שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺4 תגובות פורסמו: |
היה לי קשה לנסות להבין את הרעיון שאני אלוהים, יותר קל לי להתבונן ברעיון של "גלגול נשמות" ולחשוב שאולי הייתי פיל בגלגול הקודם. אבל רעיון שאני אלוהים??? זה לא דבר קל להטיל בו באמת ספק ולשאול: "אולי אני אלוהים"? ומאוד עזר לי להבין היום בהרצאה שאם אלוהים הוא כל יכול, אז כמובן שהוא יכול גם לצמצם את עצמו לאדם - אז כן יש אפשרות שאני אלוהים. זה פשוט פתח לי פרספקטיבה שהייתה חסומה אצלי..
נד נד נד נד רד עלה עלה ורד.. אני מרגיש שאני מוותר לעצמי ודוחה את הרגע שבו אני אומר זהו אני מבין ויהי מה! המציאות מצידה כמו אומרת לי - זוהר אני את החלק שלי עשיתי ועושה כל הזמן, מתי תחליט לקחת אחריות ולעשות את החלק שלך? ולמציאות יש סבלנות, אני בינתיים זה שחי בנד נד נד נד רד עלה עלה ורד.. לפעמים זה עושה לי הרגשה של לוזר, במיוחד לאור התחושה שיש לי את הכלים והזמן לחקור ולהבין ולאור זה שברור לי שאף אחד לא יכול לעשות את העבודה בשבילי ובמקומי. בינתיים כנראה טוב לי עם פירורי ההנאות שאני מקבל. היום שבו לא אסתפק בפירורים אלא אדרוש את כל העוגה קרוב.
תובנה נוספת שעלתה, שקורים דברים בתוכי, יש קול שאומר לי, אם תעשי כך וכך יקרה משהו רע, יש משהו אחר שרוצה דבר מסויים ולא רוצה דבר אחר. יש משהו בתוכי שפשוט מנסה לגרום לי להרגיש רע. אבל כמו שאנו רואים סרט, האם החיים הם לא בדיוק כך? האם ה"אני" וה"שלי" הם באמת קייימים? כמו שעולה בי תחושה שזה אני, באותה מידה יכולה לעלות תחושה שזה לא אני. כמו עננים בשמיים, הכל בא והולך, וההצגה ממשיכה, החוכמה היא לא להאחז, עוד סרט, ולהמשיך הלאה.
דרך הציפייה של סרט ילדים פשוט, המלחמה של הטוב נגד הרע, הועלו תובנות עמוקות, שהרגשתי שאפשר לדעת את כל סודות היקום דרך סרט פשוט זה. אני מרגישה שזאת ממש מתנה לשמוע את ההרצאות, אפילו שהעייפות מנסה להשתלט עלי, והרכוז שלי לא במיטבו, יש משהו בתוכי שפשוט מתענג ממה שקורה בהרצאה