איך זיכרונות העבר מנהלים את החיים שלך כיום?

הנושא המרכזי שאליעד כהן מסביר בהרצאה הוא ההשפעה של זיכרונות העבר על ההתנהגות וההחלטות שלנו בהווה. לפי אליעד כהן, הזיכרונות מהעבר, ובעיקר הטראומות או האירועים המכוננים, ממשיכים להשפיע עלינו גם שנים אחרי שהם התרחשו, פעמים רבות מבלי שאנחנו אפילו מודעים לכך.

ההרצאה עוסקת במצב שבו האדם מבין, במודעות או לא במודעות, שהוא מופעל מתוך חוויות העבר שלו. אליעד מדגיש שזו עובדה בסיסית: אנשים רבים חיים את החיים שלהם היום, תחת הצל של אירועי העבר שלהם. הם לא באמת פועלים מתוך ההווה, אלא מתוך הדפוסים וההרגלים שהוטמעו בהם באירועים משמעותיים מן העבר.

מה גורם לאדם להיות מופעל מתוך הטראומה?

אליעד מסביר שהדבר שקושר אותנו לעבר הוא לא האירוע עצמו, אלא הפרשנות והמשמעות שהענקנו לאירוע בזמנו. הוא מדגים זאת באמצעות אדם שהיה לו חוסר בכסף בילדות, וכעת הוא מרגיש שהוא חייב לעבוד קשה בצורה אובססיבית, מפחד לחזור שוב לאותה סיטואציה של חוסר. האדם ממשיך לחוות את אותה תחושת חוסר גם אם בפועל הוא כבר לא נמצא במצב הזה יותר.

הנקודה שאליעד מדגיש שוב ושוב היא שמה שמנהל אותנו זו לא המציאות העכשווית אלא הזיכרון והפחד של מה שהיה פעם. גם אם המציאות שלנו השתנתה בצורה דרמטית, אנחנו עדיין מתנהגים כאילו אנחנו באותו מצב ישן.

איך אפשר לדעת האם אני היום שונה מהאדם שהייתי בעבר?

אליעד מציע כלי פרקטי ויעיל להתמודדות עם השאלה הזו: לבדוק את העובדות. על האדם לשאול את עצמו שאלות פשוטות: האם המציאות של היום זהה למציאות של העבר? האם התנאים זהים? האם אני פועל מאותם מניעים, מאותם פחדים ומאותן רצונות?

לדוגמה, אדם שבעברו היה מרגיש חלש מול בחורות מתוך רצון להרשים את החברה, את ההורים, או להרגיש שווה יותר, צריך לבדוק האם המניעים האלה עדיין קיימים בו היום באותה עוצמה. אליעד ממחיש את זה בדוגמה מעשית של אדם שבעבר היה מתרגש באופן קיצוני כאשר נכנסה אישה יפה לחנות שבה הוא עבד. הוא שואל אותו אם היום, אילו היה במצב דומה, הוא עדיין היה חווה את אותן תחושות בעוצמה זהה. התשובה לכך מאפשרת להבין האם הוא באמת נשאר אותו אדם או שהוא השתנה.

האם התחושות שלך כיום זהות לאלו שחוויית בעבר?

לפי אליעד כהן, הדרך לזהות האם האדם נשאר באותו מקום או השתנה היא לא על פי מה שהוא חושב או אומר על עצמו, אלא על פי איך שהוא מרגיש ופועל במציאות. אם כיום הוא לא מתרגש ולא מופעל מתוך אותן תחושות עוצמתיות של נחיתות או חוסר ביטחון שהיה חווה פעם, זו עובדה המעידה על כך שהוא השתנה.

הוא ממחיש זאת בעוד דוגמה: אם בעבר בחורות היו נתפסות אצלו כמשהו "גדול מהחיים" וכעת הוא רואה אותן כאנשים רגילים לכל דבר, זה סימן שהוא כבר לא נמצא במקום שהיה בעבר, ולכן הזיכרונות הישנים לא באמת משקפים את המציאות הנוכחית שלו.

כיצד להפסיק להיות מופעל מהעבר ולחיות בהווה?

הפתרון שאליעד מציע הוא להפריד בין העבר להווה באמצעות "היצמדות לעובדות". ברגע שהאדם מצליח לראות את ההבדל בין המציאות של היום לבין המציאות של העבר, הזיכרונות כבר לא יכולים להפעיל...