תהליכים מקבילים, ללמוד מדבר על דבר, למצוא תשובות לשאלות, הבנה מלאה, הבנה חלקית, פתרונות לבעיות, למצוא פתרון לבעיה, משל ונמשל, היקש לוגי, הסקה לוגית
איך אפשר ללמוד מתהליך אחד לתהליך אחר?
כדי להבין איך אפשר ללמוד מתהליך אחד על תהליך אחר, צריך קודם כל להבין שישנם דברים דומים ושונים בין התהליכים. לדוגמה, אם אדם רואה מישהו מורח גבינה על פרוסת לחם, הוא יכול ללמוד מזה איך למרוח טחינה על פיתה. זהו תהליך דומה - בשני המקרים מדובר במריחה, אבל הם אינם זהים לחלוטין. אם אותו אדם ינסה למרוח את הטחינה בדיוק כמו הגבינה, זה לא יעבוד לגמרי כי החומר שונה, ולכן נדרש שינוי מסוים. כלומר, למידה מתהליך לתהליך דורשת זיהוי של נקודות הדמיון ונקודות ההבדל.
מדוע הבנת ההבדלים חשובה בלמידה מדבר לדבר?
הבנת ההבדלים חשובה כי היא מונעת טעויות. לדוגמה, לימדו אדם ללכת בחצר, וכעת הוא צריך ללכת ברחוב. ההליכה עצמה דומה - תנועה של הרגליים - אך אם ינסה ללכת ברחוב בדיוק כפי שלימדו אותו בחצר, הוא עלול להיכשל בגלל ההבדלים בסביבה. אותו עיקרון תקף גם ללמידה של נהיגה. אדם שלמד נהיגה במקום אחד לא יכול לשכפל באופן מדויק את התהליך במקום אחר. עליו "להפשיט" את התהליך המקורי, לזהות את המרכיבים הבסיסיים ולהתאים אותם לסביבה החדשה. כך אדם מגיע להבנה עמוקה יותר, מופשטת יותר, שיכולה לשרת אותו במגוון מצבים אחרים.
מה המשמעות של "להפשיט" תהליך למידה?
להפשיט תהליך למידה פירושו לקחת את התהליך המוכר, לצמצם אותו למרכיבים הבסיסיים ביותר שלו, וליישם את העקרונות המופשטים האלה בתהליך אחר. למשל, ללמוד ללכת ברכב או במטוס מבוסס על אותם עקרונות בסיסיים של תנועה, למרות שהפרטים משתנים. מי שמבין באמת את העקרונות הבסיסיים, יוכל להשתמש בהם בכל מצב חדש, גם אם לא למד אותו במפורש.
האם כל תהליכי הלמידה ניתנים להשלכה מלאה לתהליכים אחרים?
לא לגמרי. אליעד מסביר כי תהליכים יכולים להידמות אחד לשני במובנים מסוימים, אך תמיד קיימים הבדלים שצריך לשים לב אליהם. לדוגמה, רבי נחמן מברסלב אמר שמי שרוצה לטעום את "האור הגנוז" צריך להעלות את היראה לשורשה. ניתן לחשוב שאפשר להשליך את העיקרון הזה על כל תחום בחיים, אבל לא תמיד זה מדויק. העיקרון נכון באופן כללי, אבל לכל מטרה יש דרך ייחודית משלה. אם רוצים להשיג משהו מסוים, לא מספיק לקחת רק את הכלל, צריך להבין את המשמעות המדויקת של "היראה", של "שורשה", ושל "האור הגנוז".
מה פירוש "להעלות את היראה לשורשה" לפי רבי נחמן?
"להעלות את היראה לשורשה" פירושו לחבר את הפחד או היראה למקום הבסיסי ביותר, שבו אין הבדל בין טוב לרע. אם אדם מחבר את הפחד שלו לשורש זה, הוא מגלה שאין באמת הבדל בין מצב של פחד למצב שאין פחד. רק אם אדם מבין את המשמעות המלאה של מושג זה, הוא יכול להשתמש בו בתהליכים אחרים.
מדוע אי אפשר להשליך רעיונות ללא הבנה מלאה?
אליעד מדגים זאת באמצעות המשל של קריאת ספר בעברית. אם אדם נתקל במילה לא מובנת, כגון "שולחן", עליו להבין מהי בדיוק המשמעות שלה (למשל "חפץ עם ארבע רגליים שאוכלים עליו"). אם יבין רק חלק מהמשמעות, כמו "חפץ" בלבד, לא יוכל להבין לעומק את משמעות המילה "שולחן". כך גם לגבי רעיונות מופשטים כמו אלה של רבי נחמן. כדי להשליך רעיון אחד על רעיון אחר, צריך קודם להבין את המשל המקורי...
כדי להבין איך אפשר ללמוד מתהליך אחד על תהליך אחר, צריך קודם כל להבין שישנם דברים דומים ושונים בין התהליכים. לדוגמה, אם אדם רואה מישהו מורח גבינה על פרוסת לחם, הוא יכול ללמוד מזה איך למרוח טחינה על פיתה. זהו תהליך דומה - בשני המקרים מדובר במריחה, אבל הם אינם זהים לחלוטין. אם אותו אדם ינסה למרוח את הטחינה בדיוק כמו הגבינה, זה לא יעבוד לגמרי כי החומר שונה, ולכן נדרש שינוי מסוים. כלומר, למידה מתהליך לתהליך דורשת זיהוי של נקודות הדמיון ונקודות ההבדל.
מדוע הבנת ההבדלים חשובה בלמידה מדבר לדבר?
הבנת ההבדלים חשובה כי היא מונעת טעויות. לדוגמה, לימדו אדם ללכת בחצר, וכעת הוא צריך ללכת ברחוב. ההליכה עצמה דומה - תנועה של הרגליים - אך אם ינסה ללכת ברחוב בדיוק כפי שלימדו אותו בחצר, הוא עלול להיכשל בגלל ההבדלים בסביבה. אותו עיקרון תקף גם ללמידה של נהיגה. אדם שלמד נהיגה במקום אחד לא יכול לשכפל באופן מדויק את התהליך במקום אחר. עליו "להפשיט" את התהליך המקורי, לזהות את המרכיבים הבסיסיים ולהתאים אותם לסביבה החדשה. כך אדם מגיע להבנה עמוקה יותר, מופשטת יותר, שיכולה לשרת אותו במגוון מצבים אחרים.
מה המשמעות של "להפשיט" תהליך למידה?
להפשיט תהליך למידה פירושו לקחת את התהליך המוכר, לצמצם אותו למרכיבים הבסיסיים ביותר שלו, וליישם את העקרונות המופשטים האלה בתהליך אחר. למשל, ללמוד ללכת ברכב או במטוס מבוסס על אותם עקרונות בסיסיים של תנועה, למרות שהפרטים משתנים. מי שמבין באמת את העקרונות הבסיסיים, יוכל להשתמש בהם בכל מצב חדש, גם אם לא למד אותו במפורש.
האם כל תהליכי הלמידה ניתנים להשלכה מלאה לתהליכים אחרים?
לא לגמרי. אליעד מסביר כי תהליכים יכולים להידמות אחד לשני במובנים מסוימים, אך תמיד קיימים הבדלים שצריך לשים לב אליהם. לדוגמה, רבי נחמן מברסלב אמר שמי שרוצה לטעום את "האור הגנוז" צריך להעלות את היראה לשורשה. ניתן לחשוב שאפשר להשליך את העיקרון הזה על כל תחום בחיים, אבל לא תמיד זה מדויק. העיקרון נכון באופן כללי, אבל לכל מטרה יש דרך ייחודית משלה. אם רוצים להשיג משהו מסוים, לא מספיק לקחת רק את הכלל, צריך להבין את המשמעות המדויקת של "היראה", של "שורשה", ושל "האור הגנוז".
מה פירוש "להעלות את היראה לשורשה" לפי רבי נחמן?
"להעלות את היראה לשורשה" פירושו לחבר את הפחד או היראה למקום הבסיסי ביותר, שבו אין הבדל בין טוב לרע. אם אדם מחבר את הפחד שלו לשורש זה, הוא מגלה שאין באמת הבדל בין מצב של פחד למצב שאין פחד. רק אם אדם מבין את המשמעות המלאה של מושג זה, הוא יכול להשתמש בו בתהליכים אחרים.
מדוע אי אפשר להשליך רעיונות ללא הבנה מלאה?
אליעד מדגים זאת באמצעות המשל של קריאת ספר בעברית. אם אדם נתקל במילה לא מובנת, כגון "שולחן", עליו להבין מהי בדיוק המשמעות שלה (למשל "חפץ עם ארבע רגליים שאוכלים עליו"). אם יבין רק חלק מהמשמעות, כמו "חפץ" בלבד, לא יוכל להבין לעומק את משמעות המילה "שולחן". כך גם לגבי רעיונות מופשטים כמו אלה של רבי נחמן. כדי להשליך רעיון אחד על רעיון אחר, צריך קודם להבין את המשל המקורי...
- איך ללמוד מדבר לדבר?
- מהי הבנה מלאה?
- מה הכוונה להעלות את היראה לשורשה?
- מה המשמעות של משל ונמשל?
- איך פותרים בעיות בעזרת תהליכים מקבילים?
- מה זה הסקה לוגית?
050-3331-331