איך להתמודד עם חוסר אונים בזמן הקורונה?

ההרצאה עוסקת בחוויות של חוסר אונים, בעיקר בהקשר של מצב הקורונה, ומסבירה כיצד להתמודד עם תחושת חוסר אונים, במיוחד כאשר לא ניתן לשנות את המציאות. אליעד כהן מציע גישה שמאתגרת את ההבנה הרגילה של חוסר אונים ונותן כלים איך להתמודד עם תחושה זו.

בהתחלה, הוא מציין מצב שבו אדם נמצא במצוקה רבה ולא יכול לעשות כלום - למשל, בזמן מגפת הקורונה או בעיות אחרות שאין לו שליטה עליהן. הוא לא יכול לשנות את המצב הכלכלי, הבריאותי או החברתי, ואין לו שום פתרון או דרך פעולה. השאלה המרכזית שנשאלת היא, איך להתמודד במצב כזה שבו מרגישים חסרי אונים ולא יכולים לעשות כלום?

אליעד מציע כי הפתרון, במקרים כאלה, הוא להיכנע. הוא מציין שלפעמים סבל נגרם דווקא בגלל ההתנגדות למצב שבו אדם נמצא. אם אדם בטוח שאין לו מה לעשות, אז הוא לא צריך להילחם בזה. לא לעשות כלום הוא פתרון לגיטימי, אם אדם באמת לא יכול לשנות את המצב. זהו שלב של קבלה של המצב כפי שהוא.

הבעיה האמיתית של אדם בחיים היא לאו דווקא חוסר האונים עצמו, אלא ההתנגדות לחוסר האונים. כאשר אדם לא מוכן לקבל את העובדה שהוא חסר אונים, הוא סובל עוד יותר. אליעד מסביר כי הרבה פעמים ההתנגדות למציאות רק מחמירה את הסבל, וכאשר אדם מקבל את העובדה שאין לו מה לעשות, הוא יוכל להפחית את הסבל שנגרם מהמאבק במציאות.

כשהאדם מרגיש שאין מה לעשות, הוא צריך לשאול את עצמו אם באמת אין מה לעשות או שהוא פשוט לא יודע. אם הוא בטוח שאין לו מה לעשות, הוא יכול פשוט לא לעשות כלום. אם הוא לא יודע אם יש משהו שהוא יכול לעשות, עליו לבדוק זאת ולהתנסות בשיטות שונות. לא לעשות כלום, במיוחד במצבים שאין בהם פתרון, הוא פתרון לגיטימי. אליעד מסביר שכל עוד אין לאדם שליטה על מצבו, אין טעם להילחם בו.

ההבנה המרכזית שנובעת מההרצאה היא שהסבל נובע לא רק מהמצב עצמו אלא מהמאבק במצב. הכניעה למציאות, כשאין מה לעשות, יכולה להקל מאוד על תחושת חוסר האונים.

בסופו של דבר, אליעד מציין שכולם בסופו של דבר מתים, ותחושת חוסר האונים היא חלק מהחיים. כל מה שנותר לעשות הוא לקבל את מה שאין לו שליטה עליו. הוא מסביר גם שתחושת חוסר אונים היא טבעית, אבל הדרך להימנע מהסבל היא פשוט להפסיק להילחם במציאות.