כפי שכבר ביארתי, הספקות שיש לאדם שורשם בכך שהאדם לא רואה את כל האמת בצורה מדויקת. כאשר האדם רואה כל האמת בצורה מדויקת, ממילא אין ספקות. והדרך לצאת מספקות, היא על ידי חיפוש האמת בלבד.

ובהמשך לכך נוסיף, כי הדבר הטוב שנמצא בספקות שיש לאדם, הוא שהם עוזרים לאדם להתקרב אל האמת. הספקות שיש לאדם מגלים לו שהידיעות שלו לא מבוססות מספיק. ובזכות הספקות, האדם מברר את האמת ומגיע לידיעה מלאה שמספקת לאדם שקט נפשי אמיתי.

ויש שני סוגים של ידיעות שגויות, שהספקות של האדם עוזרים לו לצאת מהן. הסוג ראשון, הוא ידיעות שגויות כפשוטו. דהיינו, כאשר האדם לא רואה את הדברים בצורה נכונה אלא שגויה. והספקות שיש לאדם, עוזרים לו לגלות שהוא לא רואה את כל האמת, ועל ידי זה הוא מתקרב אל האמת ומגיע לוודאות ולשקט נפשי אמיתי.

ויש סוג נוסף של ידיעות שיוצרות ספקות, והוא האמונות האמיתיות של האדם, אך שאינן מבוססות על ידיעה אלא על אמונה. לפעמים האדם יודע את האמת, אך לא בגלל שהוא עצמו אימת אותה, אלא רק משום שהוא מאמין בה. וכאשר האדם רק מאמין בדבר שהוא האמת, אך לא יודע אותו בידיעה שלמה ומלאה, הדבר הזה מונע מהאדם את ההנאה שיש כאשר יודעים את האמת בידיעה מלאה ושלמה.

וכאשר האדם רק מאמין במשהו גם אם הוא האמת, או כאשר האדם יודע את האמת אך באופן חלקי, וכל שכן כאשר האדם רואה את המציאות בצורה שגויה, על ידי זה נוצרים אצל האדם ספקות, כדי לעודד את האדם לחפש את האמת, ובסופו של דבר להגיע לידיעה וודאית שמספקת לאדם שקט נפשי אמיתי.

ועוד נוסיף ונעמיק: הספקות עוזרים לאדם לאמת את הידיעות שלו ולהגיע אל השקט הנפשי...