6:57שיטות לטיפול בטראומה, איך לטפל בטראומה? איך להתמודד עם טראומה? פוסט טראומה מתאונת דרכים, פוסט טראומה אחרי תאונת דרכים, פוסט טראומה לאחר תאונת דרכים, זיכרון טראומטי, חוויה טראומטית
איך להפחית את הסבל מטראומה?
כאשר אדם חווה טראומה קשה כמו תאונת דרכים, הוא עלול להיכנס למצב שבו הוא מפחד באופן קיצוני מכל דבר שמזכיר לו את האירוע הטראומטי. לדוגמה, אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים וניצל ממנה, עלול לפתח תגובה של פחד או חרדה מכל מה שקשור לכבישים או לרכבים, ואפילו לשמע הצליל של רכב מתקרב. אליעד כהן מסביר שאחת המטרות של טיפול בטראומה היא להביא את האדם למצב שבו הוא פחות פוחד מכך שהטראומה תחזור על עצמה. המטרה אינה לגרום לו באמת לרצות או לקבל בשלווה את החוויה של התאונה עצמה, אלא להקטין את רמת החרדה והסבל שלו כשהוא נזכר בה או כשהוא נתקל במשהו שמזכיר אותה.
איך גורמים לאדם להפחית את הפחד מטראומה?
הדרך שאליעד כהן מציע כדי להחליש את הפחד מטראומה מתחילה ברעיון פשוט לכאורה, אך יישומו דורש עבודה הדרגתית. לפי השיטה, האדם צריך להגיע לנקודה שבה הוא אומר לעצמו "לא אכפת לי שזה יקרה שוב". אליעד מדגיש שזה לא חייב להיות ברמה שבה האדם באמת רוצה שיקרה לו דבר כזה, אלא רק שלא יפחד מכך כל כך בעוצמה.
לדוגמה, אדם שהיה בתאונת דרכים והוא כרגע מפחד אפילו מהמחשבה שתקרה לו תאונה נוספת, אפשר להפחית לו את הסבל אם יביאו אותו למצב שבו הוא אומר לעצמו שהחוויה של תאונת דרכים אינה הדבר הכי נורא שיכול לקרות. דרך זו מאפשרת לו להפחית את החרדה והסטרס שהוא חווה באופן כללי.
איך מתבצע תהליך הטיפול בטראומה?
אליעד כהן מתאר תהליך מובנה והדרגתי שבו מתחילים משיחות לא ישירות על הטראומה, אלא מתחילים דווקא בדברים כלליים יותר בחייו של האדם. לדוגמה, מראים לו תמונה, ושואלים מה הוא חושב עליה. כאשר הוא מביע דעה מסוימת, מנסים לגרום לו לראות שדעות אחרות יכולות להיות נכונות גם כן. אם הוא אומר "התמונה יפה", שואלים אותו "אולי היא גם מכוערת?" המטרה בשלב זה היא להראות לאדם שיש יותר מפרספקטיבה אחת לכל דבר.
בהדרגה, עוברים לדבר על דברים שהאדם בטוח בהם לחלוטין ומאתגרים את הוודאות שלו. לדוגמה, אם הוא רוצה שקט, מנסים להציע לו את האפשרות שאולי רעש הוא לא דבר כל כך נורא. בצורה זו מתקדמים מנושאים פשוטים לנושאים יותר משמעותיים, עד שמגיעים לדבר על הדברים האישיים והקשים יותר.
מדוע חשוב להתרגל לחשיבה נגד רצונך?
אליעד מסביר שכדי להתמודד עם טראומה, חשוב להבין שכל אירוע טראומטי הוא למעשה דוגמה פרטית למצב שבו המציאות אינה תואמת את רצונו של האדם. כלומר, האדם לא רוצה לחוות תאונת דרכים, אבל זה קורה בכל זאת. לכן, אם ילמדו אותו לקבל ולהכיל מצבים שהם נגד רצונו, אז בהדרגה גם ההתנגדות והפחד שלו מהאירוע הטראומטי ייחלשו.
השיטה כוללת תרגול של האדם עם סיטואציות קטנות וקלות יותר, ומתקדמת לאט לאט אל סיטואציות קשות יותר, בדומה לאדם שרוצה להרים משקל של 100 ק"ג אבל עדיין לא מסוגל. בהתחלה מתאמנים על משקלים קטנים יותר, ולאט לאט מעלים את רף הקושי, עד שהאדם מסוגל להתמודד בצורה טובה יותר עם המשקל הגדול. גם בטיפול בטראומה, תרגול של התמודדות עם מצבים שונים שבהם המציאות אינה תואמת את רצון האדם מחזק את החוסן הנפשי שלו ומאפשר לו להתמודד בצורה טובה יותר עם הזיכרון הטראומטי.
האם המטופל צריך לדעת על תהליך הטיפול מראש?
אליעד כהן מציין שלפעמים כדאי לשתף את המטופל בשיטה ובתהליך, אך לא תמיד זה הכרחי. לפעמים עדיף לבצע את התהליך בצורה טבעית, מבלי להסביר מראש למטופל מהי המטרה, ולפעמים אם המטופל מתעניין או מבקש להבין, אפשר להסביר לו בצורה שמתאימה ליכולתו להבין את הדברים ולפי מה שהוא מסוגל להכיל בשלב שבו הוא נמצא.
האם אפשר להגיע למצב של חוסר פחד מוחלט?
אליעד מדגיש שהמטרה אינה לגרום לאדם באמת לרצות שיקרה לו אירוע טראומטי, אלא רק להחליש את עוצמת הפחד. לדוגמה, אם האדם בתחילת התהליך מדרג את הפחד שלו מ - 1 עד 100 ברמה של 100, המטרה היא להוריד את הפחד הזה ל - 50 או לרמה אחרת נמוכה יותר. זו הקלה משמעותית, שמאפשרת לו לנהל חיים טובים יותר ופחות סבל מהזיכרונות והטריגרים לטראומה.
למה טיפול כזה עובד גם על התת - מודע?
כאשר מתרגלים חשיבה גמישה באופן כללי, כגון ללמד את האדם שזה בסדר שמציאות לא תמיד תואמת את רצונותיו, זה משפיע באופן עקיף גם על התת - מודע שלו. בתהליך הזה, אפילו מבלי שהאדם שם לב, החשש מפני הטראומה פוחת באופן טבעי.
לסיכום, מה היתרון של שיטה זו?
שיטה זו מאפשרת לאדם להסתכל על המציאות בצורה פחות מאיימת ויותר גמישה. על ידי התמודדות הדרגתית עם מצבים שונים, שבהם הוא מתרגל לראות שגם מציאות לא רצויה יכולה להיות נסבלת, האדם יכול בהדרגה להתמודד טוב יותר עם חוויות טראומטיות כמו תאונת דרכים. תהליך זה מפחית משמעותית את הסבל והפחד שלו ומעניק לו חופש גדול יותר מחוויות העבר השליליות.
כאשר אדם חווה טראומה קשה כמו תאונת דרכים, הוא עלול להיכנס למצב שבו הוא מפחד באופן קיצוני מכל דבר שמזכיר לו את האירוע הטראומטי. לדוגמה, אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים וניצל ממנה, עלול לפתח תגובה של פחד או חרדה מכל מה שקשור לכבישים או לרכבים, ואפילו לשמע הצליל של רכב מתקרב. אליעד כהן מסביר שאחת המטרות של טיפול בטראומה היא להביא את האדם למצב שבו הוא פחות פוחד מכך שהטראומה תחזור על עצמה. המטרה אינה לגרום לו באמת לרצות או לקבל בשלווה את החוויה של התאונה עצמה, אלא להקטין את רמת החרדה והסבל שלו כשהוא נזכר בה או כשהוא נתקל במשהו שמזכיר אותה.
איך גורמים לאדם להפחית את הפחד מטראומה?
הדרך שאליעד כהן מציע כדי להחליש את הפחד מטראומה מתחילה ברעיון פשוט לכאורה, אך יישומו דורש עבודה הדרגתית. לפי השיטה, האדם צריך להגיע לנקודה שבה הוא אומר לעצמו "לא אכפת לי שזה יקרה שוב". אליעד מדגיש שזה לא חייב להיות ברמה שבה האדם באמת רוצה שיקרה לו דבר כזה, אלא רק שלא יפחד מכך כל כך בעוצמה.
לדוגמה, אדם שהיה בתאונת דרכים והוא כרגע מפחד אפילו מהמחשבה שתקרה לו תאונה נוספת, אפשר להפחית לו את הסבל אם יביאו אותו למצב שבו הוא אומר לעצמו שהחוויה של תאונת דרכים אינה הדבר הכי נורא שיכול לקרות. דרך זו מאפשרת לו להפחית את החרדה והסטרס שהוא חווה באופן כללי.
איך מתבצע תהליך הטיפול בטראומה?
אליעד כהן מתאר תהליך מובנה והדרגתי שבו מתחילים משיחות לא ישירות על הטראומה, אלא מתחילים דווקא בדברים כלליים יותר בחייו של האדם. לדוגמה, מראים לו תמונה, ושואלים מה הוא חושב עליה. כאשר הוא מביע דעה מסוימת, מנסים לגרום לו לראות שדעות אחרות יכולות להיות נכונות גם כן. אם הוא אומר "התמונה יפה", שואלים אותו "אולי היא גם מכוערת?" המטרה בשלב זה היא להראות לאדם שיש יותר מפרספקטיבה אחת לכל דבר.
בהדרגה, עוברים לדבר על דברים שהאדם בטוח בהם לחלוטין ומאתגרים את הוודאות שלו. לדוגמה, אם הוא רוצה שקט, מנסים להציע לו את האפשרות שאולי רעש הוא לא דבר כל כך נורא. בצורה זו מתקדמים מנושאים פשוטים לנושאים יותר משמעותיים, עד שמגיעים לדבר על הדברים האישיים והקשים יותר.
מדוע חשוב להתרגל לחשיבה נגד רצונך?
אליעד מסביר שכדי להתמודד עם טראומה, חשוב להבין שכל אירוע טראומטי הוא למעשה דוגמה פרטית למצב שבו המציאות אינה תואמת את רצונו של האדם. כלומר, האדם לא רוצה לחוות תאונת דרכים, אבל זה קורה בכל זאת. לכן, אם ילמדו אותו לקבל ולהכיל מצבים שהם נגד רצונו, אז בהדרגה גם ההתנגדות והפחד שלו מהאירוע הטראומטי ייחלשו.
השיטה כוללת תרגול של האדם עם סיטואציות קטנות וקלות יותר, ומתקדמת לאט לאט אל סיטואציות קשות יותר, בדומה לאדם שרוצה להרים משקל של 100 ק"ג אבל עדיין לא מסוגל. בהתחלה מתאמנים על משקלים קטנים יותר, ולאט לאט מעלים את רף הקושי, עד שהאדם מסוגל להתמודד בצורה טובה יותר עם המשקל הגדול. גם בטיפול בטראומה, תרגול של התמודדות עם מצבים שונים שבהם המציאות אינה תואמת את רצון האדם מחזק את החוסן הנפשי שלו ומאפשר לו להתמודד בצורה טובה יותר עם הזיכרון הטראומטי.
האם המטופל צריך לדעת על תהליך הטיפול מראש?
אליעד כהן מציין שלפעמים כדאי לשתף את המטופל בשיטה ובתהליך, אך לא תמיד זה הכרחי. לפעמים עדיף לבצע את התהליך בצורה טבעית, מבלי להסביר מראש למטופל מהי המטרה, ולפעמים אם המטופל מתעניין או מבקש להבין, אפשר להסביר לו בצורה שמתאימה ליכולתו להבין את הדברים ולפי מה שהוא מסוגל להכיל בשלב שבו הוא נמצא.
האם אפשר להגיע למצב של חוסר פחד מוחלט?
אליעד מדגיש שהמטרה אינה לגרום לאדם באמת לרצות שיקרה לו אירוע טראומטי, אלא רק להחליש את עוצמת הפחד. לדוגמה, אם האדם בתחילת התהליך מדרג את הפחד שלו מ - 1 עד 100 ברמה של 100, המטרה היא להוריד את הפחד הזה ל - 50 או לרמה אחרת נמוכה יותר. זו הקלה משמעותית, שמאפשרת לו לנהל חיים טובים יותר ופחות סבל מהזיכרונות והטריגרים לטראומה.
למה טיפול כזה עובד גם על התת - מודע?
כאשר מתרגלים חשיבה גמישה באופן כללי, כגון ללמד את האדם שזה בסדר שמציאות לא תמיד תואמת את רצונותיו, זה משפיע באופן עקיף גם על התת - מודע שלו. בתהליך הזה, אפילו מבלי שהאדם שם לב, החשש מפני הטראומה פוחת באופן טבעי.
לסיכום, מה היתרון של שיטה זו?
שיטה זו מאפשרת לאדם להסתכל על המציאות בצורה פחות מאיימת ויותר גמישה. על ידי התמודדות הדרגתית עם מצבים שונים, שבהם הוא מתרגל לראות שגם מציאות לא רצויה יכולה להיות נסבלת, האדם יכול בהדרגה להתמודד טוב יותר עם חוויות טראומטיות כמו תאונת דרכים. תהליך זה מפחית משמעותית את הסבל והפחד שלו ומעניק לו חופש גדול יותר מחוויות העבר השליליות.
- איך להתמודד עם חרדות?
- שיטות לשינוי תפיסת מציאות
- איך לפתח חוסן נפשי?
- איך להפחית פחדים?
- טיפול בטראומה ופוסט טראומה
איך ניתן להחליש את הסבל מטראומה?
כאשר אדם חווה טראומה, כמו תאונת דרכים, הוא עלול לפתח פחדים ותגובות קשות לכל מה שמזכיר לו את האירוע. אחת השיטות להתמודדות עם טראומה היא להביא את האדם למצב שבו הוא אומר לעצמו "לא אכפת לי אם זה יקרה שוב". זה לא אומר שהוא באמת רוצה לחוות את הטראומה מחדש, אלא שהחשש מהאירוע יפחת.
איך גורמים לאדם לפחד פחות מהטראומה?
אחת הדרכים היא להראות לו שהאירוע שעבר הוא רק דוגמה למשהו רחב יותר - כלומר, כל חוויה שלילית היא בעצם חלק מחוויות רבות שבהן המציאות אינה תואמת את הרצון שלו. אם נלמד אותו לקבל את העובדה שלא תמיד הדברים קורים כרצונו, אז בהדרגה גם הפחד שלו מהטראומה יפחת.
איך עובדים עם אדם שחווה טראומה?
במקום לדבר מיד על האירוע הטראומטי, מתחילים עם דברים כלליים יותר. למשל, מראים לו תמונה ושואלים אותו לדעתו, ואז מציגים לו זווית הסתכלות שונה - למשל, אם הוא אומר "התמונה יפה", שואלים אותו "אולי היא גם מכוערת?". דרך זו מלמדת את האדם לראות שיש יותר מפרספקטיבה אחת לכל דבר.
לאחר מכן, מתקדמים לנושאים יותר אישיים:
- אם הוא בטוח שהוא רוצה שקט, אפשר לשאול "אולי עדיף רעש?".
- אם הוא מתנגד לרעיון מסוים, מנסים לגרום לו להבין שההיפך גם יכול להיות נכון.
התהליך הזה, שמתבצע בהדרגה, מחזק את היכולת של האדם לקבל חוויות שהן מחוץ לרצונו, וכך גורם לו בהדרגה להפחתת הסבל מהטראומה.
מה המטרה של התהליך?
המטרה אינה לגרום לאדם לרצות לחוות שוב את הטראומה, אלא להקטין את הפחד שלו ממנה. לדוגמה, אם בתחילת התהליך הוא מדרג את הפחד שלו מ - 1 עד 100 כ - 100, לאחר העבודה הוא יכול לדרג את הפחד כ - 50, מה שמפחית משמעותית את החרדה שלו.
איך אפשר להסביר זאת בדימוי?
אם אדם אינו מסוגל להרים משקל של 100 ק"ג, ניתן ללמד אותו להרים משקלים קטנים יותר, וכך בהדרגה הוא יוכל להגיע למשקל הכבד יותר. באותו אופן, כאשר מרגילים אדם להתמודד עם אירועים קטנים שמנוגדים לרצונו, הוא מפתח חוסן שמאפשר לו להתמודד עם אירועים גדולים יותר, כולל הטראומה שחווה.
האם כדאי לשתף את המטופל בתהליך?
זה תלוי במצב ובמטרה. לעיתים עדיף לא להסביר מראש את השיטה, אלא להוביל את האדם דרך ההתנסויות עצמן. במקרים מסוימים, אם האדם מבקש לדעת, ניתן להסביר לו בהתאם לצורך ולמידת ההבנה שלו.
סיכום
שיטה זו לטיפול בטראומה מבוססת על חיזוק היכולת של האדם להתמודד עם מציאות שלא תמיד תואמת את רצונותיו. דרך תרגול של שינוי חשיבה והתמודדות עם מצבים שונים, ניתן להפחית בהדרגה את הפחד והחרדה מהטראומה, ולגרום לאדם לחיות חיים חופשיים יותר מהשפעות העבר.
כאשר אדם חווה טראומה, כמו תאונת דרכים, הוא עלול לפתח פחדים ותגובות קשות לכל מה שמזכיר לו את האירוע. אחת השיטות להתמודדות עם טראומה היא להביא את האדם למצב שבו הוא אומר לעצמו "לא אכפת לי אם זה יקרה שוב". זה לא אומר שהוא באמת רוצה לחוות את הטראומה מחדש, אלא שהחשש מהאירוע יפחת.
איך גורמים לאדם לפחד פחות מהטראומה?
אחת הדרכים היא להראות לו שהאירוע שעבר הוא רק דוגמה למשהו רחב יותר - כלומר, כל חוויה שלילית היא בעצם חלק מחוויות רבות שבהן המציאות אינה תואמת את הרצון שלו. אם נלמד אותו לקבל את העובדה שלא תמיד הדברים קורים כרצונו, אז בהדרגה גם הפחד שלו מהטראומה יפחת.
איך עובדים עם אדם שחווה טראומה?
במקום לדבר מיד על האירוע הטראומטי, מתחילים עם דברים כלליים יותר. למשל, מראים לו תמונה ושואלים אותו לדעתו, ואז מציגים לו זווית הסתכלות שונה - למשל, אם הוא אומר "התמונה יפה", שואלים אותו "אולי היא גם מכוערת?". דרך זו מלמדת את האדם לראות שיש יותר מפרספקטיבה אחת לכל דבר.
לאחר מכן, מתקדמים לנושאים יותר אישיים:
- אם הוא בטוח שהוא רוצה שקט, אפשר לשאול "אולי עדיף רעש?".
- אם הוא מתנגד לרעיון מסוים, מנסים לגרום לו להבין שההיפך גם יכול להיות נכון.
התהליך הזה, שמתבצע בהדרגה, מחזק את היכולת של האדם לקבל חוויות שהן מחוץ לרצונו, וכך גורם לו בהדרגה להפחתת הסבל מהטראומה.
מה המטרה של התהליך?
המטרה אינה לגרום לאדם לרצות לחוות שוב את הטראומה, אלא להקטין את הפחד שלו ממנה. לדוגמה, אם בתחילת התהליך הוא מדרג את הפחד שלו מ - 1 עד 100 כ - 100, לאחר העבודה הוא יכול לדרג את הפחד כ - 50, מה שמפחית משמעותית את החרדה שלו.
איך אפשר להסביר זאת בדימוי?
אם אדם אינו מסוגל להרים משקל של 100 ק"ג, ניתן ללמד אותו להרים משקלים קטנים יותר, וכך בהדרגה הוא יוכל להגיע למשקל הכבד יותר. באותו אופן, כאשר מרגילים אדם להתמודד עם אירועים קטנים שמנוגדים לרצונו, הוא מפתח חוסן שמאפשר לו להתמודד עם אירועים גדולים יותר, כולל הטראומה שחווה.
האם כדאי לשתף את המטופל בתהליך?
זה תלוי במצב ובמטרה. לעיתים עדיף לא להסביר מראש את השיטה, אלא להוביל את האדם דרך ההתנסויות עצמן. במקרים מסוימים, אם האדם מבקש לדעת, ניתן להסביר לו בהתאם לצורך ולמידת ההבנה שלו.
סיכום
שיטה זו לטיפול בטראומה מבוססת על חיזוק היכולת של האדם להתמודד עם מציאות שלא תמיד תואמת את רצונותיו. דרך תרגול של שינוי חשיבה והתמודדות עם מצבים שונים, ניתן להפחית בהדרגה את הפחד והחרדה מהטראומה, ולגרום לאדם לחיות חיים חופשיים יותר מהשפעות העבר.
- איך להתמודד עם חרדות?
- שיטות לשינוי תפיסת מציאות
- איך לפתח חוסן נפשי?
- איך להפחית פחדים?
- טיפול בטראומה ופוסט טראומה
עכשיו עוד דבר נניח בן אדם קרתה לו טראומה, מה קרה לו?
ש: תאונת דרכים.
אליעד: תאונת דרכים אוקי תאונת דרכים שהוא ניצל בה נכון. עכשיו יש שיטה עכשיו להחליש את הסבל של הטראומה נניח שבאים לבן אדם, קודם כל מה ההגדרה של להחליש את הסבל של הטראומה להביא את הבן אדם למצב שהוא יגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים עוד פעם", אוקי נניח שהבן אדם עשה תאונת דרכים ועכשיו בגלל זה הוא לא מוכן לנסוע בכביש לא מוכן לראות כלי רכב הוא שומע צליל של רכב והוא נכנס לסטרס.
אוקי אחד הדברים זה להגיד לו "אדוני תאונת דרכים זה לא חיים ומוות", אוקי אני אומר את זה בהומור כן כי זה כן חיים ומוות אבל הכוונה היא להגיד לו "גם אם תמות לא קרה כלום". עכשיו השאלה היא זה איך מביאים את הבן אדם למצב שהוא יגיד "אוקי בסדר אז אני אעשה תאונת דרכים עוד פעם לא אכפת לי", עכשיו אני לא אומר שהוא צריך באמת להגיד את זה אבל הוא צריך פחות לחשוש מלעשות תאונת דרכים.
כי אם הוא ממש חושש מלעשות תאונת דרכים אז כל דבר שמזכיר לו תאונת דרכים עושה לו חלחלה, אוקי נגיד לדוגמה הוא רואה את שר התחבורה והוא נכנס לחלחלה בגלל שזה מזכיר לו תאונת דרכים.
ש: שר התחבורה של ירדן.
אליעד: שר התחבורה של ירדן דרך אגב הסיבה שאין תחבורה ציבורית בשבת זה כדי להקטין את הסיכוי לתאונות דרכים למרות שזה בהפוך על הפוך בדיוק לא נכון. אוקי ולכן הדרך היא מה הדרך?
ש: להגיד לו מה הסיכוי שזה יקרה לו.
אליעד: יושב מולך בן אדם אנחנו רוצים לגרום לו, לא מה הסיכוי אנחנו רוצים לגרום לו שיגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים" לא מה הסיכוי.
ש: טוב בסדר אני כאילו קראתי את הדרך כאילו להראות לו שזה קרה אחת ל...
אליעד: אתה נמצא פה בכלל מה אני שאלתי?
ש: מה עושים עם בן אדם שהוא.
אליעד: אני לא שאלתי את זה.
ש: איך גורמים לו להגיד "לא אכפת לי עוד פעם".
אליעד: יפה תשובה מה יגרום לו לחשוב לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים?
ש: אז אני אומר באופן כללי המהות היא להקטין את הסיכוי שזה יקרה.
אליעד: אתה נמצא פה?
ש: לגרום לו שהוא יחשוב.
אליעד: כן.
ש: שתאונת הדרכים הזאת לא קרתה נניח בגללו.
אליעד: איך גורמים לו להגיד "לא אכפת לי שתקרה תאונת דרכים".
ש: שהוא יסכים שיהיה לו תאונת דרכים.
אליעד: יפה איך, לא אתה הסברת איך לצמצם את הסיכוי שיקרה התאונה לא איך יקרה הסיכוי איך אומרים לו שהוא יגיד "לא אכפת לי" אז התשובה היא פשוטה יותר ממה שנדמה, למרות שזה נראה בלתי אפשרי התשובה היא כזאת תאונת דרכים זה מקרה פרטי של "אני לא רוצה שיהיה נגד רצוני" כל בן אדם בעולם אם אנחנו ניקח איתו דברים שהם נגד רצונו ואנחנו נתרגל אותו שהוא ידע ללמוד לקבל אותם מתישהו ככל שנעלה את הרף הוא יגיע למצב שהוא יגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים", אם זה טוב אם זה רע זה לא נושא השיחה אבל זה אפשרי.
אוקי עכשיו זה לא חייב רק שנתרגל אותו בלקחת דברים שהם נגד רצונו ושהוא יקבל אותם אלא אפילו דברים שהוא לא מסכים איתם, לדוגמה נגיד מישהו בטלוויזיה אומר "אני חושב שצריך לעשות x" ואנחנו נגיד לו נדבר איתו נגרום לו לראות שהוא יכול לשנות כשהוא אומר "אני לא מסכים למה הוא אומר את זה אני חושב הפוך" ואנחנו נראה לו "לא נכון אתה יכול לחשוב הפוך" הדבר הזה מוביל אותו לתרגל שהוא יכול לחשוב הפוך ואז הרף היותר גבוהה זה "מה שאני רוצה לא חייב לקרות" ואז הרף היותר גבוהה "גם לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים".
ש: איך עושים את זה?
אליעד: אתה היית פה ולא היית פה גם כשאני מסביר את התשובה אתה לא פה?
ש: לא, הבנתי את התשובה.
אליעד: אתה נותנים לך משימה המשימה שלך להביא את הבן אדם ההוא להגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים".
ש: כן את זה הבנתי.
אליעד: יפה עכשיו איך אנחנו מתחילים אם נגיד לו "תגיד היית מוכן לעשות תאונת דרכים?" הוא לא מוכן לשמוע על זה הוא יהרוג אותך, קודם כל מדברים איתו סתם על החיים ואז אומרים לו "מה אתה אומר על התמונה הזאת?" הוא אומר "תמונה יפה, למה אתה אומר שהיא יפה אני חושב שהיא מכוערת" קודם כל בוא נגרום לו שמה שהוא חושב שהוא לא יהיה בטוח בזה "זה לא יפה זה גם מכוערת זה גם יפה נכון" מתחיל לראות.
אוקי הלאה אחר כך לוקחים משהו שהוא בטוח שזה ככה "מה אתה אומר אבל" נגיד לדוגמה "זה כן זה" לוקחים דבר שהוא יותר בטוח בו מורדים אותו, אחר כך עוברים לרצונות כבר דברים של אינטרס "מה אתה רוצה? אני רוצה שקט, למה אתה רוצה שקט אולי עדיף רעש? בא נעשה רעש" אחר כך משהו יותר קשה ויותר קשה עד שהבן אדם מתרגל לחשוב שונה מההרגלים שלו ואז היכולת שלו משתפרת ל - "וואלה אז מה אכפת לי אני אעשה תאונת דרכים".
ש: זה תהליך נכון?
אליעד: נכון.
ש: זה לא משהו של.
אליעד: נכון עכשיו אני רוצה להסביר יותר מזה בן אדם שעשה תאונת דרכים יש לו טראומה אנחנו לא באמת שהוא יגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים" אנחנו רוצים שיהיה לו פחות אכפת לעשות תאונת דרכים, אנחנו לא רוצים שהוא יגיד "בוא נעשה תאונה אנחנו רוצים שהוא יגיד "פחות אכפת לי לעשות תאונה" זה מה שאנחנו רוצים. ולכן אם אנחנו באופן כללי מרגילים אותו בלקבל את זה שהמציאות נגד רצונו ממילא זה מוריד לו את ההתנגדות שלו לעשות תאונת דרכים כי אנחנו לא באמת חייבים להגיע איתו לרף שהוא יגיד "אני רוצה לעשות" או "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים".
זאת לא המטרה המטרה היא שהוא פחות לא ירצה את זה, זאת אומרת אתה לא רוצה את זה בעוצמה x אל תרצה את זה אבל פחות. איך מורידים לו באופן עקיף אם שואלים אותו "כמה אתה לא רוצה לעשות תאונת דרכים מאחד עד מאה? מאה" איך גורמים לכך שכשנשאל אותו "כמה אתה לא רוצה לעשות תאונת דרכים מאחד עד מאה?" הוא יגיד "חמישים", תשובה על ידי מה שדיברנו קודם אם באופן כללי תלמד אותו שזה לא חייב להיות כרצונו שמה שהוא חושב זה לא בהכרח נכון וכו' ממילא בתת מודע זה משפיע עליו שגם תאונת הדרכים הוא פחות זה.
לדוגמה בן אדם נגיד רוצה להרים מאה קילו הוא לא יכול אפשרות אחת בוא נלמד אותו להרים קילו שתיים שלוש ארבע עד שהוא ירים מאה אבל אנחנו לא בהכרח רוצים שהוא ירים מאה נגיד שאנחנו רוצים שהמרחק שלו מלהרים מאה יהיה יותר קטן, שזה לא יהיה שהוא באפס והוא צריך להרים מאה אלא שהוא רחוק בחמישים קילו מהמאה שכשהוא ירים מאה זה יהיה לו קשה אבל שהוא פחות ישבור את הגב, תשובה אנחנו נחזק אותו באופן כללי ואז באופן עקיף זה משפר לו את היכולת להרים מאה.
ש: יש לי שאלה והיא קשורה למשהו אישי כמובן, האם אתה אומר לבן אדם מה התוכנית שלך לגביו?
אליעד: לא תמיד.
ש: או שאתה.
אליעד: שמעת?
ש: הבנתי מתי כן?
אליעד: לא יודע תלוי מה רוצים אם הוא אומר תעזור לי תלוי מה רוצים. הבנו?
ש: תאונת דרכים.
אליעד: תאונת דרכים אוקי תאונת דרכים שהוא ניצל בה נכון. עכשיו יש שיטה עכשיו להחליש את הסבל של הטראומה נניח שבאים לבן אדם, קודם כל מה ההגדרה של להחליש את הסבל של הטראומה להביא את הבן אדם למצב שהוא יגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים עוד פעם", אוקי נניח שהבן אדם עשה תאונת דרכים ועכשיו בגלל זה הוא לא מוכן לנסוע בכביש לא מוכן לראות כלי רכב הוא שומע צליל של רכב והוא נכנס לסטרס.
אוקי אחד הדברים זה להגיד לו "אדוני תאונת דרכים זה לא חיים ומוות", אוקי אני אומר את זה בהומור כן כי זה כן חיים ומוות אבל הכוונה היא להגיד לו "גם אם תמות לא קרה כלום". עכשיו השאלה היא זה איך מביאים את הבן אדם למצב שהוא יגיד "אוקי בסדר אז אני אעשה תאונת דרכים עוד פעם לא אכפת לי", עכשיו אני לא אומר שהוא צריך באמת להגיד את זה אבל הוא צריך פחות לחשוש מלעשות תאונת דרכים.
כי אם הוא ממש חושש מלעשות תאונת דרכים אז כל דבר שמזכיר לו תאונת דרכים עושה לו חלחלה, אוקי נגיד לדוגמה הוא רואה את שר התחבורה והוא נכנס לחלחלה בגלל שזה מזכיר לו תאונת דרכים.
ש: שר התחבורה של ירדן.
אליעד: שר התחבורה של ירדן דרך אגב הסיבה שאין תחבורה ציבורית בשבת זה כדי להקטין את הסיכוי לתאונות דרכים למרות שזה בהפוך על הפוך בדיוק לא נכון. אוקי ולכן הדרך היא מה הדרך?
ש: להגיד לו מה הסיכוי שזה יקרה לו.
אליעד: יושב מולך בן אדם אנחנו רוצים לגרום לו, לא מה הסיכוי אנחנו רוצים לגרום לו שיגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים" לא מה הסיכוי.
ש: טוב בסדר אני כאילו קראתי את הדרך כאילו להראות לו שזה קרה אחת ל...
אליעד: אתה נמצא פה בכלל מה אני שאלתי?
ש: מה עושים עם בן אדם שהוא.
אליעד: אני לא שאלתי את זה.
ש: איך גורמים לו להגיד "לא אכפת לי עוד פעם".
אליעד: יפה תשובה מה יגרום לו לחשוב לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים?
ש: אז אני אומר באופן כללי המהות היא להקטין את הסיכוי שזה יקרה.
אליעד: אתה נמצא פה?
ש: לגרום לו שהוא יחשוב.
אליעד: כן.
ש: שתאונת הדרכים הזאת לא קרתה נניח בגללו.
אליעד: איך גורמים לו להגיד "לא אכפת לי שתקרה תאונת דרכים".
ש: שהוא יסכים שיהיה לו תאונת דרכים.
אליעד: יפה איך, לא אתה הסברת איך לצמצם את הסיכוי שיקרה התאונה לא איך יקרה הסיכוי איך אומרים לו שהוא יגיד "לא אכפת לי" אז התשובה היא פשוטה יותר ממה שנדמה, למרות שזה נראה בלתי אפשרי התשובה היא כזאת תאונת דרכים זה מקרה פרטי של "אני לא רוצה שיהיה נגד רצוני" כל בן אדם בעולם אם אנחנו ניקח איתו דברים שהם נגד רצונו ואנחנו נתרגל אותו שהוא ידע ללמוד לקבל אותם מתישהו ככל שנעלה את הרף הוא יגיע למצב שהוא יגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים", אם זה טוב אם זה רע זה לא נושא השיחה אבל זה אפשרי.
אוקי עכשיו זה לא חייב רק שנתרגל אותו בלקחת דברים שהם נגד רצונו ושהוא יקבל אותם אלא אפילו דברים שהוא לא מסכים איתם, לדוגמה נגיד מישהו בטלוויזיה אומר "אני חושב שצריך לעשות x" ואנחנו נגיד לו נדבר איתו נגרום לו לראות שהוא יכול לשנות כשהוא אומר "אני לא מסכים למה הוא אומר את זה אני חושב הפוך" ואנחנו נראה לו "לא נכון אתה יכול לחשוב הפוך" הדבר הזה מוביל אותו לתרגל שהוא יכול לחשוב הפוך ואז הרף היותר גבוהה זה "מה שאני רוצה לא חייב לקרות" ואז הרף היותר גבוהה "גם לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים".
ש: איך עושים את זה?
אליעד: אתה היית פה ולא היית פה גם כשאני מסביר את התשובה אתה לא פה?
ש: לא, הבנתי את התשובה.
אליעד: אתה נותנים לך משימה המשימה שלך להביא את הבן אדם ההוא להגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים".
ש: כן את זה הבנתי.
אליעד: יפה עכשיו איך אנחנו מתחילים אם נגיד לו "תגיד היית מוכן לעשות תאונת דרכים?" הוא לא מוכן לשמוע על זה הוא יהרוג אותך, קודם כל מדברים איתו סתם על החיים ואז אומרים לו "מה אתה אומר על התמונה הזאת?" הוא אומר "תמונה יפה, למה אתה אומר שהיא יפה אני חושב שהיא מכוערת" קודם כל בוא נגרום לו שמה שהוא חושב שהוא לא יהיה בטוח בזה "זה לא יפה זה גם מכוערת זה גם יפה נכון" מתחיל לראות.
אוקי הלאה אחר כך לוקחים משהו שהוא בטוח שזה ככה "מה אתה אומר אבל" נגיד לדוגמה "זה כן זה" לוקחים דבר שהוא יותר בטוח בו מורדים אותו, אחר כך עוברים לרצונות כבר דברים של אינטרס "מה אתה רוצה? אני רוצה שקט, למה אתה רוצה שקט אולי עדיף רעש? בא נעשה רעש" אחר כך משהו יותר קשה ויותר קשה עד שהבן אדם מתרגל לחשוב שונה מההרגלים שלו ואז היכולת שלו משתפרת ל - "וואלה אז מה אכפת לי אני אעשה תאונת דרכים".
ש: זה תהליך נכון?
אליעד: נכון.
ש: זה לא משהו של.
אליעד: נכון עכשיו אני רוצה להסביר יותר מזה בן אדם שעשה תאונת דרכים יש לו טראומה אנחנו לא באמת שהוא יגיד "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים" אנחנו רוצים שיהיה לו פחות אכפת לעשות תאונת דרכים, אנחנו לא רוצים שהוא יגיד "בוא נעשה תאונה אנחנו רוצים שהוא יגיד "פחות אכפת לי לעשות תאונה" זה מה שאנחנו רוצים. ולכן אם אנחנו באופן כללי מרגילים אותו בלקבל את זה שהמציאות נגד רצונו ממילא זה מוריד לו את ההתנגדות שלו לעשות תאונת דרכים כי אנחנו לא באמת חייבים להגיע איתו לרף שהוא יגיד "אני רוצה לעשות" או "לא אכפת לי לעשות תאונת דרכים".
זאת לא המטרה המטרה היא שהוא פחות לא ירצה את זה, זאת אומרת אתה לא רוצה את זה בעוצמה x אל תרצה את זה אבל פחות. איך מורידים לו באופן עקיף אם שואלים אותו "כמה אתה לא רוצה לעשות תאונת דרכים מאחד עד מאה? מאה" איך גורמים לכך שכשנשאל אותו "כמה אתה לא רוצה לעשות תאונת דרכים מאחד עד מאה?" הוא יגיד "חמישים", תשובה על ידי מה שדיברנו קודם אם באופן כללי תלמד אותו שזה לא חייב להיות כרצונו שמה שהוא חושב זה לא בהכרח נכון וכו' ממילא בתת מודע זה משפיע עליו שגם תאונת הדרכים הוא פחות זה.
לדוגמה בן אדם נגיד רוצה להרים מאה קילו הוא לא יכול אפשרות אחת בוא נלמד אותו להרים קילו שתיים שלוש ארבע עד שהוא ירים מאה אבל אנחנו לא בהכרח רוצים שהוא ירים מאה נגיד שאנחנו רוצים שהמרחק שלו מלהרים מאה יהיה יותר קטן, שזה לא יהיה שהוא באפס והוא צריך להרים מאה אלא שהוא רחוק בחמישים קילו מהמאה שכשהוא ירים מאה זה יהיה לו קשה אבל שהוא פחות ישבור את הגב, תשובה אנחנו נחזק אותו באופן כללי ואז באופן עקיף זה משפר לו את היכולת להרים מאה.
ש: יש לי שאלה והיא קשורה למשהו אישי כמובן, האם אתה אומר לבן אדם מה התוכנית שלך לגביו?
אליעד: לא תמיד.
ש: או שאתה.
אליעד: שמעת?
ש: הבנתי מתי כן?
אליעד: לא יודע תלוי מה רוצים אם הוא אומר תעזור לי תלוי מה רוצים. הבנו?
050-3331-331