מה זה באמת חולי קורונה ולמה המונח מייצר פאניקה?

אליעד כהן מסביר שהאופן שבו משתמשים במונח "חולי קורונה" הוא מניפולטיבי וגורם לאנשים לפחד. הוא מדגיש כי כאשר אנשים שומעים את המונח "חולה", הם מדמיינים באופן אוטומטי אדם שסובל מתסמינים קשים וברורים של מחלה, כמו חום, כאבים, או אפילו אדם מרותק למיטה. במציאות, חלק גדול מהאנשים שמוגדרים בתקשורת ובנתונים הרשמיים כ"חולי קורונה" אינם חווים תסמינים כלל או שהתסמינים שלהם קלים מאוד.

לדברי אליעד, השימוש במילה "חולה" במקום "נשא" יוצר פאניקה ופחד מיותר. ההבחנה בין "חולה" לבין "נשא" היא משמעותית. נשא הוא אדם שיש לו את הנגיף בגוף, אך הוא לא בהכרח חווה סימפטומים של המחלה או סובל ממנה בפועל. לעומת זאת, אדם שמוגדר "חולה" הוא אדם שאכן סובל מתסמינים ברורים וממשיים של המחלה.

אליעד נותן כדוגמה את מחלת ההרפס. הוא מציין שיש אנשים רבים שההרפס נמצא בגופם, אבל אינם סובלים מתסמינים או התפרצויות של המחלה. הם מוגדרים כנשאים ולא כחולים. רק במצב של התפרצות המחלה, כשהם חווים סימפטומים, הם הופכים ל"חולים". כך בדיוק, לפי אליעד, צריך היה להציג את הנתונים לגבי הקורונה כדי למנוע את יצירת הפחד והפאניקה.

האם כולנו חולים במחלה סופנית?

אליעד כהן מרחיב על הרעיון שלפיו, במובן מסוים, כל בני האדם הם "גוססים" או "חולים", מכיוון שמרגע לידתנו, אנחנו מתקדמים כל הזמן לקראת המוות. הוא משתמש בדימוי של "מלאך המוות" וטוען שהגנטיקה האנושית עצמה מובילה אותנו בסופו של דבר למוות, ולכן כולנו למעשה "נגועים במחלה הסופנית" שנקראת חיים. אבל כמובן, אף אחד לא מגדיר אותנו כחולים או גוססים רק בגלל עצם העובדה שאנחנו עתידים למות בעתיד.

הדוגמה הזו ממחישה איך שימוש מוגזם או מוטעה במושגים רפואיים יכול ליצור פאניקה מיותרת.

איך מנצלים את המינוח ליצירת פאניקה?

אליעד כהן מדגיש כי מי שמשתמש במונח "חולי קורונה" בצורה מוגזמת, עושה זאת מתוך אינטרסים מסוימים. האינטרס, לדבריו, הוא יצירת פאניקה ובהלה בציבור. כאשר מדווחים בתקשורת על כמות "חולי קורונה", התחושה שמתקבלת בציבור היא כאילו מדובר באנשים שנמצאים במצב קשה או על סף מוות. במציאות, חלק גדול מהמספרים שמפורסמים הם פשוט אנשים שנדבקו בנגיף, אך לא באמת חולים במובן המקובל של המילה.

האם כל הצעדים שנעשים נגד הקורונה הם אידיאליים?

אליעד מסביר שקיימים צעדים רבים שהמדינה נוקטת כדי להתמודד עם הקורונה. חלק מהצעדים האלה אכן הגיוניים וחשובים, כמו שמירה על היגיינה, שטיפת ידיים, מניעת הידבקות והדבקה של אחרים. אבל, לדבריו, קיים הבדל עצום בין צעדים שהם פשוט "עוזרים" לבין צעדים אידיאליים שבאמת יכולים לפתור את הבעיה מן היסוד.

אליעד טוען חד - משמעית שהצעדים שהמדינה מבצעת הם לא אידיאליים. ישנם צעדים הרבה יותר טובים ויעילים שהמדינה יכולה לנקוט, אך היא לא עושה זאת מסיבות שונות. הוא ממליץ להיות מודעים לכך ולחשוב בצורה עצמאית וביקורתית, ולא לקבל את הדברים כמו שהם.

איך להתמודד עם הפחד מהקורונה?

אליעד כהן מציע גישה מאוזנת להתמודדות עם פחד מהקורונה. הוא לא מתנגד לשמירה על כללי זהירות, ואפילו מדגיש שזה הגיוני וסביר לשמור על ההנחיות, לא להידבק ולא להדביק אחרים. עם זאת, הוא אומר שחשוב להבדיל בין זהירות לבין היסטריה ופחד מוגזם, שמקורם בהבנה מוטעית של המושגים והמונחים שמופצים בתקשורת ובחברה.

הוא מזכיר לאנשים לחשוב בצורה ביקורתית ולהיות מודעים להבדלים שבין ההגדרות השונות שמוצגות להם. הוא מזמין את הקהל לשים לב, שכאשר אומרים להם "חולי קורונה", לא מדובר בהכרח באנשים שנמצאים במצב קריטי או מסוכן. המספרים יכולים לבלבל ולגרום לפאניקה, ולכן כדאי להפעיל שיקול דעת ולבדוק מה בדיוק עומד מאחורי המספרים.

אליעד מדגיש שוב שהמטרה אינה לזלזל בנגיף או במחלה, אלא לראות את המציאות בצורה מדויקת ואמיתית. לדבריו, שימוש ביקורתי במחשבה ובהבנה עמוקה יותר של הדברים יעזור לאנשים להרגיש פחות חרדה ופחד מהקורונה.