שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺5 תגובות פורסמו: |
נשמע נכון.
אהבתי.
מודעות, מודעות, ועוד מודעות עצמית!
@אורי:
כן, אפשר לטפל בילד, גם בלי לפגוש אותו. באמצעות זה שמלמדים את אלו שכן פוגשים אותו, איזה מסרים הם צריכים להעביר לו.
יש לי שאלה לאליעד. אני מכיר אישה שיש לה בן בן 30 לערך. משתמש בסמים, כמעט לא עובד, חוזר בתשובה חלקי מאד שמאמין שרק אלוהים יכול להוציא אותו מהבוץ, אובחן כבעל הפרעות אך לא מוכן לטיפול מסוג כלשהו - לא תרופתי, לא ייעוץ, לא מוסד. הוא חי בבית הסבתא ומשתעשע במחשב. האם לדעתך אפשר לטפל במישהו כזה? בלי לפגוש אותו? אולי רק באימא וצערה?
נכון שלכל אובססיה יש מחשבה בתת מודע באותו הרגע שזה עושה לו טוב יותר מאשר נזק. גם אם בטווח הארוך האדם מצטער על הפעולה. מה שקובע זה אותו הרגע. ונכון שאם יצליח לאתר מהו אותו הטוב וימצא לו תחליף הרי שהאובססיה תימנע. יש לי מחשבה שאולי אם האדם מכיר את עצמו ויודע מראש שהוא הולך לעשות פעולה אובססיבית בעוד זמן מה וגם יכיר את אותה תועלת בתת מודע הגלומה בפעולה - הרי יוכל להקדים תרופה למכה ולאתר תחליף בעוד מועד. לדוגמה אכילת יתר - בביס הראשון הוא יודע שבשלב מסוים האכילה תיהפך לאכילת יתר מסיבות שזה עושה לו טוב מסוים - הוא יכול להפעיל תוכנית מגירה שהכין בעוד מועד לאותו המצב שבה טוב אחר שעומד בסתירה לטוב האובססיבי - יפיפייה בסטנד בי שתוכל להגיע תוך זמן קצר ללטף לו את המצח... הרי לא יזלול קודם הגעתה... או כל טוב אחר מספיק חזק שיעמוד בסתירה לטוב הרגעי של האובססיה - אולי יבנה בתוך עצמו הנאה עילאית שתעמוד בסתירה לזלילה ויפעיל אותה באותו הרגע, אולי יפיפייה שיכין מבעוד מועד בדמיון המודרך שלו אך לשם כך עליו להתאמן באותו דמיון מודרך בזמן שהוא לא באותו הרגע האובססיבי. אולי גם עישון - אם יכין בדימיון מודרך תסריט שגורם לו הנאה ויתאמן בו מבעוד מועד וברגע שהוא רוצה לשלוף סיגריה יש לו אולי עוד זמן מאוד קצר להציע לעצמו את התחליף המוכן מראש.