וכאן אסביר לגבי טראומה, מהי טראומה? איך נוצרת טראומה? האם טראומה היא טובה או רעה? מהי טראומה טובה? מהי טראומה רעה? איך להתמודד עם טראומה? ועוד.
אז ברמת העיקרון, אנשים מאמינים שטראומה זה דבר רע. ומי שסובל מפוסט טראומה זה דבר רע. ולמה אנשים מאמינים בזה? כי טראומה נוצרת בעקבות דבר רע שקורה לאדם במציאות או אפילו בדמיון. לדוגמא, בן אדם שבטעות מכניס את היד לאש והוא חוטף כאב של כוויה, אז נוצרת לו טראומה מלהכניס את היד לאש. או בן אדם שפרצו לו לבית, אז יש לו טראומה מגנבים. או בן אדם שעשה תאונה, שאז יש לו טראומה מתאונות דרכים. או אפילו בן אדם שראה מישהו אחר שקרה לו משהו רע, והאדם דמיין שזה קורה לו בעצמו, שאז יש לאדם עצמו טראומה מכך שיקרה לו מה שהוא ראה שקורה למישהו אחר באירוע טראומטי כזה או אחר. במילים אחרות, טראומה נוצרת בעקבות כך שקרה לך משהו רע, וזיכרון טראומטי מאירוע טראומטי הוא זיכרון רע. ולכן טראומה נחשבת לדבר רע.
אבל זאת לא כל האמת. כי יש טראומה טובה ויש טראומה רעה. ואני אסביר. הטראומה היא מנגנון הגנה שיש לאדם שלא יקרו לו דברים רעים. וזה טוב שיש לאדם טראומה מהכאב של להכניס את היד לאש. כי רק ככה האדם נזהר שלא להכניס את היד לאש. וזה טוב שיש לאדם טראומה מתאונות דרכים, כי ככה האדם נוסע בזהירות וכולי.
אלא מה, מתי הטראומה היא רעה? הטראומה היא רעה, כאשר היא לא משקפת את האמת וכאשר היא יותר מידי דמיונית בצורה שקרית. לדוגמא, בן אדם שמפחד לגעת ברכב, כי זה מזכיר לו תאונת דרכים. או מישהו שמפחד ללכת לספארי, כי פעם כלב נשך אותו ברחוב. או מישהו שמפחד מרעש של זיקוקים, כי זה מזכיר לו את המלחמה וכיו"ב.
כי הטראומה עובדת באמצעות המנגנון של הדמיון. שהמוח מתרחק ממשהו שדומה למשהו אחר שלילי שקרה בעבר. וזה טוב שיש לאדם דמיון שמרחיק אותו מדברים שדומים לדברים רעים שקרו לו בעבר. אבל אם הדמיון הזה מוגזם מידי ואם הדמיון מדמה דבר לדבר בצורה לא נכונה, ואם הדמיון לא מבין את ההבדל שיש בין הזיכרון הטראומטי לבין המציאות הנוכחית, הרי שאז הטראומה הופכת להיות שלילית וכזו שמצריכה טיפול.
ולא, טראומה היא לא שלילית אם היא מגבילה אותך יותר מידי. כי זה שהטראומה מגבילה או לא מגבילה אותך, זה לא בהכרח רע. כי יתכן שהטראומה נכונה. וזה טוב לדוגמא שיש לאדם פחד גבהים שהוא בעצם סוג של זיכרון טראומטי שהאדם זוכר מה קרה למישהו שנפל ממקום גבוה. וזה שהטראומה מפריעה לאדם לחיות, זה מצוין, כל זמן שהיא משקפת את האמת. אבל אם הטראומה מוגזמת, בכך שהיא לא מדויקת. כי האדם מתחיל לפחד יותר ממה שהגיוני לפחד, הרי שאז הטראומה מצריכה טיפול.
אז איך לדעת אם הטראומה מוגזמת או לא? ואיך לדעת אם הזיכרון הטראומטי מוגזם או לא? ואיך לדעת אם הדמיון מדויק או לא? זה עניין אחר בפני עצמו וכל מקרה לגופו. ואיך לטפל בטראומה, זה כמובן עוד עניין שלם בפני עצמו.
אבל כן אני יכול לומר בצורה שהיא בטוח נכונה במאה אחוז, שאם האדם באופן כללי ילמד לדייק את המחשבה שלו ואם האדם ילמד להיצמד לאמת, הרי שאז הדמיון של האדם יהיה דמיון יותר מדויק. ואז ממילא יישארו רק הטראומות הטובות ולא יהיו יותר טראומות מוגזמות או טראומות רעות.
לסיכום: בכללי אפשרי ללמוד כאן על טיפול בטראומה באופן כללי. אבל צריכים לדעת, שטראומה היא לא בהכרח רעה, כל זמן שהיא משקפת מנגנון הגנה מדויק באופן מדויק בעוצמה מדויקת וכולי. אבל אם הדמיון מוגזם, הזיכרון מוגזם, הדמיון לא מדויק, הפחד מוגזם וכיו"ב, שזה עוד עניין שצריכים בפני עצמו לדעת להבדיל האם ועד כמה הטראומה רעה או טובה, אז במקרה כזה בהחלט כדאי ואפשרי לטפל בטראומה.
אז ברמת העיקרון, אנשים מאמינים שטראומה זה דבר רע. ומי שסובל מפוסט טראומה זה דבר רע. ולמה אנשים מאמינים בזה? כי טראומה נוצרת בעקבות דבר רע שקורה לאדם במציאות או אפילו בדמיון. לדוגמא, בן אדם שבטעות מכניס את היד לאש והוא חוטף כאב של כוויה, אז נוצרת לו טראומה מלהכניס את היד לאש. או בן אדם שפרצו לו לבית, אז יש לו טראומה מגנבים. או בן אדם שעשה תאונה, שאז יש לו טראומה מתאונות דרכים. או אפילו בן אדם שראה מישהו אחר שקרה לו משהו רע, והאדם דמיין שזה קורה לו בעצמו, שאז יש לאדם עצמו טראומה מכך שיקרה לו מה שהוא ראה שקורה למישהו אחר באירוע טראומטי כזה או אחר. במילים אחרות, טראומה נוצרת בעקבות כך שקרה לך משהו רע, וזיכרון טראומטי מאירוע טראומטי הוא זיכרון רע. ולכן טראומה נחשבת לדבר רע.
אבל זאת לא כל האמת. כי יש טראומה טובה ויש טראומה רעה. ואני אסביר. הטראומה היא מנגנון הגנה שיש לאדם שלא יקרו לו דברים רעים. וזה טוב שיש לאדם טראומה מהכאב של להכניס את היד לאש. כי רק ככה האדם נזהר שלא להכניס את היד לאש. וזה טוב שיש לאדם טראומה מתאונות דרכים, כי ככה האדם נוסע בזהירות וכולי.
אלא מה, מתי הטראומה היא רעה? הטראומה היא רעה, כאשר היא לא משקפת את האמת וכאשר היא יותר מידי דמיונית בצורה שקרית. לדוגמא, בן אדם שמפחד לגעת ברכב, כי זה מזכיר לו תאונת דרכים. או מישהו שמפחד ללכת לספארי, כי פעם כלב נשך אותו ברחוב. או מישהו שמפחד מרעש של זיקוקים, כי זה מזכיר לו את המלחמה וכיו"ב.
כי הטראומה עובדת באמצעות המנגנון של הדמיון. שהמוח מתרחק ממשהו שדומה למשהו אחר שלילי שקרה בעבר. וזה טוב שיש לאדם דמיון שמרחיק אותו מדברים שדומים לדברים רעים שקרו לו בעבר. אבל אם הדמיון הזה מוגזם מידי ואם הדמיון מדמה דבר לדבר בצורה לא נכונה, ואם הדמיון לא מבין את ההבדל שיש בין הזיכרון הטראומטי לבין המציאות הנוכחית, הרי שאז הטראומה הופכת להיות שלילית וכזו שמצריכה טיפול.
ולא, טראומה היא לא שלילית אם היא מגבילה אותך יותר מידי. כי זה שהטראומה מגבילה או לא מגבילה אותך, זה לא בהכרח רע. כי יתכן שהטראומה נכונה. וזה טוב לדוגמא שיש לאדם פחד גבהים שהוא בעצם סוג של זיכרון טראומטי שהאדם זוכר מה קרה למישהו שנפל ממקום גבוה. וזה שהטראומה מפריעה לאדם לחיות, זה מצוין, כל זמן שהיא משקפת את האמת. אבל אם הטראומה מוגזמת, בכך שהיא לא מדויקת. כי האדם מתחיל לפחד יותר ממה שהגיוני לפחד, הרי שאז הטראומה מצריכה טיפול.
אז איך לדעת אם הטראומה מוגזמת או לא? ואיך לדעת אם הזיכרון הטראומטי מוגזם או לא? ואיך לדעת אם הדמיון מדויק או לא? זה עניין אחר בפני עצמו וכל מקרה לגופו. ואיך לטפל בטראומה, זה כמובן עוד עניין שלם בפני עצמו.
אבל כן אני יכול לומר בצורה שהיא בטוח נכונה במאה אחוז, שאם האדם באופן כללי ילמד לדייק את המחשבה שלו ואם האדם ילמד להיצמד לאמת, הרי שאז הדמיון של האדם יהיה דמיון יותר מדויק. ואז ממילא יישארו רק הטראומות הטובות ולא יהיו יותר טראומות מוגזמות או טראומות רעות.
לסיכום: בכללי אפשרי ללמוד כאן על טיפול בטראומה באופן כללי. אבל צריכים לדעת, שטראומה היא לא בהכרח רעה, כל זמן שהיא משקפת מנגנון הגנה מדויק באופן מדויק בעוצמה מדויקת וכולי. אבל אם הדמיון מוגזם, הזיכרון מוגזם, הדמיון לא מדויק, הפחד מוגזם וכיו"ב, שזה עוד עניין שצריכים בפני עצמו לדעת להבדיל האם ועד כמה הטראומה רעה או טובה, אז במקרה כזה בהחלט כדאי ואפשרי לטפל בטראומה.
050-3331-331