שאלה: איך אפשר להפוך אדם טיפש לאדם חכם? איך אפשר להתמודד עם אדם שטועה, ולהוביל אותו אל השכל הישר? וגם, איך באפשרותו של האדם להתגבר על מחשבות טיפשיות שמציקות לו, ולחשוב יותר בהיגיון?
תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה, כי בכל צורת מחשבה שיש בעולם, קיימת חוכמה מסוימת. גם למשוגע ולטיפש, יש את השכל ואת ההיגיון שלהם, שהוא מבוסס בצורה כלשהי על ההיגיון הרגיל. אלא, שהוא יצא מאיזון ומפרופורציה נכונה. וכל טיפשות בעולם, מבוססת על שכל אמיתי כלשהו, אלא, שהוא לא מאוזן עם שאר הדברים הנכונים.
וזה אומר, כי אפשר להפוך כל אדם טיפש לאדם חכם, על ידי זה שמקשרים את האדם הטיפש, אל החלק של החוכמה שיש בתוך המחשבה שלו. כי כאשר אדם אומר דבר שגוי כלשהו, הדבר הזה לא נובע מתוך רוע, אלא מתוך זה שהוא באמת חושב שהוא צודק. והטיפש נאחז בנקודת אמת כלשהי, ולא מצליח לאזן אותה עם שאר הדברים שמסביב.
כדי לעזור לאדם שיש לו טעות מחשבתית, או בכלל כדי להראות לטיפש את הטעות שלו, וכדי להוביל אותו אל הדרך הנכונה יותר, לשם כך יש לנסות להבין את נקודת האמת, שקיימת בתוך דבר הטיפשות. וכאשר האדם מוצא ומבין את הדבר הנכון, שיצא מאיזון ושנמצא בתוך הרעיון הטיפשי, על ידי זה אפשר לקשר את הטיפשות לשכל שבתוכה, ולהפוך אותה לשכל אמיתי ומאוזן.
לדוגמה: נניח שמישהו אומר טעות כלשהי. בד"כ, זה שאומר את הטעות חושב שהוא צודק. וגם אם הוא יודע שהוא טועה, הרי שהוא בטוח, שלמרות שהוא טועה, הרי שעדיין גם הצד השני טועה. וגם אם הוא יודע שהוא טועה ושהצד השני צודק, עדיין יש בתוכו מחשבה שאומרת לו, שיש אמת כלשהי בדעה שלו, גם אם הוא מבין שבסה"כ הוא טועה.
והאדם מסוגל לאחוז בטעות, גם אם הוא מבין שהיא שגויה באופן כללי, רק אם הוא חושב בתוך תוכו, שיש אמת כלשהי בדעה שלו. ונקודת האמת שהאדם חושב שיש בתוך המחשבה שלו, היא נקודת האחיזה של האדם בטעות שלו. וגם אם האדם לא מבין את עצמו מספיק טוב, הרי שיש בתוכו משהו, שחושב שיש בטעות שלו משהו נכון. וזה מה שגורם לאדם לטעות.
וההוכחה לכך שתמיד האדם חושב שיש משהו נכון במחשבה שלו ולא סתם טועה, היא שגם המשוגע הוא לא משוגע בכל דבר, אלא רק בדברים מסוימים. ואם המשוגע לא היה פועל מתוך שום היגיון, הרי שהוא היה אמור להיות משוגע בכל דבר ועניין. ומכך שהאדם המשוגע, משוגע רק בנושא מסוים, הרי שזה אומר שהוא נצמד לשכל שגוי כלשהו. אבל גם המשוגע חושב ע"פ היגיון כלשהו. ומשום כך, הוא משוגע דווקא בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת.
וכדי לעזור לאדם הטועה להבין את הטעות שלו, לשם כך יש לנסות לאתר את נקודת האחיזה האמיתית של הרעיון השגוי. דהיינו, לנסות להבין את צורת המחשבה הנכונה, שיצאה מפרופורציה ושהובילה לרעיון השגוי. וחייבים למצוא נקודת שכל כלשהי בתוך הרעיון השגוי, כדי למצוא את הנקודה שמאפשרת לטעות להיות קיימת.
וברגע שמוצאים את הנקודה הזאת, עכשיו יש לנסות ולגרום לאדם הטועה, להבין טוב יותר את עצמו. דהיינו, במקום לנסות לגרום לו להבין טוב יותר את מה שנכון באמת, שלב ראשון תנסה לגרום לו להבין טוב יותר את עצמו. ותנסה להחזיר אותו למסלול של חשיבה עצמאית, שלא נובעת מתוך רצון להתגונן.
בן אדם שמתייחסים אליו כטיפש, בד"כ הוא נמצא בעמדת התגוננות. ולא משנה כמה ינסו להסביר לו את הצד השני, הוא מבחינתו, תמיד יאחז בנקודת האמת שיש בתוך הרעיון שלו, בלי להתייחס לצד השני. וגם אם הוא לא ממש מבין את עצמו, העיקר מבחינתו הוא, שבתוכו הוא מרגיש שיש בדבריו נקודת אמת כלשהי. ושעליה הוא לא רוצה לוותר. והאמת היא, שהוא לא צריך לוותר על נקודת האמת שלו, אלא שהוא צריך לראות אותה, בהקשר הנכון ובפרופורציה המתאימה.
וברגע שמצליחים להבין את נקודת האמת שמסתתרת בתוך הרעיון השגוי, על ידי זה אפשר לגרום לאדם הטיפש להתחיל לחשוב בהיגיון. ולו רק, על ידי זה שהוא יבין טוב יותר את עצמו. לפעמים קל יותר להתמודד עם אדם חכם שחושב אחרת ממך, מאשר עם אדם טיפש שלא מבין לא את עצמו ולא אותך. ולכן בשלב הראשון, נסה לגרום לאדם הטועה להתחיל להפעיל את המחשבה שלו, אפילו כדי להבין את הצד הנכון שיש בדברים שלו, ושבגללו נובעת הטעות שלו.
ונדגיש ונחדד: אם ברצונך לעזור לאדם טועה לראות את הדרך הנכונה, עליך לעזור לו להבין את עצמו טוב יותר. הוא לא אמור לנסות להבין אותך. אם את עצמו הוא לא מבין, איך הוא יבין אותך?! שלב ראשון שינסה להבין את עצמו. ואחרי שהוא יבין את עצמו, אח"כ אפשר לנסות לגרום לו להבין עוד דברים נוספים. אך שלב ראשון על האדם לנסות להבין את עצמו.
וכדי לגרום לטיפש להבין אותך, לשם כך צריך לגרום לו לחשוב בהיגיון. וכדי לגרום לו לחשוב בהיגיון, לשם כך צריך לגרום לו להפעיל את השכל שלו. וקל יותר לעשות זאת, על ידי זה שעוזרים לו להבין את עצמו. ורק אח"כ שינסה להבין גם אותך.
והגישה הזאת, היא בין השאר סוג של צעד בונה אמון, שמאפשר לאדם ששוגה לא לפחד על הכבוד שלו, ולא להרגיש שרומסים אותו, ולא לחשוש שאולי לא מבינים אותו, אלא במקום זה להתחיל להתייחס אל הדברים ברצינות. כאשר נקודת ההתחלה היא, שהוא מתחיל להתייחס לעצמו בצורה רצינית יותר, ומנסה להבין את עצמו טוב יותר.
כי לפעמים הטיפש מתעקש סתם. ולפעמים הטיפש כבר שכח מדוע הוא חשב שהוא צודק, ועכשיו מבחינתו...
תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה, כי בכל צורת מחשבה שיש בעולם, קיימת חוכמה מסוימת. גם למשוגע ולטיפש, יש את השכל ואת ההיגיון שלהם, שהוא מבוסס בצורה כלשהי על ההיגיון הרגיל. אלא, שהוא יצא מאיזון ומפרופורציה נכונה. וכל טיפשות בעולם, מבוססת על שכל אמיתי כלשהו, אלא, שהוא לא מאוזן עם שאר הדברים הנכונים.
וזה אומר, כי אפשר להפוך כל אדם טיפש לאדם חכם, על ידי זה שמקשרים את האדם הטיפש, אל החלק של החוכמה שיש בתוך המחשבה שלו. כי כאשר אדם אומר דבר שגוי כלשהו, הדבר הזה לא נובע מתוך רוע, אלא מתוך זה שהוא באמת חושב שהוא צודק. והטיפש נאחז בנקודת אמת כלשהי, ולא מצליח לאזן אותה עם שאר הדברים שמסביב.
כדי לעזור לאדם שיש לו טעות מחשבתית, או בכלל כדי להראות לטיפש את הטעות שלו, וכדי להוביל אותו אל הדרך הנכונה יותר, לשם כך יש לנסות להבין את נקודת האמת, שקיימת בתוך דבר הטיפשות. וכאשר האדם מוצא ומבין את הדבר הנכון, שיצא מאיזון ושנמצא בתוך הרעיון הטיפשי, על ידי זה אפשר לקשר את הטיפשות לשכל שבתוכה, ולהפוך אותה לשכל אמיתי ומאוזן.
לדוגמה: נניח שמישהו אומר טעות כלשהי. בד"כ, זה שאומר את הטעות חושב שהוא צודק. וגם אם הוא יודע שהוא טועה, הרי שהוא בטוח, שלמרות שהוא טועה, הרי שעדיין גם הצד השני טועה. וגם אם הוא יודע שהוא טועה ושהצד השני צודק, עדיין יש בתוכו מחשבה שאומרת לו, שיש אמת כלשהי בדעה שלו, גם אם הוא מבין שבסה"כ הוא טועה.
והאדם מסוגל לאחוז בטעות, גם אם הוא מבין שהיא שגויה באופן כללי, רק אם הוא חושב בתוך תוכו, שיש אמת כלשהי בדעה שלו. ונקודת האמת שהאדם חושב שיש בתוך המחשבה שלו, היא נקודת האחיזה של האדם בטעות שלו. וגם אם האדם לא מבין את עצמו מספיק טוב, הרי שיש בתוכו משהו, שחושב שיש בטעות שלו משהו נכון. וזה מה שגורם לאדם לטעות.
וההוכחה לכך שתמיד האדם חושב שיש משהו נכון במחשבה שלו ולא סתם טועה, היא שגם המשוגע הוא לא משוגע בכל דבר, אלא רק בדברים מסוימים. ואם המשוגע לא היה פועל מתוך שום היגיון, הרי שהוא היה אמור להיות משוגע בכל דבר ועניין. ומכך שהאדם המשוגע, משוגע רק בנושא מסוים, הרי שזה אומר שהוא נצמד לשכל שגוי כלשהו. אבל גם המשוגע חושב ע"פ היגיון כלשהו. ומשום כך, הוא משוגע דווקא בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת.
וכדי לעזור לאדם הטועה להבין את הטעות שלו, לשם כך יש לנסות לאתר את נקודת האחיזה האמיתית של הרעיון השגוי. דהיינו, לנסות להבין את צורת המחשבה הנכונה, שיצאה מפרופורציה ושהובילה לרעיון השגוי. וחייבים למצוא נקודת שכל כלשהי בתוך הרעיון השגוי, כדי למצוא את הנקודה שמאפשרת לטעות להיות קיימת.
וברגע שמוצאים את הנקודה הזאת, עכשיו יש לנסות ולגרום לאדם הטועה, להבין טוב יותר את עצמו. דהיינו, במקום לנסות לגרום לו להבין טוב יותר את מה שנכון באמת, שלב ראשון תנסה לגרום לו להבין טוב יותר את עצמו. ותנסה להחזיר אותו למסלול של חשיבה עצמאית, שלא נובעת מתוך רצון להתגונן.
בן אדם שמתייחסים אליו כטיפש, בד"כ הוא נמצא בעמדת התגוננות. ולא משנה כמה ינסו להסביר לו את הצד השני, הוא מבחינתו, תמיד יאחז בנקודת האמת שיש בתוך הרעיון שלו, בלי להתייחס לצד השני. וגם אם הוא לא ממש מבין את עצמו, העיקר מבחינתו הוא, שבתוכו הוא מרגיש שיש בדבריו נקודת אמת כלשהי. ושעליה הוא לא רוצה לוותר. והאמת היא, שהוא לא צריך לוותר על נקודת האמת שלו, אלא שהוא צריך לראות אותה, בהקשר הנכון ובפרופורציה המתאימה.
וברגע שמצליחים להבין את נקודת האמת שמסתתרת בתוך הרעיון השגוי, על ידי זה אפשר לגרום לאדם הטיפש להתחיל לחשוב בהיגיון. ולו רק, על ידי זה שהוא יבין טוב יותר את עצמו. לפעמים קל יותר להתמודד עם אדם חכם שחושב אחרת ממך, מאשר עם אדם טיפש שלא מבין לא את עצמו ולא אותך. ולכן בשלב הראשון, נסה לגרום לאדם הטועה להתחיל להפעיל את המחשבה שלו, אפילו כדי להבין את הצד הנכון שיש בדברים שלו, ושבגללו נובעת הטעות שלו.
ונדגיש ונחדד: אם ברצונך לעזור לאדם טועה לראות את הדרך הנכונה, עליך לעזור לו להבין את עצמו טוב יותר. הוא לא אמור לנסות להבין אותך. אם את עצמו הוא לא מבין, איך הוא יבין אותך?! שלב ראשון שינסה להבין את עצמו. ואחרי שהוא יבין את עצמו, אח"כ אפשר לנסות לגרום לו להבין עוד דברים נוספים. אך שלב ראשון על האדם לנסות להבין את עצמו.
וכדי לגרום לטיפש להבין אותך, לשם כך צריך לגרום לו לחשוב בהיגיון. וכדי לגרום לו לחשוב בהיגיון, לשם כך צריך לגרום לו להפעיל את השכל שלו. וקל יותר לעשות זאת, על ידי זה שעוזרים לו להבין את עצמו. ורק אח"כ שינסה להבין גם אותך.
והגישה הזאת, היא בין השאר סוג של צעד בונה אמון, שמאפשר לאדם ששוגה לא לפחד על הכבוד שלו, ולא להרגיש שרומסים אותו, ולא לחשוש שאולי לא מבינים אותו, אלא במקום זה להתחיל להתייחס אל הדברים ברצינות. כאשר נקודת ההתחלה היא, שהוא מתחיל להתייחס לעצמו בצורה רצינית יותר, ומנסה להבין את עצמו טוב יותר.
כי לפעמים הטיפש מתעקש סתם. ולפעמים הטיפש כבר שכח מדוע הוא חשב שהוא צודק, ועכשיו מבחינתו...
050-3331-331