איך להתמודד עם מציאות שלא כרצונך?

אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם מציאות שבה דברים לא מתרחשים כרצונך. ראשית, הוא מציג דוגמאות מחיי היום - יום ומסביר שלכל אדם ישנם מצבים שבהם המציאות אינה מסתדרת עם רצונותיו. למשל, אדם יכול להימצא בזוגיות לא מספקת, במקום עבודה לא מתאים, או להתמודד עם לקוח קשה. במצבים כאלה, לאנשים שונים יש דרכים שונות להתמודד.

איך ילד מתמודד כשהמציאות אינה לרוחו?

אליעד מתאר שילד, כאשר משהו לא מתנהל לפי רצונו, מיד מגיב באופן אימפולסיבי וזורק את הדבר. למשל, אם לילד יש משחק והוא לא נהנה ממנו, הוא פשוט זורק את המשחק. דוגמה נוספת, אם הוא צופה בטלוויזיה ולא נהנה מערוץ מסוים, הוא מיד מחליף או סוגר את הטלוויזיה. זוהי חשיבה של ילד, תגובה אימפולסיבית ללא התבוננות או חשיבה עמוקה יותר על המצב.

מהי תגובתו של "מלך" כאשר המציאות לא מתאימה לו?

גם מלך מגיב באופן דומה לילד כשהמציאות אינה תואמת את רצונו. המלך פשוט אומר, "זה לא לרוחי, אז אני לא עושה את זה". הוא אינו מתעניין בסיבה שבגללה משהו מפריע לו, אלא פשוט מסרב לקבל את המציאות כפי שהיא. לדוגמה, אם משהו לא מוצא חן בעיניו, הוא פשוט דוחה אותו. אך אליעד מדגיש שגם למלך, למרות כוחו הרב, יש גבולות והוא לא תמיד יכול לשנות כל דבר. הוא נותן דוגמה הומוריסטית, שמלך אינו יכול סתם להוריד את הראש של אשתו או של עוזריו אם משהו לא מוצא חן בעיניו, כי אפילו לו יש גבולות.

מהי חשיבה בוגרת וכיצד ניתן ליישמה?

חשיבה בוגרת, על פי אליעד, מתחילה בהבנה בסיסית שכאשר משהו מפריע לך, עליך קודם כל להבין למה זה מפריע לך. ישנן שלוש אפשרויות עיקריות להתמודדות עם מציאות לא רצויה:

• אפשרות אחת: לעזוב את המצב. אם העבודה לא מתאימה או הזוגיות לא טובה, אפשר פשוט לעזוב.
• אפשרות שנייה: לנסות להבין לעומק מדוע המציאות הנוכחית אינה מתאימה לך. זה שלב קריטי שבו מתרחש בירור עצמי.
• אפשרות שלישית: לאחר ההבנה מדוע המציאות אינה מתאימה לך, עומדות בפניך שתי דרכים: או לשנות את עצמך (את רצונך או את נקודת המבט שלך), או לנסות לשנות את המציאות עצמה (את הסביבה או את האדם האחר).

מדוע לא כדאי לפעול באופן אימפולסיבי?

אליעד מזהיר מפני התנהגות אימפולסיבית. הוא מסביר כי אם אדם כל הזמן יברח ממצבים לא נוחים מבלי לברר למה המצב לא נוח לו, הוא יגיע לנקודה שבה לא יוכל יותר לברוח, וייאלץ להתמודד מול מציאות שהוא אינו יכול לשנות. למשל, אם אדם לא אוהב אוכל מסוים והוא כל הזמן יסרב ויעיף את המאכלים שלא מוצאים חן בעיניו, בסופו של דבר יישאר עם מבחר מצומצם ביותר. לעומת זאת, אם הוא ישאל את עצמו "למה האוכל הזה לא טעים לי?", ייתכן שיגלה שאפשר לשנות משהו בתפיסתו או בגישתו, וכך להסתגל למצב חדש ולא מוכר.

דוגמת השולחן המלוכלך - מה היא ממחישה?

אליעד נותן דוגמה פשוטה נוספת כדי להבהיר את הרעיון. אם יש לך שולחן מלוכלך, יש שלוש אפשרויות:

• לזרוק את השולחן כי הוא מלוכלך (גישה אימפולסיבית של ילד או מלך).
• לנקות את השולחן (לשנות את המציאות עצמה).
• לשנות את היחס שלך לשולחן, כלומר, להבין למה מפריע לך שהוא מלוכלך ולבדוק האם ניתן לשנות את היחס או את הציפיות שלך ממנו.

דוגמה זו ממחישה מדוע כדאי תמיד לחקור ולהבין למה המציאות מפריעה לך ולא פשוט לברוח או להדחיק את הבעיה.

מהו החיסרון של ילד ומלך ביחס לרצון שלהם?

ילד ומלך הם עבדים של הרצון שלהם, משום שהם תמיד מגיבים אליו ישירות ולא בוחנים אפשרות לשנות את רצונם או את גישתם. כלומר, ברגע שמשהו לא מסתדר להם, הם מיד מתנגדים או זורקים אותו הצידה ללא חשיבה נוספת. לעומת זאת, אדם בוגר באמת, מבין את גבולות המציאות ואת הגבולות שלו עצמו, ולכן הוא קודם כל מברר מדוע הוא לא מסתדר עם מצב מסוים, ורק אז מקבל החלטה מושכלת כיצד לפעול.

כיצד להתמודד נכון עם בעיות ומצבים לא רצויים?

אליעד ממליץ שכאשר דבר מה מפריע, צריך קודם כל לעצור ולשאול: "למה זה מפריע לי? מדוע אני מרגיש שזה לא מתאים לי?" לאחר ההבנה של הסיבה העמוקה לאי ההתאמה, אפשר להחליט האם לשנות את המציאות או לשנות את עצמך, או במקרים מסוימים, פשוט לעזוב את הסיטואציה. הוא מדגיש כי לעיתים קרובות השינוי הפנימי (שינוי הרצון או הגישה) הוא המפתח להצלחה בהתמודדות עם מציאות מאתגרת.