שיש לך כרגע בלהביא את עצמך למצב שתוכל לראות את החסרונות האלה כיתרונות או כלא משנה זה המאמץ להפוך את זה במוח וזה כרוך בתרגול, זה כרוך בתרגול, זה כרוך, מכאן אנחנו חוזרים לכללי, כאילו, אם כבר הייתה לך את היכולת להפוך, אז היית נשאר רק עם החיסרון המחויב. החיסרון המחויב אומר שאם תיקח את החסרונות שלך, תהפוך אותם ליתרונות או ללא משנה, ממילא לא תחווה את המילוי.

סתם, אני חושב אם מישהו מבחוץ שומע את זה אם הוא מבין על מה אנחנו מדברים בכלל? אוקיי, אני אומר אבל אתה מבין את הרעיון אבל עכשיו השאלה, האם לך יש באמת את היכולת באמת לקחת את החסרונות האלה ולהגיד וואלה, זה טוב, אני שמח שאני כזה, זה בכלל מעיד על חוזק או משהו כזה.

ש: כרגע לא באופן גבוה מדי

אליעד: אוקי, במה זה תלוי לשפר את היכולת? בדבר אקראי, של לתת דבר והיפוכו. אם אתה לוקח כל יום מאה דברים ואומר אני חייב למצוא את ההיפך שלהם. אני חייב למצוא את ההפך, למה? התיק הזה אתה חושב, שאם שאתה שם אותו יש יותר סיכוי שישדדו לך? או פחות? מה אתה חושב?

ש: פחות

אליעד: יפה, למה יותר? עכשיו, תעשה בהפוך על הפוך, תגיד, בגלל שהוא פחות, לכן, יש יותר סיכוי שישדדו אותי

ש: בגלל שהוא פחות מהודר, אולי יחשבו שהסוויתי את הכסף שיש בתוכו

אליעד: לדוגמה, ואם הוא מהודר, אומרים, רגע אם היה לו כסף, הוא לא היה שם את זה במהודר, הוא היה שם את זה בפשוט. וזה כנראה שבסדר, הוא רק מנסה להרשים אותנו ולא יותר מדי, כי אם באמת היה לו כסף, מה הוא כל כך טיפש לקחת את זה במהודר? סתם, זאת הייתה דוגמה. עכשיו, אם אתה עושה את זה 100 פעם ביום, 1000 פעם ביום, 2000 פעם ביום על מלא דברים, מלא נושאים. אתה אח"כ מגיע למחויבים האלה, מה טוב בלהיות לבד? מה טוב בזה שלא אוהבים אותך? מה טוב בזה שאתה מרגיש חלש? מה טוב בזה? ואז אתה יכול לבחור, מה בא לי עכשיו? ואז אחרי שתהיה לך את היכולת, עכשיו תראה, זה כרוך במאמץ, עכשיו אם לא תהיה מוכן להתאמץ את המאמץ הזה, אז אתה בעצם תתאמץ מזה שאתה סובל את הסבל של עכשיו.

ש: זה מאמץ? לסבול?

אליעד: או שתסבול מהתחושות הרעות של עכשיו או שתסבול מזה שאתה צריך להתאמץ למצוא את ההפך. עכשיו, בא נניח, תקשיב טוב טוב. בא נניח שנמצא את ההיפך ותמצא את היתרונות שיש בחסרונות שרשמת שיש בך. נגיד תמצא את ההיפך, את היתרונות, נגיד. ויכול להיות שאתה תגיד, למרות שאני יודע את היתרונות שיש בזה שאני לבד וזה וזה, אף על פי כן אני לא רוצה לראות את היתרונות, אני רוצה להמשיך לחשוב שזה חסרונות. למה? כי בתמורה אני מקבל יתרונות אחרים, ברגע שאוהבים אותי, אני אגיד זה עושה לי טוב, נניח.

לכאורה, אז מה זה שינה? בשני המצבים אתה חוזר למצב של עכשיו, שרע לך מזה שהיא לא רוצה לדבר איתך. אבל מה ההבדל? אתה יודע מה ההבדל?

ש: כן

אליעד: מה ההבדל?

ש: בחירה

אליעד: נכון, יפה. פה יש לך את הבחירה להגיד, אני בוחר להגיד שזה רע בתמורת משהו אחר וזה אפילו לא תמורת משהו אחר, רגע ופה זה כאילו בלי בחירה, כי פה אתה אומר טוב, מה לעשות, יש לי חסרונות אני לא יודע איך לברוח מהם, אין לך כאילו את היכולת לברוח מהם.

עכשיו, לכאורה תגיד, רגע, אבל גם אם אתה יודע להפוך את זה ליתרונות, עדיין אתה לא יכול לברוח מזה כי אתה אומר כן אבל אם אני אלך על ה, אם אני אגיד שזה יתרונות, אני אפסיד את היתרונות פה ואני לא באמת בלב שלם בוחר להגיד שזה חסרונות, כי אני מפחד לאבד את היתרונות שיש בהיפך. ולכן כאילו נכפה עלי לסבול חיסרון כלשהו. אבל זה לא נכון, למה זה לא נכון? כי שי לך תמיד את האופציה ללכת למושלם. הבנת? אתה הבנת את הסוף?

ש: לא

אליעד: תראה, כרגע, אתה אומר נכפה עלי לסבול מהחסרונות.

ש: אמת

אליעד: לכאורה, אם יהיה לך את השכל של ההיפוכים, אז אתה אומר לא נכפה עלי לסבול מהחסרונות, אני יכול להפוך אותם ליתרונות. אבל עדיין, נכפה עליך לסבול ממשהו אחר. נכפה עליך לסבול מזה שתמיד יהיה חיסרון שכלשהו. כי לכאורה אם תהיה מסוגל להפוך את זה ליתרונות אז למה שתרצה להמשיך לראות את זה כחסרונות? בשביל שתוכל ליהנות מההיפך. נכון? נגיד שאם תפגוש מישהי נגיד שהיא תחייך אליך, יהיה לך טוב, כי אם אתה תגיד לא אכפת לי אז מה אכפת לך שנגיד פגשת אותה? אז אתה מאבד חלק שלם מהחיים.

עכשיו, אז לכאורה, נכון שעכשיו, אתה לא בוחר לסבול מזה, כי אין לך ברירה, כי אין לך ברירה, אתה פשוט חייב לסבול מזה, אתה לא יודע להפוך את זה מספיק. אבל לכאורה, גם אח"כ, גם אם תדע להפוך את זה, עדיין אין לך בחירה. למה אין לך בחירה? כי אמנם יש לך בחירה אם להפוך את זה לחיסרון או ליתרון, אבל בכל מקרה תהיה חייב לסבול ממשהו, או שתסבול מזה שאתה רואה את זה כחיסרון, את החסרונות, או שתסבול מזה שאין לך את היתרון בהיפך. נכון? אז לכאורה, אתה בשניהם תקוע עם אין לי בחירה, אני חייב לסבול ממשהו, רק שפה אתה חייב לסבול מהצורה ופה אתה חייב לסבול בכל מקרה, בלי קשר לצורה.

ולמה זה לא נכון? כי אם יהיה לך את השכל של ההיפוכים, אתה גם יכול להביא את ההיפוך האולטימטיבי שלא רואה שום חיסרון בשום דבר. ואז אין שום חיסרון. ואז אתה בלב שלם בוחר להיות בתוך חסרונות. ובתוך החסרונות אתה בוחר את החיסרון הזה או את החיסרון הזה. אתה הבנת?

ש: כן

אליעד: עכשיו, האם באמת בלב שלם אתה בוחר את החיסרון? האם באמת זה בלב שלם? אז מה התשובה? אם אתה בתוך השכל, זה לא בלב שלם. אבל כשאתה יוצא החוצה, גם לא תהיה לך את השאלה אם זה בלב שלם או לא בלב שלם. אתה הבנת מה אמרתי?

ש: כן

אליעד: מה הבנת אותי?

ש: זה נראה לי כמו הירח

אליעד: אהה ירח, תסבול. אני אומר לך או שתטפס לירח או שתסבול. מה אתה מעדיף?

ש: נראה לי לסבול

אליעד: אז תסבול

ש: כי הירח, פשוט הסיכוי שאני אגיע לשם הוא

אליעד: אוקיי, תסבול. עכשיו, למה, איפה פה השקר? איפה פה השקר? כי אם היית בטוח שזה קשה כמו להגיע לירח, היית אומר רגע, אז בכלל, אוקיי, זה המצב וזה מה שאני רוצה להישאר במצב בנוכחי וזהו. אבל אתה בלב שלך אומר, רגע, מי אמר שזה קשה להגיע לירח? הרי גם לירח הגיעו. נכון? אולי יש איזה פרצה שאם אני אנסה אותה, אני סוגר את העניין? ואולי ייקח לי שנה ואני בסוף אגיע לירח?

ש: אמת

אליעד: ומה אני אומר לך? שזה לא באמת כמו להגיע לירח. זה לא להגיע בקפיצה. זה להגיע לירח בחללית, יש לך חללית מסודרת. אני טוען שהחללית הזאתי היא לקחת מחויבים ולהפוך לאפשריים, זה החללית. אתה לוקח דברים שנתפסים בעיניך כמחויב והופך לאפשרי. מחויב אפשרי, מחויב אפשרי וכו' עד שאתה מגיע לירח. עד שהמחויב תמיד יש חיסרון ויתרון

ש: זאת עבודה ממש קשה

אליעד: למה? זאת עבודה של שכל

ש: נכון, אבל עדיין מאוד מאוד קשה

אליעד: ישבת פעם לפתור תשבצים? תשבצי חשיבה? שחמט? משהו?

ש: כן

אליעד: נגיד, מדעי המחשב, למדת פעם?

ש: כן

אליעד: אוקיי, זה נחשב כמו לשבת ולפתח את המוח. זה נטו, נטו שכל, אני רוצה להבין, כמו לשבת לחשוב, למה זה ככה, למה? אני רוצה לקחת את זה, להפוך את זה.

ש: אני שונא את זה

אליעד: מה תקבל בתמורה? חופש אולטימטיבי. תהיה אלוהים. לא מתאים לך? אלוהים אתה תהיה

ש: מתאים לי אבל בא לי שזה יהיה מהר, לא בא לי עכשיו לשבת איזה שעות וימים וחודשים ושנים

אליעד: אז תסבול. אתה רוצה שזה יהיה מהר? אין בעיה. אין לך כוח להפעיל את השכל? אוקיי, תאמין לי שאין הבדל בין דבר להיפוכו וזהו. אם תצליח להאמין לי בלי להפעיל את השכל שלך ולבדוק אם זה נכון או לא, אתה בשנייה אחת יצאת מהלופ. תקשיב, למה לך לסבך את עצמך? אני אגלה לך מה תבין בסוף. אחרי שתבין את כל זה אתה תראה שאין הבדל בין דבר לדבר ושזה בכלל לא משנה אם זה ככה או ככה ושאתה אפילו לא יודע אם אתה פה או לא פה. ואתה לא יודע אם יש הבדל בין יש לאין. אתה לא יודע כלום. אתה מוכן להאמין לזה? הנה תאמין, אמרתי לך עכשיו, תאמין לי וזהו. תאמין לי שזה ככה. אתה מבין שאם היית מאמין לי שזה ככה לא היה שום חיסרון?

ש: כן

אליעד: אם היית באמת מאמין לי שאין הבדל בין יש לאין, אין הבדל

ש: זה נכון, נכון

אליעד: יש חיסרון? אני לא יודע מה יש ומה אין בכלל? מה יכול להיות חיסרון?

ש: אמת

אליעד: יפה, אז תאמין לי שזה ככה, תאמין לי. למה קשה לך להאמין לי? תאמין לי, זה הכי פשוט. אתה מאמין לי אתה סוגר את זה בפחות מרגע, האמת לי, נגמר המשחק. ולמה קשה לך להאמין לי?

ש: כי אתה אומר: לא אני לא מוכן להאמין, אני רוצה להבין. מה אני אמין לו? כי השכל שלך אומר לך: אל תאמין לו. מה אתה לא רואה הפוך? הרי מי מפריע לך להאמין לי? השכל שלך מפריע לך. מי מפריע לך להאמין לי שזה ככה. מי אומר לך: "לא נכון"?

ש: השכל שלי

אליעד: השכל, אהה השכל מדבר? אז בקשה, שב תבדוק. "עזוב, אין לי כוח להפעיל את השכל". אז תאמין לי. "מה להאמין לך? אני רוצה להפעיל את השכל, מה בלי להפעיל את השכל?" אתה רוצה להפעיל את השכל או לא? אם אתה רוצה, תפעיל אותו, תגלה. אם אתה לא רוצה, תאמין לי.

ש: לא רוצה להפעיל את השכל

אליעד: אז תאמין לי שאין הבדל וזהו. כל פעם שקופץ לך בשכל: לא נכון, לא נכון, אבל יש הבדל, אבל עכשיו היא לא רוצה אותי, קודם היא רצת אותי. תגיד: מי אמר? אולי אין הבדל? לך על האין שכל. לדוגמה: אתה אומר לעצמך: אין הבדל בין רוצה אותי ללא רוצה אותי. קודם היא לא רצתה אותי ועכשיו היא לא רוצה אותי ובו זמנית היא קודם רצתה אותי וגם עכשיו היא רוצה אותי ולמרות שזה לא הגיוני, ככה זה. לך על אין שכל.

יגיד השכל: "מה? לא הבנתי". לא רוצה להבין, ככה זה. אין הבדל בין אהבה ללא אהבה. בשניהם היא תמיד אהבה אותי ותמיד לא אהבה אותי במאה אחוז. היא תמיד שנאה אותי והיא תמיד אהבה אותי. והיא תמיד אוהבת אותי והיא תמיד שונאת אותי. והיא תמיד רק אוהבת אותי, לא גם וגם. היא תמיד גם רק אוהבת אותי ותמיד גם רק שונאת אותי. והיא תמיד גם לא אוהבת אותי ולא שונאת אותי. היא תמיד גם מדברת איתי והיא תמיד גם לא מדברת איתי. תמיד. זה לא הגיוני. לך על זה ואתה מנוטרל. אין לך פה מה להרגיש בכלל, אין פה רגשות.

ולמה אתה לא עושה את זה? כי השכל שלך אומר לך, רגע. מה, את מי אתה מרמה? מה אתה לא רואה שזה לא ככה? מה אתה לא רואה שאתמול היא רצתה לדבר איתך והיום היא לא מתקשרת. לא נכון. אני עכשיו באמצע לדבר איתה בטלפון. מה לדבר איתה בטלפון? אתה לא מדבר איתה בטלפון. את מי אתה מרמה? מי אתה שאתה תרמה אותי שהיא לא מדברת איתי בטלפון? אני אומר לך שעכשיו היא מדברת איתי בטלפון. איך אתה אומר שהיא לא מדבר איתי? אבל אתה רואה שהיא לא מדברת איתך. אתה בטוח שהיא לא מדברת איתך. איך אתה בטוח? אולי היא מדברת איתך ואתה לא יודע. מה לא יודע? אבל היא לא מדברת איתי. מי אמר שהיא לא מדברת איתך? אולי היא מדברת איתך ואתה לא יודע? מה זאת אומרת? היא לא מדברת איתי עכשיו. לא רק שכרגע היא לא מדברת איתי, גם קודם היא בכלל לא דיברה איתי. מה לא דיברה איתך? אתה לא זוכר? תראה, הנה היא דיברה איתך. איפה דיברה איתי? מי אמר שהיא דיברה איתי? הנה אני רואה. לא נכון, תוכיח. אתה לא יודע מה היה? אתה לא יודע מזה טוב, לא יודע מזה רע, לא יודע כלום, נגמר המשחק. אבל אז אתה יצאת מהשכל לגמרי. אין פה, נגמר הבלגאן. זה סוג של טירוף אבל זה טירוף שאם אתה עושה אותו, אתה נהיה שפוי, כי אתה לא לחוץ יותר משום דבר.

כי אתה גם לא באמת בטוח שמה שהשכל שלך אומר לך זה נכון. יכול להית שכל זה, זה מניפולציה אכזרית עליך שכאילו משגעת אותך כזה. אנחנו הבנו? אתה רוצה לתת סיכום?

ש: לא, אבל אני רוצה להגיד

אליעד: מה אתה רוצה להגיד?

ש: מה התחושה. שזה די סיכום, כאילו מה שאני מבין: אם אני לא רוצה את המצב הקיים, אני צריך להתאמץ בשביל לשנות את זה ולקבל תפיסה חדשה למציאות. עכשיו, מצד אחד אני לא רוצה להתאמץ. מצד שני אני לא רוצה לא להתאמץ. אני חושב שאולי אני יוכל להתאמץ קצת, כאילו, אני. התבלבלתי. כאילו, אני בחוויה של, זה או שאני סובל, או שאני מתאמץ הרבה כדי לא לסבול. אני לא רוצה, לא לסבול עכשיו. אני גם לא רוצה לסבול בדרך לפתרון. אני לא רוצה את שני הצדדים.

אליעד: אני אומר לך שבמבט...