למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה?

ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית.

האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה?

אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור לילד להתמודד עם מצב שבו הרצונות שלו אינם מתממשים במלואם. אם הילד יבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, הוא יהיה רגוע יותר כאשר הרצונות שלו לא מתממשים.

מדוע ילדים מתחרפנים כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים?

הסיבה לכך שילדים משתגעים או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים בדיוק מה שהוא רוצה. הילד מתרגל לכך, ואז ברגע שלא מתממש רצונו, הוא מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת.

איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר?

אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או לא רגוע כאשר קורה משהו שלא תואם את רצונו.

איך הורה יכול ללמוד להיות רגוע כשהמציאות לא מתאימה לרצונו?

הדרך לכך לפי אליעד כהן היא באמצעות אימון עצמי של ההורה. ההורה צריך לתרגל מחשבה פנימית שאומרת: "לא חייב שיהיה בדיוק מה שאני רוצה". לדוגמה, כאשר קורה משהו שלא מתאים לרצונו של ההורה, הוא צריך לתרגל לעצמו מחשבות כגון:

• "אז מה אם זה לא מה שאני רוצה?"
• "מה זה משנה שאני רוצה משהו אחר?"
• "מי אמר שחייב להתקיים בדיוק מה שאני רוצה?"

באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי שהוא רוצה.

האם זו אכזריות לא לתת לילד את מה שהוא רוצה?

אליעד כהן מסביר שזה לא אכזרי, אלא דווקא מועיל לילד בטווח הארוך. כשההורה לומד לא להיבהל מהמצוקה הזמנית של הילד, הוא מאפשר לילד ללמוד להתמודד עם מצבים מאתגרים, להבין שהמציאות אינה חייבת תמיד להיות כרצונו, ובכך מגדל ילד רגוע, יציב ומאושר יותר נפשית.

איך להשפיע על הילד להיות שמח ומאושר לאורך זמן?

ההורה צריך להפסיק לשדר לילד שחייבים לספק לו את כל רצונותיו. ילד שמבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, יהיה רגוע יותר, שליו יותר, ופחות ייכנס למצבי זעם ואגרסיביות. כדי לגדל ילד בריא נפשית, הורה צריך לתת דוגמה אישית של רוגע ושלווה גם במצבים קשים.

אליעד מדגיש שהשינוי מתחיל בהורה עצמו - כאשר ההורה לומד להיות רגוע יותר, הילד סופג את ההתנהגות הזאת באופן אוטומטי.