והפעם אדבר על העניין של לדבר עם לקוח על חסרונות ועל בעיות שהלקוח רואה במוצר. ואסביר על עוד נקודת מבט שצריכים לקחת גם אותה בחשבון, נקודת מבט שאומרת, שאם תדבר עם לקוח על חסרונות ועל בעיות שהלקוח רואה במוצר, גם בעיות כאלו שאתה לא יכול לטפל בהתנגדות הלקוח ולמצוא ללקוח פתרון, עדיין עצם זה ובגלל זה שאתה מדבר עם הלקוח על בעיות שיש במוצר, גם כאלו שאין לך שום פתרון לבעיה שלו, עצם זה מגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח ירצה לרכוש את המוצר.
אז ברמת העיקרון הלקוח רוכש את המוצר כי הוא חושב שיש עבורו במוצר יותר יתרונות מאשר חסרונות. דהיינו, בהיבט הזה בפשוטם של דברים, כדאי שהלקוח יראה במוצר כמה שיותר יתרונות עבורו וכמה שפחות חסרונות עבורו. ולכן בברירת המחדל, כאשר לקוח מציף איזו התנגדות, אז כדאי לטפל התנגדות הלקוח כמו שכבר הסברתי במקומות שונים. ויש גם לוגיקה של מתי ובאיזה שלב לדבר עם הלקוח על התנגדויות המכירה שלו. באיזה שלב בשיחה כדאי לדבר עם הלקוח על ההתנגדויות שלו. ויש בזה המון היבטים והמון עניינים.
אבל יש מצב שבו איש המכירות קולט שהלקוח הולך לדבר על נושא של התנגדות מכירה, שלאיש המכירות אין שום מענה להתנגדות המכירה הזאת. ונניח שלאיש המכירות יש את אפשרות הבחירה, האם לנסות להעביר נושא ולהתעלם מהשאלה של הלקוח בצורה חכמה או שכן לזרום עם הלקוח אל הנושא שאיש המכירות לא רוצה להיכנס אליו. כי כמו שאמרתי, אני מדבר על מצב שבו הלקוח הולך לדבר איתך על חיסרון, שאין לך שום פתרון ושום מענה לבעיה הזאת. והשאלה היא, איך הגיוני לפעול במקרה הזה? האם לנסות להעביר נושא? האם לנסות להתחמק מהשאלה הבעייתית? מה לעשות ואיך לפעול?
אז כמובן שיש בזה המון שיקולים שונים. כגון על איזה חיסרון מדובר? האם מדובר על חיסרון שלדעתך הוא דיל ברייקר, במובן שאם לא תמצא לו פתרון, אז בוודאות שהלקוח לא ירכוש את המוצר? האם מדובר בחיסרון קטן? חיסרון גדול? האם מדובר בחיסרון שלמרות שלא תמצא לו פתרון, אולי הלקוח ימצא הרבה יותר יתרונות במוצר מאשר חסרונות? והאם באמת אין לך שום מענה לבעיה של הלקוח? וכמובן צריך לבדוק גם, איך הלקוח יתייחס לזה שאתה מעביר נושא? האם הלקוח ישים לב לזה? איך הלקוח יפרש את זה שאתה מעביר נושא? האם הנושא בכל מקרה יצוף בהמשך השיחה? האם יש לך העדפה שהנושא יעלה בהמשך השיחה ולא עכשיו? האם בכלל אתה באמת יכול לגרום ללקוח לא לחשוב על הבעיה שהוא רוצה להעלות? בקיצור, יש כאן כל מיני שיקולים שונים.
אבל כאן אני רוצה לדבר על עוד אחד מהשיקולים שצריכים לקחת בחשבון, והוא על נקודת המבט שאומרת, שדווקא זה שאתה תדבר עם הלקוח על בעיה שיש לו, גם אם אין לך שום פתרון לבעיה שלו, הרי שזה עצמו יגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח ירכוש את המוצר. ואם לא תדבר איתו על הבעיה שלו, הרי שזה מקטין את הסיכוי שהוא ירכוש את המוצר, הכל כמובן מנקודת מבט מסוימת, שאינה מוחלטת.
אז הרעיון אומר, שלפעמים יותר קל ללקוח לרכוש את המוצר, דווקא אחרי שהוא מדבר איתך על חיסרון שהוא רואה במוצר, גם אם אין לך שום מענה לבעיה שלו. ולמה? אז יש לזה כמה סיבות, כמו שתכף אסביר.
אז ברמת העיקרון כדי שהלקוח ירכוש את המוצר, הוא צריך לחשוב שהיתרונות שיש במוצר יותר גדולים מהחסרונות שיש במוצר. וברגע שהלקוח לא מדבר על חיסרון מסוים, הרי שכאשר אתה מנסה לשכנע את הלקוח שבמוצר יש יותר יתרונות מאשר חסרונות, הרי שבתת המודע של הלקוח הוא יכול לחשוב, שנכון שבכל הנושאים שהוצגו בשיחה, נראה שאתה טוען שיש ללקוח במוצר, יותר יתרונות מאשר חסרונות. אבל אם הוא היה מעלה את החיסרון שאין לך פתרון עבורו, הרי שהמאזן היה מתהפך וגם אתה היית מסכים איתו, שהמוצר יש בו יותר חסרונות מאשר יתרונות.
ולכן מנקודת המבט הזו, כאשר הלקוח מדבר על החיסרון שהוא רוצה לדבר, גם אם אין לך שום פתרון לבעיה שלו, הרי שבמובן מסוים, אם אחרי שהלקוח מציג את הבעיה שלו באופן מודע, אם אחר כך אתה אפילו מתעלם ממה שהוא אמר, ואתה אומר שאף על פי כן, בכל מקרה, למרות הבעיה שהוצגה שאין לה פתרון, עדיין לדעתך עדיף שהוא ירכוש את המוצר, הרי שאתה גורם ללקוח להבין, שלדעתך למרות הבעיה שהוא הציג שאין לה פתרון, עדיין לדעתך כדאי שהוא ירכוש את המוצר, למרות שהוא כמובן לא מבין את התשובה שלך להתנגדות המכירה שלו. כי באמת אין לך פתרון.
אסביר שוב: בתהליך המכירה יש נקודת מבט שבה הלקוח מאמין לאיש המכירות למה שהוא אומר. ואם איש המכירות אומר שללקוח כדאי לרכוש את המוצר, בלי שדיברו באופן גלוי על הבעיה שאין לה פתרון, הרי שבתת המודע של הלקוח, הוא יכול לחשוב לעצמו, שגם אתה כאיש מכירות אולי היית ממליץ לו לא לרכוש את המוצר, אם היית יודע על הבעיה שלו. אבל אם אתה מקשיב לבעיה שלו, גם אם אין לה שום פתרון, הרי שזה עוזר ללקוח להבין, שאתה כאיש מכירות שאולי הוא סומך על שיקול דעתך, הוא מבין שאתה חושב שבכל מקרה כדאי לו לבצע את העסקה, למרות שיש לך את כל המידע גלוי בפניך.
ומנקודת המבט הזו, המחשבה של הלקוח שאתה כאיש מכירות ממליץ לו לרכוש את המוצר, מנקודת המבט הזו המחשבה הזו יותר חזקה, דווקא אחרי שהלקוח אומר את הבעיה שלו, אתה כמובן לא נותן לה שום פתרון כי אין לך שום פתרון, אבל אתה עדיין אומר ללקוח, שלדעתך כדאי שהוא ירכוש את המוצר. ומנקודת המבט הזו, הדעה שלך שהלקוח צריך לרכוש את המוצר, היא הרבה יותר חזקה.
ובקצרה, אם הלקוח שואל את עצמו, האם דעתך כאיש מכירות שכדאי לו לרכוש את המוצר, האם היא לוקחת בחשבון את התנגדות המכירה שאין לך פתרון אליה, הרי שביחס לשאלה הזאת, עדיף שתגיד ללקוח שכדאי לו לרכוש את המוצר, אחרי שתקשיב גם לבעיה שאין לך פתרון אליה.
ומה בטוח נכון, שגם אם אין לך שום פתרון לבעיה של הלקוח, תמשיך לשדר ללקוח ביטחון מוחלט, שלמרות הכל לדעתך כדאי לו לרכוש את המוצר, למרות הבעיה הזאת. ובמובן מסוים, אדרבה זה עוזר ללקוח לרכוש, למרות שאין לך פתרון לבעיה שלו.
נקודת מבט נוספת אומרת כך: כאשר אתה מדבר עם לקוח על בעיה, זה מגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח ירגיש ויאמין ויחשוב...
אז ברמת העיקרון הלקוח רוכש את המוצר כי הוא חושב שיש עבורו במוצר יותר יתרונות מאשר חסרונות. דהיינו, בהיבט הזה בפשוטם של דברים, כדאי שהלקוח יראה במוצר כמה שיותר יתרונות עבורו וכמה שפחות חסרונות עבורו. ולכן בברירת המחדל, כאשר לקוח מציף איזו התנגדות, אז כדאי לטפל התנגדות הלקוח כמו שכבר הסברתי במקומות שונים. ויש גם לוגיקה של מתי ובאיזה שלב לדבר עם הלקוח על התנגדויות המכירה שלו. באיזה שלב בשיחה כדאי לדבר עם הלקוח על ההתנגדויות שלו. ויש בזה המון היבטים והמון עניינים.
אבל יש מצב שבו איש המכירות קולט שהלקוח הולך לדבר על נושא של התנגדות מכירה, שלאיש המכירות אין שום מענה להתנגדות המכירה הזאת. ונניח שלאיש המכירות יש את אפשרות הבחירה, האם לנסות להעביר נושא ולהתעלם מהשאלה של הלקוח בצורה חכמה או שכן לזרום עם הלקוח אל הנושא שאיש המכירות לא רוצה להיכנס אליו. כי כמו שאמרתי, אני מדבר על מצב שבו הלקוח הולך לדבר איתך על חיסרון, שאין לך שום פתרון ושום מענה לבעיה הזאת. והשאלה היא, איך הגיוני לפעול במקרה הזה? האם לנסות להעביר נושא? האם לנסות להתחמק מהשאלה הבעייתית? מה לעשות ואיך לפעול?
אז כמובן שיש בזה המון שיקולים שונים. כגון על איזה חיסרון מדובר? האם מדובר על חיסרון שלדעתך הוא דיל ברייקר, במובן שאם לא תמצא לו פתרון, אז בוודאות שהלקוח לא ירכוש את המוצר? האם מדובר בחיסרון קטן? חיסרון גדול? האם מדובר בחיסרון שלמרות שלא תמצא לו פתרון, אולי הלקוח ימצא הרבה יותר יתרונות במוצר מאשר חסרונות? והאם באמת אין לך שום מענה לבעיה של הלקוח? וכמובן צריך לבדוק גם, איך הלקוח יתייחס לזה שאתה מעביר נושא? האם הלקוח ישים לב לזה? איך הלקוח יפרש את זה שאתה מעביר נושא? האם הנושא בכל מקרה יצוף בהמשך השיחה? האם יש לך העדפה שהנושא יעלה בהמשך השיחה ולא עכשיו? האם בכלל אתה באמת יכול לגרום ללקוח לא לחשוב על הבעיה שהוא רוצה להעלות? בקיצור, יש כאן כל מיני שיקולים שונים.
אבל כאן אני רוצה לדבר על עוד אחד מהשיקולים שצריכים לקחת בחשבון, והוא על נקודת המבט שאומרת, שדווקא זה שאתה תדבר עם הלקוח על בעיה שיש לו, גם אם אין לך שום פתרון לבעיה שלו, הרי שזה עצמו יגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח ירכוש את המוצר. ואם לא תדבר איתו על הבעיה שלו, הרי שזה מקטין את הסיכוי שהוא ירכוש את המוצר, הכל כמובן מנקודת מבט מסוימת, שאינה מוחלטת.
אז הרעיון אומר, שלפעמים יותר קל ללקוח לרכוש את המוצר, דווקא אחרי שהוא מדבר איתך על חיסרון שהוא רואה במוצר, גם אם אין לך שום מענה לבעיה שלו. ולמה? אז יש לזה כמה סיבות, כמו שתכף אסביר.
אז ברמת העיקרון כדי שהלקוח ירכוש את המוצר, הוא צריך לחשוב שהיתרונות שיש במוצר יותר גדולים מהחסרונות שיש במוצר. וברגע שהלקוח לא מדבר על חיסרון מסוים, הרי שכאשר אתה מנסה לשכנע את הלקוח שבמוצר יש יותר יתרונות מאשר חסרונות, הרי שבתת המודע של הלקוח הוא יכול לחשוב, שנכון שבכל הנושאים שהוצגו בשיחה, נראה שאתה טוען שיש ללקוח במוצר, יותר יתרונות מאשר חסרונות. אבל אם הוא היה מעלה את החיסרון שאין לך פתרון עבורו, הרי שהמאזן היה מתהפך וגם אתה היית מסכים איתו, שהמוצר יש בו יותר חסרונות מאשר יתרונות.
ולכן מנקודת המבט הזו, כאשר הלקוח מדבר על החיסרון שהוא רוצה לדבר, גם אם אין לך שום פתרון לבעיה שלו, הרי שבמובן מסוים, אם אחרי שהלקוח מציג את הבעיה שלו באופן מודע, אם אחר כך אתה אפילו מתעלם ממה שהוא אמר, ואתה אומר שאף על פי כן, בכל מקרה, למרות הבעיה שהוצגה שאין לה פתרון, עדיין לדעתך עדיף שהוא ירכוש את המוצר, הרי שאתה גורם ללקוח להבין, שלדעתך למרות הבעיה שהוא הציג שאין לה פתרון, עדיין לדעתך כדאי שהוא ירכוש את המוצר, למרות שהוא כמובן לא מבין את התשובה שלך להתנגדות המכירה שלו. כי באמת אין לך פתרון.
אסביר שוב: בתהליך המכירה יש נקודת מבט שבה הלקוח מאמין לאיש המכירות למה שהוא אומר. ואם איש המכירות אומר שללקוח כדאי לרכוש את המוצר, בלי שדיברו באופן גלוי על הבעיה שאין לה פתרון, הרי שבתת המודע של הלקוח, הוא יכול לחשוב לעצמו, שגם אתה כאיש מכירות אולי היית ממליץ לו לא לרכוש את המוצר, אם היית יודע על הבעיה שלו. אבל אם אתה מקשיב לבעיה שלו, גם אם אין לה שום פתרון, הרי שזה עוזר ללקוח להבין, שאתה כאיש מכירות שאולי הוא סומך על שיקול דעתך, הוא מבין שאתה חושב שבכל מקרה כדאי לו לבצע את העסקה, למרות שיש לך את כל המידע גלוי בפניך.
ומנקודת המבט הזו, המחשבה של הלקוח שאתה כאיש מכירות ממליץ לו לרכוש את המוצר, מנקודת המבט הזו המחשבה הזו יותר חזקה, דווקא אחרי שהלקוח אומר את הבעיה שלו, אתה כמובן לא נותן לה שום פתרון כי אין לך שום פתרון, אבל אתה עדיין אומר ללקוח, שלדעתך כדאי שהוא ירכוש את המוצר. ומנקודת המבט הזו, הדעה שלך שהלקוח צריך לרכוש את המוצר, היא הרבה יותר חזקה.
ובקצרה, אם הלקוח שואל את עצמו, האם דעתך כאיש מכירות שכדאי לו לרכוש את המוצר, האם היא לוקחת בחשבון את התנגדות המכירה שאין לך פתרון אליה, הרי שביחס לשאלה הזאת, עדיף שתגיד ללקוח שכדאי לו לרכוש את המוצר, אחרי שתקשיב גם לבעיה שאין לך פתרון אליה.
ומה בטוח נכון, שגם אם אין לך שום פתרון לבעיה של הלקוח, תמשיך לשדר ללקוח ביטחון מוחלט, שלמרות הכל לדעתך כדאי לו לרכוש את המוצר, למרות הבעיה הזאת. ובמובן מסוים, אדרבה זה עוזר ללקוח לרכוש, למרות שאין לך פתרון לבעיה שלו.
נקודת מבט נוספת אומרת כך: כאשר אתה מדבר עם לקוח על בעיה, זה מגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח ירגיש ויאמין ויחשוב...
050-3331-331