איך להחליט אם לשמור או לזרוק משהו?

הרבה אנשים מוצאים את עצמם מתלבטים שוב ושוב: האם לזרוק או לשמור חפצים שהם לא משתמשים בהם. אליעד כהן מתייחס לשאלה הזאת באופן עמוק ומפורט, ומציע נוסחה ברורה שמטרתה לעזור לכל אדם להחליט בצורה הגיונית ופשוטה, אם לזרוק חפצים שהוא לא משתמש בהם, או להמשיך לאגור אותם בביתו.

מהן השיטות המקובלות להחלטה אם לזרוק או לשמור?

תחילה, אליעד מציג כמה שיטות נפוצות שאנשים נוהגים להשתמש בהן, אך הוא מדגיש שהן לא בהכרח נכונות או יעילות:

• שיטה ראשונה אומרת שאם לא השתמשת בחפץ בשנה האחרונה, מומלץ לזרוק אותו.
• שיטה שנייה גורסת שאם אתה לא מאמין שתשתמש בזה בשנה הקרובה, כדאי לך לזרוק אותו.
• שיטה שלישית מציעה לשאול אם אתה חושב שאולי בעתיד תשתמש בזה.
• שיטה נוספת בודקת האם יש מקום בבית לשמור את החפץ, או שאין מקום ואז חייבים להיפטר ממנו.

אליעד כהן מציין ששיטות אלו הן חלקיות בלבד, ואינן מספקות מענה יסודי ומלא לבעיה האמיתית של אנשים שמתקשים לקבל החלטה בנוגע לאגרנות כפייתית או לאיסוף חפצים מיותרים בביתם.

מהי הנוסחה הנכונה לקבלת החלטה אם לזרוק או לשמור?

הנוסחה שאליעד כהן מציע היא לבדוק באופן יסודי ומדויק את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות בנפרד. כלומר, לא רק לבדוק אם יש יתרונות בלשמור את החפץ, אלא גם להבין אם יש בכלל חסרונות לזרוק אותו, ולהפך.

לדוגמה, אם יש בארון חולצה שלא לבשת תקופה ארוכה:

• יש אפשרות לזרוק את החולצה.
• יש אפשרות לשמור אותה.

כדי לקבל החלטה נכונה, יש לבדוק את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות בפני עצמה. החישוב המדויק הוא לשאול את עצמך - מה העלות בלשמור ומה העלות בלזרוק?

כיצד מחשבים את העלות בלשמור חפץ?

אם עלות השמירה של החפץ היא אפסית, כלומר, החפץ לא מפריע לך כלל, לא תופס מקום משמעותי, לא עולה כסף לשמור אותו ולא מייצר אי - נוחות, אליעד מציע שלא תזרוק אותו. הסיבה היא שלזרוק את החפץ היא פעולה שדורשת משאבים: מאמץ, זמן ואנרגיה. אם אין עלות בלשמור את החפץ, הפעולה של הזריקה היא מיותרת.

כדוגמה לכך אליעד מציין חפץ שאולי בעתיד הרחוק יהיה שימושי - למשל, חבל ישן שייתכן שיום אחד תצטרך. כל עוד אין עלות בשמירתו, מומלץ להשאיר אותו בבית. כי אם תזרוק אותו, ויום אחד תזדקק לו, יהיה לך חבל על כך שזרקת אותו ללא צורך.

מתי בכל זאת כדאי לזרוק חפץ?

מצד שני, אם קיימת עלות ממשית בשמירת החפץ - למשל, הוא תופס מקום נחוץ, עולה כסף לשמרו (כמו במקרה שצריך בית גדול יותר או מחסן), מפריע להתנהלות היומיומית או מקשה על הגישה לחפצים אחרים, אז צריך לבדוק ביתר זהירות את הנושא.

במקרה כזה, עליך לשאול את עצמך באופן מפורט:

• מה הסבירות שבאמת אזדקק לחפץ הזה בעתיד?
• מה העלות של השמירה לעומת התועלת האפשרית?

אם תגלה שהחפץ אינו צפוי להביא לך תועלת בעתיד, והעלות בשמירתו גבוהה, מומלץ לזרוק אותו. מצד שני, אם יש סבירות כלשהי, אפילו קטנה, שתזדקק לו בעתיד, עליך לשקלל את התועלת הפוטנציאלית לעומת העלות הנוכחית בשמירה, ורק אז להחליט.

מה החשיבות של בחינת היתרונות והחסרונות בנפרד?

הנקודה העיקרית שאליעד כהן מדגיש היא לא להסתפק בשאלות כמו "האם אני צריך את החפץ?", כי שאלה כזו דומה לשאלה "האם יש יתרונות בשמירה?". במקום זאת, הוא מציע לשאול בצורה ישירה ומפורשת:

• מהם היתרונות בלזרוק את החפץ?
• מהם החסרונות בלזרוק אותו?
• מהי העלות בשמירתו?
• מהו היתרון בשמירתו?

כך נוצר תהליך מדויק יותר שבו ההחלטה אינה תלויה רק בתועלת המיידית, אלא בחישוב הגיוני של עלויות ותועלות עתידיות. בצורה זו, החלטה האם לזרוק או לשמור מתקבלת בצורה מדויקת יותר, ללא השפעות רגשיות בלבד.

לסיכום - איך לקבל החלטה אם לשמור או לזרוק חפץ בצורה נכונה?

הנוסחה שאליעד כהן מציע היא פשוטה וברורה, ומטרתה להסיר את הקושי הרגשי מקבלת ההחלטה. במקום לתת מקום להתלבטויות אינסופיות או לרגשות שליליים כמו פחד להיפטר מדברים, הוא מציע לשאול באופן הגיוני, פשוט וברור - מה העלויות ומה התועלות בשמירה ובזריקה של כל חפץ בנפרד, ורק על סמך חישוב זה להחליט בצורה שקולה.