ובו יתבאר העניין של ההרגלים / דפוסי ההתנהגות / הפרעה טורדנית כפייתית שיש לאדם. ויתבאר, מהם הרגלים? ואיך אפשר לשנות הרגלים? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הרגל, הוא פעולה שעושה האדם, שחוזרת על עצמה שוב ושוב. וככל שהפעולה חוזרת על עצמה יותר ויותר פעמים, כך היא הופכת יותר להרגל, ופחות לפעולה מודעת. והשאלה הנשאלת היא, איך אפשר לשנות הרגלים?

וכדי להבין איך לשנות הרגלים, לשם כך יש להבין כיצד הם נוצרים? ומהי המהות שלהם? כי ברגע שמבינים את המהות של העניין, על ידי זה אפשר לשלוט בו טוב יותר. אז איך בעצם נוצרים הרגלים? ומי שיתבונן יראה, כי בד"כ, כל הרגל, נוצר, על ידי בחירה חופשית של האדם. כי כל הרגל שיש לאדם, היה שלב כלשהו, שבו הפעולה של ההרגל, עדיין לא הייתה הרגל. אלא היא נעשתה על ידי האדם, מתוך בחירה ובצורה מודעת (אא"כ היא נכפתה על האדם).

לדוגמא: בן אדם בוחר באופן מודע לעשן. בסיגריה הראשונה, הוא עדיין לא רגיל לעשן, אלא הוא בוחר לעשן. כך גם בסיגריה השנייה ובסיגריה השלישית. וככל שהאדם מעשן יותר, כך הוא מעשן, יותר מתוך הרגל ופחות מתוך בחירה חופשית. והקושי להתגבר על הרגל, הוא משום, שהאדם לא מרגיש שהוא עושה אותו מתוך בחירה חופשית של עצמו. אלא, כאילו מתוך כוח כלשהו שנכפה עליו.

ההרגל, הוא בעצם, ביצוע של פעולה כלשהי, פעם אחרי פעם. וככל שהאדם מבצע את הפעולה יותר פעמים, כך הביצוע שלה דורש פחות מחשבה, ופחות מודעות לביצוע המעשה. עד שבסופו של דבר, האדם עושה את הפעולה, כאילו בצורה אוטומטית, וכאילו ללא בחירה חופשית כלל. ולפעמים, ההרגל יכול להיות גם ממכר ברמה הפיזית. כגון בעישון, שיש בו חומרי התמכרות וכיו"ב.

אז מה בעצם עושים כדי לשנות הרגלים? תשובה: מקשרים את הפעולה, למחשבה של זה שעושה אותה. ונסביר: הקושי לשנות את הפעולה, נובע בעיקר מכך שהיא נעשית, כאילו ללא מחשבה רצונית. דהיינו, האדם לא מרגיש שהוא בוחר לעשות את הפעולה, אלא שהוא כאילו מוכרח לעשות אותה (= התנהגות כפייתית / טורדנות כפייתית). ולכן הפתרון הוא, שכדי להתגבר על הרגל, לשם כך, על האדם לקשר את הפעולה שלו, למחשבה שלו.

על האדם להבין ולהבהיר לעצמו, שהוא זה שבוחר לעשות את הפעולה. בשלב הראשון, על האדם להפנים אל תוך עצמו את ההבנה, שהוא זה שבוחר לעשות את הפעולה. גם אם הוא עושה זאת מתוך הרגל, וגם אם זה נעשה כאילו בצורה אוטומטית, עדיין, האדם הוא זה שבוחר לעשות את זה. ובשלב הראשון, על האדם להבין, שהוא זה שבוחר לעשות את הפעולה. דהיינו, לקשר את הפעולה, למחשבה של זה שעושה אותה.

וככל שהאדם יותר מצליח לקשר את הפעולה שלו, למחשבה שלו, כך הוא חוזר למצב ההתחלתי שלו, שבו הוא היה, לפני שהפעולה הפכה להרגל. כי בהתחלת הדרך, ההרגל עדיין היה פעולה שנעשית מתוך בחירה חופשית בצורה מודעת. ורק עם הזמן, האדם איבד את השליטה על הפעולה...