53:39אושר, לא רוצה לסבול, לשאול מעומק הלב, התאמה בין הבנה לחוויה, למה אתה לא רוצה לסבול? מהו סבל מוחלט? לא רוצה להרגיש רע, אושר אמיתי, איך להיות מאושר? התמודדות עם כאב, להרגיש טוב
מהו סבל מוחלט וכיצד אפשר להתמודד איתו?
בהרצאה זו, אליעד כהן פתח בשאלה על טוב ורע, תוך התמקדות בהבנת המהות של הסבל. השיחה נגעה בשאלה "מה טוב בלהרגיש רע?" וניסתה לחקור את ההפכים של טוב ורע, תוך שמירה על גישה פילוסופית עמוקה. עיקר השיחה התמקד בהבנה של הסבל המוחלט ומדוע אנו לא רוצים לסבול, עם דגש על הקשר בין הרצון להימנע מהסבל לבין המחשבות שלנו.
1. זלזול מוחלט - אם אתה זולל את המחשבה ומפסיק להתייחס אליה, הסבל ייעלם.
2. כבוד מוחלט - אם אתה מכבד את המחשבה ומבין את השורש שלה, תוכל להבין את מטרת הסבל ואולי להשתחרר ממנו.
ההבנה הזו קשורה במידה רבה לחשיבה פנימית עמוקה. אליעד הציע שזו לא שאלה שטחית, אלא שאלה שיכולה לשנות את החיים. אם תחקור אותה לעומק, התשובות שתמצא עשויות להוביל לשחרור מהסבל או, מצד שני, להחמיר את תחושת הסבל אם תמצא שהסיבה האמיתית לא רשות להיות.
אליעד הדגיש את החשיבות של שאלות משמעותיות כמו "מה האמת?" שיכולות לסייע לאדם להעמיק ולגלות תשובות שמשנות את כל תפיסת הסבל. כשהאדם מצא את האמת, הוא עלול להבין את הסבל בצורה אחרת, לפעמים אפילו בצורה שתהפוך את הסבל למניע לצמיחה אישית.
לסיום, הסבל יכול להוביל את האדם להקלה או דווקא להחמרה של המצב, אך החקירה עצמה היא הדרך להימנע מההכרה במציאות כבעיה.
בהרצאה זו, אליעד כהן פתח בשאלה על טוב ורע, תוך התמקדות בהבנת המהות של הסבל. השיחה נגעה בשאלה "מה טוב בלהרגיש רע?" וניסתה לחקור את ההפכים של טוב ורע, תוך שמירה על גישה פילוסופית עמוקה. עיקר השיחה התמקד בהבנה של הסבל המוחלט ומדוע אנו לא רוצים לסבול, עם דגש על הקשר בין הרצון להימנע מהסבל לבין המחשבות שלנו.
- מהו הסבל המוחלט ומה הקשר בין רצון להימנע ממנו?
- האם התמודדות עם סבל יכולה לשנות את תפיסתנו לגבי החיים?
- האם יש צורך להבין את מקור הסבל כדי להשתחרר ממנו?
- מהי המחשבה שגורמת לנו לסבול?
- כיצד מחשבה של "אני לא רוצה לסבול" בעצם יוצרת סבל נוסף?
- האם ניתן לשחרר את המחשבה על הסבל או יש צורך להבין אותה?
- מהו התהליך שבו ניתן להילחם במחשבה שמובילה לסבל?
1. זלזול מוחלט - אם אתה זולל את המחשבה ומפסיק להתייחס אליה, הסבל ייעלם.
2. כבוד מוחלט - אם אתה מכבד את המחשבה ומבין את השורש שלה, תוכל להבין את מטרת הסבל ואולי להשתחרר ממנו.
ההבנה הזו קשורה במידה רבה לחשיבה פנימית עמוקה. אליעד הציע שזו לא שאלה שטחית, אלא שאלה שיכולה לשנות את החיים. אם תחקור אותה לעומק, התשובות שתמצא עשויות להוביל לשחרור מהסבל או, מצד שני, להחמיר את תחושת הסבל אם תמצא שהסיבה האמיתית לא רשות להיות.
- מהי הדרך היעילה ביותר להתמודד עם המחשבות המובילות לסבל?
- האם הסבל יכול להוות אמצעי לחקירה עצמית?
אליעד הדגיש את החשיבות של שאלות משמעותיות כמו "מה האמת?" שיכולות לסייע לאדם להעמיק ולגלות תשובות שמשנות את כל תפיסת הסבל. כשהאדם מצא את האמת, הוא עלול להבין את הסבל בצורה אחרת, לפעמים אפילו בצורה שתהפוך את הסבל למניע לצמיחה אישית.
- כיצד סבל יכול להפוך למניע לחקירה פנימית?
- מהו העניין של "האם אפשר לשאול את השאלה עד הסוף?"
לסיום, הסבל יכול להוביל את האדם להקלה או דווקא להחמרה של המצב, אך החקירה עצמה היא הדרך להימנע מההכרה במציאות כבעיה.
- האם כל סבל הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות?
- מהי חקירה פנימית לגבי סבל?
- מהם המניעים העמוקים ביותר מאחורי סבל?
- כיצד אפשר להתמודד עם מחשבות שמובילות לסבל?
מדוע עולה השאלה "מה טוב בלהרגיש רע" וכיצד היא קשורה לסבל?
השיחה מתחילה מהרצון לבחון היפוכים של טוב ורע, ולהגיע בסופו של דבר לשאלה: "מה טוב בלהרגיש רע?". עולה בעיה: יש כאב, אז מה טוב בזה, ומה רע בזה? בהמשך מתברר שהקושי נובע מכך שהאדם מרגיש מגבלה, לא נהנה מהדברים, ולא רוצה את המציאות כפי שהיא.
כיצד המחשבה "אני לא רוצה לסבול" הופכת לאויב העיקרי?
יש דוגמה של אדם שמישהו מרביץ לו. אם הוא שואל את המרביץ "למה אתה מרביץ לי?", ונתקל בתשובה של "לא יודע", ברור שזה לא מתקבל על הדעת. באותה צורה, יש "מישהו" בתוכך (המחשבה שאומרת "אני לא רוצה לסבול") שמכאיב לך. אם לא היתה המחשבה הזאת, לא היה כאב.
למעשה, המחשבה "אני לא רוצה לסבול" היא כמו אויב שמרביץ לך, כי היא יוצרת התנגדות למציאות. כאשר היא מופיעה, נוצר סבל. אם תמחק את המחשבה הזאת, לא תוכל יותר לסבול.
למה לא תמיד אפשר פשוט "לשחרר" את המחשבה?
האדם מבקש לשחרר את המחשבה הזאת של "אני לא רוצה לסבול". אבל לפי ההסבר, המטרה אינה לבטל אותה ישירות, אלא לחקור אותה לעומק. חשוב להתייחס בכובד ראש לשאלה "למה אני לא רוצה לסבול?".
יש שתי אפשרויות התייחסות למחשבה "אני לא רוצה לסבול":
למה דווקא שאלה כמו "למה אני לא רוצה לסבול" היא אחת השאלות הרציניות ביותר?
השואל מתאר תחושת בלבול ולא יודע לתת הסבר מדויק לסיבה שהוא לא רוצה לסבול. מוצע לו לקחת את השאלה הזאת ברצינות עצומה, כי היא שאלת מפתח שיכולה לשנות לגמרי את תפיסת הסבל.
ייתכן שגילוי הסיבה יוביל דווקא לסבל גדול יותר, כי האדם יבין שיש לו "סיבה טובה" לא לרצות לסבול, ואז יתנגד עוד יותר לסבל. ומצד שני, יכול להיות שיגלה שהסיבה היא "סתם", ואז ישתחרר לגמרי מהסבל.
הרעיון המרכזי הוא שהאדם לא יודע מראש איזו תשובה תתגלה, אבל עצם החקירה העמוקה יכולה לשנות את יחסו לסבל ולבטל אותו או להגביר אותו, הכל לפי מה שתתגלה.
מדוע הסבל יכול לשמש "זרז" לחקירה ולהפוך לאמצעי להגיע לאמת?
נטען שהרצון להרגיש טוב הוא שיוצר את הרע, כי אם לא היה טוב, לא היה רע. וכאשר הסבל מאוד גדול, האדם מגיע למקום שבו שום דבר לא מספק אותו. דווקא במצב הזה, האדם עלול להתעקש ולחקור את השאלה "למה אני לא רוצה לסבול?" עד הסוף.
מי שמסוגל לסבול כמה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, יכול להגיע למצב שבו הוא "אלוהים" מבחינת חוויה, משום שהוא חופשי מהתלות ברצון שלא לסבול. לכן, סבל גדול עשוי להיות מנוע רב עוצמה לחקירה פנימית.
כיצד ניתן לחקור בצורה מעשית את השאלה "למה אני לא רוצה לסבול"?
ישנה הצעה מעשית:
האם ניתן להגיע למצב של "אני רוצה לסבול"?
אחת האפשרויות הקיצוניות היא לברר, האם אפשר לשנות את הגישה ל"אני כן רוצה לסבול"? יש דוגמה: "האם אי פעם אמרת, למה שאני לא ארצה לסבול? בא לי לסבול היום, לא סובל מספיק?".
המטרה היא להראות שההיפוך הקיצוני הזה גם הוא אפשרי, ושהחקירה בשאלת ה"רצון" יכולה להוביל למקומות בלתי צפויים. בסופו של דבר, אם מגלים את השורש העמוק, ייתכן שלחלוטין לא תהיה בעיה עם הסבל, או שדווקא תגבר הרגישות אליו, תלוי בתשובה שנמצאת.
כיצד מובילים הספק והבלבול למציאת תשובה עמוקה?
כאשר אדם מרגיש מבולבל ולא מקבל תשובות אינטלקטואליות שמספקות אותו, זה סימן שעליו להעמיק עוד יותר. ככל שעוצמת השאלה גוברת, כך תיתכן חוויה משמעותית יותר ברגע שמתגלה התשובה.
ישנה אפשרות שגם התשובה הסופית לא תהיה "הסבר" במובן הרגיל, אלא מצב של "אי ידיעה" שלמה, שבעצמה עשויה להוביל להקלה או להחרפת הסבל, תלוי בדרך ההתבוננות.
מהי הדוגמה של אליעד על סבל גדול וחיפוש האמת?
אליעד מספר על מצבו האישי: כשהוא חיפש תשובה, הוא סבל עד כדי כך ששום דבר לא עזר לו, ואף הצעה חיובית לא סיפקה אותו. לבסוף התברר לו שהוא בעצם רצה את ה"אין שכל". הוא מציין גם את המלצתו של רבי נחמן: כשמסתבכים, לשאול "מה האמת?" או "בטוח או לא בטוח?". שאלות אלו יכולות לדחוף את האדם לעומק הסבל וגם לעומק החקירה, עד שנחשפות התשובות העמוקות ביותר.
כיצד מסכמים את המסר המרכזי?
המחשבה "אני לא רוצה לסבול" היא שורש הכאב, כי היא יוצרת התנגדות למציאות. מומלץ לחקור בכנות וביסודיות מדוע לא רוצים לסבול, בלי לפחד מהאפשרות לגלות סיבה טובה מאוד או לגלות שזו רק מחשבה ריקה. בשני המקרים, עצם גילוי האמת עשוי לשנות את חוויית הסבל באופן דרמטי, כי כאשר האדם פוגש את האמת, הסבל הופך להיות משהו אחר: או שהוא נעלם, או שהוא מובן ומורגש באופן שעשוי להעצים אותו. כך או כך, החקירה פותחת אפשרות לחיים שונים בתכלית.
השיחה מתחילה מהרצון לבחון היפוכים של טוב ורע, ולהגיע בסופו של דבר לשאלה: "מה טוב בלהרגיש רע?". עולה בעיה: יש כאב, אז מה טוב בזה, ומה רע בזה? בהמשך מתברר שהקושי נובע מכך שהאדם מרגיש מגבלה, לא נהנה מהדברים, ולא רוצה את המציאות כפי שהיא.
כיצד המחשבה "אני לא רוצה לסבול" הופכת לאויב העיקרי?
יש דוגמה של אדם שמישהו מרביץ לו. אם הוא שואל את המרביץ "למה אתה מרביץ לי?", ונתקל בתשובה של "לא יודע", ברור שזה לא מתקבל על הדעת. באותה צורה, יש "מישהו" בתוכך (המחשבה שאומרת "אני לא רוצה לסבול") שמכאיב לך. אם לא היתה המחשבה הזאת, לא היה כאב.
למעשה, המחשבה "אני לא רוצה לסבול" היא כמו אויב שמרביץ לך, כי היא יוצרת התנגדות למציאות. כאשר היא מופיעה, נוצר סבל. אם תמחק את המחשבה הזאת, לא תוכל יותר לסבול.
למה לא תמיד אפשר פשוט "לשחרר" את המחשבה?
האדם מבקש לשחרר את המחשבה הזאת של "אני לא רוצה לסבול". אבל לפי ההסבר, המטרה אינה לבטל אותה ישירות, אלא לחקור אותה לעומק. חשוב להתייחס בכובד ראש לשאלה "למה אני לא רוצה לסבול?".
יש שתי אפשרויות התייחסות למחשבה "אני לא רוצה לסבול":
- זלזול מוחלט: אם באמת מזלזלים בה עד הסוף, אז לא נוצרת שום התנגדות, והסבל איננו.
- כבוד מוחלט: אם כבר מכבדים את המחשבה "אני לא רוצה לסבול", צריך לחקור אותה לעומק, להבין מי שלח אותה, למה היא שם, מה השורש שלה.
למה דווקא שאלה כמו "למה אני לא רוצה לסבול" היא אחת השאלות הרציניות ביותר?
השואל מתאר תחושת בלבול ולא יודע לתת הסבר מדויק לסיבה שהוא לא רוצה לסבול. מוצע לו לקחת את השאלה הזאת ברצינות עצומה, כי היא שאלת מפתח שיכולה לשנות לגמרי את תפיסת הסבל.
ייתכן שגילוי הסיבה יוביל דווקא לסבל גדול יותר, כי האדם יבין שיש לו "סיבה טובה" לא לרצות לסבול, ואז יתנגד עוד יותר לסבל. ומצד שני, יכול להיות שיגלה שהסיבה היא "סתם", ואז ישתחרר לגמרי מהסבל.
הרעיון המרכזי הוא שהאדם לא יודע מראש איזו תשובה תתגלה, אבל עצם החקירה העמוקה יכולה לשנות את יחסו לסבל ולבטל אותו או להגביר אותו, הכל לפי מה שתתגלה.
מדוע הסבל יכול לשמש "זרז" לחקירה ולהפוך לאמצעי להגיע לאמת?
נטען שהרצון להרגיש טוב הוא שיוצר את הרע, כי אם לא היה טוב, לא היה רע. וכאשר הסבל מאוד גדול, האדם מגיע למקום שבו שום דבר לא מספק אותו. דווקא במצב הזה, האדם עלול להתעקש ולחקור את השאלה "למה אני לא רוצה לסבול?" עד הסוף.
מי שמסוגל לסבול כמה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, יכול להגיע למצב שבו הוא "אלוהים" מבחינת חוויה, משום שהוא חופשי מהתלות ברצון שלא לסבול. לכן, סבל גדול עשוי להיות מנוע רב עוצמה לחקירה פנימית.
כיצד ניתן לחקור בצורה מעשית את השאלה "למה אני לא רוצה לסבול"?
ישנה הצעה מעשית:
- לרשום על דף את כל הדברים שגורמים לך להרגיש רע באמת.
- להתבונן בהם ולשאול: "למה אני לא רוצה לסבול את הדבר הזה?".
- להרגיש את הסבל תוך כדי השאלה, ולא להסתפק בתשובה אינטלקטואלית שטחית.
- אפשר גם לבצע פעולה פיזית כמו לנכש עשבים, ובזמן העבודה להתרכז בשאלה "למה אני לא רוצה לסבול?", מתוך הרגשת הסבל עצמה.
האם ניתן להגיע למצב של "אני רוצה לסבול"?
אחת האפשרויות הקיצוניות היא לברר, האם אפשר לשנות את הגישה ל"אני כן רוצה לסבול"? יש דוגמה: "האם אי פעם אמרת, למה שאני לא ארצה לסבול? בא לי לסבול היום, לא סובל מספיק?".
המטרה היא להראות שההיפוך הקיצוני הזה גם הוא אפשרי, ושהחקירה בשאלת ה"רצון" יכולה להוביל למקומות בלתי צפויים. בסופו של דבר, אם מגלים את השורש העמוק, ייתכן שלחלוטין לא תהיה בעיה עם הסבל, או שדווקא תגבר הרגישות אליו, תלוי בתשובה שנמצאת.
כיצד מובילים הספק והבלבול למציאת תשובה עמוקה?
כאשר אדם מרגיש מבולבל ולא מקבל תשובות אינטלקטואליות שמספקות אותו, זה סימן שעליו להעמיק עוד יותר. ככל שעוצמת השאלה גוברת, כך תיתכן חוויה משמעותית יותר ברגע שמתגלה התשובה.
ישנה אפשרות שגם התשובה הסופית לא תהיה "הסבר" במובן הרגיל, אלא מצב של "אי ידיעה" שלמה, שבעצמה עשויה להוביל להקלה או להחרפת הסבל, תלוי בדרך ההתבוננות.
מהי הדוגמה של אליעד על סבל גדול וחיפוש האמת?
אליעד מספר על מצבו האישי: כשהוא חיפש תשובה, הוא סבל עד כדי כך ששום דבר לא עזר לו, ואף הצעה חיובית לא סיפקה אותו. לבסוף התברר לו שהוא בעצם רצה את ה"אין שכל". הוא מציין גם את המלצתו של רבי נחמן: כשמסתבכים, לשאול "מה האמת?" או "בטוח או לא בטוח?". שאלות אלו יכולות לדחוף את האדם לעומק הסבל וגם לעומק החקירה, עד שנחשפות התשובות העמוקות ביותר.
כיצד מסכמים את המסר המרכזי?
המחשבה "אני לא רוצה לסבול" היא שורש הכאב, כי היא יוצרת התנגדות למציאות. מומלץ לחקור בכנות וביסודיות מדוע לא רוצים לסבול, בלי לפחד מהאפשרות לגלות סיבה טובה מאוד או לגלות שזו רק מחשבה ריקה. בשני המקרים, עצם גילוי האמת עשוי לשנות את חוויית הסבל באופן דרמטי, כי כאשר האדם פוגש את האמת, הסבל הופך להיות משהו אחר: או שהוא נעלם, או שהוא מובן ומורגש באופן שעשוי להעצים אותו. כך או כך, החקירה פותחת אפשרות לחיים שונים בתכלית.
- חיפוש האמת והקשר לרצון שלא לסבול
- טכניקות להתבוננות פנימית בעת חוויית כאב
- היפוך המחשבות: "אני לא רוצה לסבול" לעומת "אני רוצה לסבול"
- התמודדות עם סבל כזרז להתפתחות אישית
- הקשר בין סבל, אמת וחופש רגשי
שאלה: אני רוצה לעשות סימולציה של היפוכים, טוב ורע, ובסוף להגיע לשאלה, מה טוב בלהרגיש רע? הבעיה היא שכואב לי, מה טוב בזה, ומה רע בזה?
אליעד: מה רע בזה?
שאלה: זה מגביל אותי, שאני לא נהנה מהם.
אליעד: ומה רע בזה, ובסוף מה הבעיה?
שאלה: אני לא רוצה את זה.
אליעד: ומה הבעיה בזה?
שאלה: אני רוצה שיהיה אחרת.
אליעד: אז מה הבעיה, האם חייב להיות מה שאתה רוצה?
שאלה: רצוי.
אליעד: אז הנה המציאות עושה לך הפוך. האם נפתרה הבעיה?
שאלה: בהרגשה לא.
אליעד: אז תגיד מה היא התשובה, מה הבעיה?
שאלה: לא יודע.
שאלה: אני למשל לא רוצה לסבול. למה? לא יודע למה.
אליעד: בא תנסה להבין מה המשמעות של ה"לא יודע". למשל מישהו מרביץ לך, ואתה אומר לו תפסיק, והוא אומר, לא רוצה. ואתה שואל אותו, למה אתה מרביץ לי? והוא עונה שהוא לא יודע. האם היית מקבל את זה.
יש בתוכך כוח שאומר שהוא לא רוצה לסבול. עכשיו, הלא רוצה לסבול, זה כאילו להגיד לך, תיסבול.
להגיד, אני לא רוצה לסבול, זה כאילו להרביץ לך. המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, היא מרביצה לך, כי אם היא לא הייתה, לא היה כואב לך.
כשאתה אומר, אני לא רוצה לסבול, המחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, היא עצמה מרביצה לך.
אתה יודע מי מרביץ לך? רק המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול. כי אם אני הורג את המחשבה שאומרת ש"אני לא רוצה לסבול" אתה לא יכול יותר לסבול.
אז מי האויב המרכזי שלך? המחשבה, התפיסה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול.
יש מישהו בתוכך, המחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, היא אחראית לכל הסבל שהיה לך אי פעם, ואם אי פעם תסבול, זה יהיה רק בגללה.
תבין שזה סוג של אויב שהוא השורש של הסבל.
שאלה: מה שהבנתי, שכאשר אני אומר שאני לא רוצה לסבול, למעשה אני כבר מתנגד, אני מתנגד למציאות. אז איך אני משחרר את המחשבה הזאת?
אליעד: אי אפשר. המטרה כאן היא לא לשחרר את המחשבה, אלא המטרה שלי היא לגרום לך להתייחס למחשבה בצורה אחרת.
כאשר אני שואל אותך למה אתה לא רוצה לסבול? את עונה לי שאתה לא יודע. אני רוצה שתקח ברצינות את השאלה הזאת, ותחקור אותה ותפצח אותה, זאת שאלה רצינית ביותר, אם יש שאלות רציניות, זאת אחת מהם.
למה אני לא רוצה לסבול? זוהי שאלת מפתח. ואתה לא מתיחס ברצינות למחשבה הזאת.
אם באמת לא היה אכפת לך מהשאלה הזאת, והיית מתייחס אליה בזלזול, זה טוב מאוד. למשל מרביצים לך, ובאה מחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, אז אתה מזלזל במחשבה, אין לך כוח אליה, לזלזל במחשבה עד הסוף.
אבל אתה, אם מרביצים לך, והיא אומרת שהיא לא רוצה לסבול, אתה מתייחס למחשבה בכבוד, כן נכון, אני לא רוצה לסבול, זה לא טוב שאני סובל.
אז אם אתה מתיחס למחשבה בכבוד, אז תכבד אותה יותר, תבין למה היא פה, מה היא עושה פה, איך הגיע לפה? אבל אתה מזלזל, לא אכפת לך.
אל תזלזל, זוהי מחשבה רצינית.
אם אין לך כוח לבדוק, אז זלזל בה, אבל עד הסוף.
אם אתה מוחק את המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, באותה שנייה אתה אלוהים. אתה לא צריך יותר לעשות כלום.
בשנייה שאתה אומר, לא אכפת לי מהמחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, אז אין לך יותר שום חסרונות, שום בעיות, שום שאלות, שום דבר.
ולכן צריך לגלות מי שלח את המחשבה הזאת אליך.
האם במקום לחשוב, אני לא רוצה לסבול, - האם אתה יכול להגיד, אני רוצה לסבול.
קרה פעם שאמרת, למה שאני לא ארצה לסבול, אני רוצה לסבול, בה לי לסבול היום, לא סובל מספיק. הסבל טוב.
אני רוצה להביא אותך למצב שאתה תחליט לגלות מאיפה באה המחשבה, אני לא רוצה לסבול.
המטרה שלי זה לא לענות לך על השאלה, מדוע אתה לא רוצה לסבול. המטרה שלי היא לגרום לך להתיחס אחרת לשאלה, למה אני לא רוצה לסבול?
התשובה תגיע לך, אחרי שתשאל אחרת את השאלה.
המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, תרגיש את העוצמה שלה, וכאשר אתה שואל, תשאל ברצינות.
זאת שאלה, שאם תגלה את התשובה עליה, יכול להיות ש...
שאלה: שאני לא אסבול.
אליעד: זאת שאלה שיכולה לשנות לך את החיים.
אם תמצא תשובה, למה אתה לא רוצה לסבול, אולי אתה תמצא תשובה שאתה תסבול עוד יותר, גרוע, תסבול פי מאה מיליון ממה שסבלת קודם. למה? כי אולי התשובה שגילית תמרר לך את החיים.
למה? כי היום כשאתה שואל, למה אני לא רוצה לסבול? ואז יש לך תשובה שאולי זה סתם. אז אם תגלה שזה סתם, אז לא תסבול יותר. אבל מאוד יכול להיות שיש סיבה מאוד טובה, למה אני לא רוצה לסבול, ואף אחד לא ישנה את דעתי, ואז אתה תסבול, תסבול.
השאלה, למה אני לא רוצה לסבול? היא בעצם מבטאת את זה שאתה בעצם לא מקבל באופן מחויב את זה שאתה רוצה לסבול.
אתה שואל, למה אני לא רוצה לסבול, האם אני חייב לסבול, אולי אני יכול שלא יהיה אכפת לי לסבול, אולי אני יכול לא לרצות שלא לרצות לסבול?
היום שאתה סובל, אתה לא באמת יודע למה אתה לא רוצה לסבול, ואז אתה יכול להגיד, אולי אני סתם משוגע שלא רוצה לסבול?
עכשיו, אם תגלה שאתה סתם משוגע שלא רוצה לסבול, אז הרווחת.
אבל מאוד יכול להיות שתגלה, שזה שאתה לא רוצה לסבול, זה לא סתם, אלא שאתה חכם ואתה לא רוצה לסבול מסיבה מאוד ברורה. ואז זה יגרום לכך שאם תסבול, אתה תסבול הרבה יותר. יהיה לך יותר התנגדות לסבל, כי אתה גם יודע למה אתה לא רוצה לסבול. עכשיו תהיה לך סיבה יותר חזקה לזה שאתה לא רוצה לסובל.
אם הוא ימצא תשובה מוחלטת, לשאלה למה הוא לא רוצה לסבול, הוא לא ידע כלום. לא דברתי על זה. זה משהו אחר, שכבר לא משנה לך או להגיד שאני רוצה לסבול, זה רק מילים.
במוגדרים יש את כל האופציות.
באתי להגיד, שכול האפשרויות פתוחות. בסוף לא בטוח שזה רק טוב.
ואם תגיד, אני רוצה את האמת, ולא אכפת לי מה התוצאה, אז יש סיכוי גדול יותר שתמצא את התשובה. אתה רוצה את האמת ולא מפחד מהתוצאות.
ועכשיו נעשה ההפך, אתה יודע מה יקרה בסוף, אחרי כל המצבים באם תסבול או לא תסבול? אתה תדע את האמת, למה אתה לא רוצה לסבול.
אם תשאל, ותגלה את התשובה, התוצאה לא משנה, אבל השגת את האמת ואתה יודע בוודאות מה האמת. אם תדע את האמת, הסבל לא יטריד אותך יותר.
שאלה: אני מרגיש מבולבל עכשיו.
אליעד: יכולתי לתת לך עכשיו הרבה סיפורים, למה אתה לא רוצה לסובל, אני מרכזתי אותך לעצמך, שתחזור לשאלה, למה אני לא רוצה לסובל, ותשאל אותה בצורה יותר חזקה.
לתת לך תשובה לשאלה, זה לתת לך עוד תאוריות ועוד פירושים. ולכן אני מציע לך לשאול את השאלה אחרת, עד שאלוהים ישמע אותה, לשאול מעומק הלב.
למשל, אם אתה שואל, למה אני לא רוצה לסבול? אתה מתבונן ושואל, האם אני בכלל קיים? האם אני בטוח שאני רוצה? ואז עולה לך תשובה שאתה לא יודע, ואז אין שאלה. אבל זה לא מספק אותך, כי לא באמת אתה לא יודע כלום.
המסר אומר, שאם תשובות אינטלקטואליות לא מספקות אותך, אז תשאל יותר עמוק את השאלה.
עוצמת חוויית התשובה היא לפי עוצמת השאלה.
ועכשיו, איך אפשר לשאול את השאלה עמוק יותר? אם אתה באמת רוצה למצוא תשובה, למה אני לא רוצה לסבול, לך לשדה תנכוש עשבים, ותוך כדי זה שאתה נוכש עשבים, תשאל למה אני לא רוצה לסבול? זה הרבה יותר אפקטיבי.
קח דף ותרשום את כל הדברים שגורמים לך להרגיש רע. ואם אין לך מה לרשום, אז אל תבלבל את המוח. אתה מקיף את כל הרע בעיגול, ושואל למה אני לא רוצה לסבול? ואתה מרגיש את זה, אתה רואה את הסבל, ושואל, למה אני לא רוצה לסבול?
תשאל את השאלה על משהו שאתה ממש סובל.
מי שלא מסוגל לסבול, כמה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, לא מסוגל להיות אלוהים. הסבל הוא כמו זרז להפוך להיות אלוהים.
הרצון להרגיש טוב, זה הרע שיוצר את הסבל. אם לא היה טוב לא היית יכול להרגיש רע.
שאלה: אני אוד סבלתי, אז איך זה לא עשה לי טוב?
אליעד: לא סבלת מספיק. כאשר אני חיפשתי, כל כך סבלתי שלא היה שוב דבר בעולם שהיה יוכל לעשות לי טוב. אמנם זה לא היה מאה אחוז, כי במאה אחוז לא הייתה שאלה, אל זה התקרב לגבול. אפילו אם אלוהים היה בא ואומר לי, מה אתה רוצה, תקבל הכל, מבחינתי שוב דבר לא היה עוזר לי.
שאלה: מה רצית?
אליעד: לא ידעתי מה רציתי, אך בסוף התברר שרציתי את האין שכל.
רבי נחמן אמר, אם תסתבך, תשאל מה היא האמת? בטוח או לא בטוח? וזה מה שעשיתי.
בסבל, מספיק שיש מחשבה אחרת שעושה לך טוב, זה סימן שלא סבלת עד הסוף.
אליעד: מה רע בזה?
שאלה: זה מגביל אותי, שאני לא נהנה מהם.
אליעד: ומה רע בזה, ובסוף מה הבעיה?
שאלה: אני לא רוצה את זה.
אליעד: ומה הבעיה בזה?
שאלה: אני רוצה שיהיה אחרת.
אליעד: אז מה הבעיה, האם חייב להיות מה שאתה רוצה?
שאלה: רצוי.
אליעד: אז הנה המציאות עושה לך הפוך. האם נפתרה הבעיה?
שאלה: בהרגשה לא.
אליעד: אז תגיד מה היא התשובה, מה הבעיה?
שאלה: לא יודע.
שאלה: אני למשל לא רוצה לסבול. למה? לא יודע למה.
אליעד: בא תנסה להבין מה המשמעות של ה"לא יודע". למשל מישהו מרביץ לך, ואתה אומר לו תפסיק, והוא אומר, לא רוצה. ואתה שואל אותו, למה אתה מרביץ לי? והוא עונה שהוא לא יודע. האם היית מקבל את זה.
יש בתוכך כוח שאומר שהוא לא רוצה לסבול. עכשיו, הלא רוצה לסבול, זה כאילו להגיד לך, תיסבול.
להגיד, אני לא רוצה לסבול, זה כאילו להרביץ לך. המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, היא מרביצה לך, כי אם היא לא הייתה, לא היה כואב לך.
כשאתה אומר, אני לא רוצה לסבול, המחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, היא עצמה מרביצה לך.
אתה יודע מי מרביץ לך? רק המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול. כי אם אני הורג את המחשבה שאומרת ש"אני לא רוצה לסבול" אתה לא יכול יותר לסבול.
אז מי האויב המרכזי שלך? המחשבה, התפיסה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול.
יש מישהו בתוכך, המחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, היא אחראית לכל הסבל שהיה לך אי פעם, ואם אי פעם תסבול, זה יהיה רק בגללה.
תבין שזה סוג של אויב שהוא השורש של הסבל.
שאלה: מה שהבנתי, שכאשר אני אומר שאני לא רוצה לסבול, למעשה אני כבר מתנגד, אני מתנגד למציאות. אז איך אני משחרר את המחשבה הזאת?
אליעד: אי אפשר. המטרה כאן היא לא לשחרר את המחשבה, אלא המטרה שלי היא לגרום לך להתייחס למחשבה בצורה אחרת.
כאשר אני שואל אותך למה אתה לא רוצה לסבול? את עונה לי שאתה לא יודע. אני רוצה שתקח ברצינות את השאלה הזאת, ותחקור אותה ותפצח אותה, זאת שאלה רצינית ביותר, אם יש שאלות רציניות, זאת אחת מהם.
למה אני לא רוצה לסבול? זוהי שאלת מפתח. ואתה לא מתיחס ברצינות למחשבה הזאת.
אם באמת לא היה אכפת לך מהשאלה הזאת, והיית מתייחס אליה בזלזול, זה טוב מאוד. למשל מרביצים לך, ובאה מחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, אז אתה מזלזל במחשבה, אין לך כוח אליה, לזלזל במחשבה עד הסוף.
אבל אתה, אם מרביצים לך, והיא אומרת שהיא לא רוצה לסבול, אתה מתייחס למחשבה בכבוד, כן נכון, אני לא רוצה לסבול, זה לא טוב שאני סובל.
אז אם אתה מתיחס למחשבה בכבוד, אז תכבד אותה יותר, תבין למה היא פה, מה היא עושה פה, איך הגיע לפה? אבל אתה מזלזל, לא אכפת לך.
אל תזלזל, זוהי מחשבה רצינית.
אם אין לך כוח לבדוק, אז זלזל בה, אבל עד הסוף.
אם אתה מוחק את המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, באותה שנייה אתה אלוהים. אתה לא צריך יותר לעשות כלום.
בשנייה שאתה אומר, לא אכפת לי מהמחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, אז אין לך יותר שום חסרונות, שום בעיות, שום שאלות, שום דבר.
ולכן צריך לגלות מי שלח את המחשבה הזאת אליך.
האם במקום לחשוב, אני לא רוצה לסבול, - האם אתה יכול להגיד, אני רוצה לסבול.
קרה פעם שאמרת, למה שאני לא ארצה לסבול, אני רוצה לסבול, בה לי לסבול היום, לא סובל מספיק. הסבל טוב.
אני רוצה להביא אותך למצב שאתה תחליט לגלות מאיפה באה המחשבה, אני לא רוצה לסבול.
המטרה שלי זה לא לענות לך על השאלה, מדוע אתה לא רוצה לסבול. המטרה שלי היא לגרום לך להתיחס אחרת לשאלה, למה אני לא רוצה לסבול?
התשובה תגיע לך, אחרי שתשאל אחרת את השאלה.
המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, תרגיש את העוצמה שלה, וכאשר אתה שואל, תשאל ברצינות.
זאת שאלה, שאם תגלה את התשובה עליה, יכול להיות ש...
שאלה: שאני לא אסבול.
אליעד: זאת שאלה שיכולה לשנות לך את החיים.
אם תמצא תשובה, למה אתה לא רוצה לסבול, אולי אתה תמצא תשובה שאתה תסבול עוד יותר, גרוע, תסבול פי מאה מיליון ממה שסבלת קודם. למה? כי אולי התשובה שגילית תמרר לך את החיים.
למה? כי היום כשאתה שואל, למה אני לא רוצה לסבול? ואז יש לך תשובה שאולי זה סתם. אז אם תגלה שזה סתם, אז לא תסבול יותר. אבל מאוד יכול להיות שיש סיבה מאוד טובה, למה אני לא רוצה לסבול, ואף אחד לא ישנה את דעתי, ואז אתה תסבול, תסבול.
השאלה, למה אני לא רוצה לסבול? היא בעצם מבטאת את זה שאתה בעצם לא מקבל באופן מחויב את זה שאתה רוצה לסבול.
אתה שואל, למה אני לא רוצה לסבול, האם אני חייב לסבול, אולי אני יכול שלא יהיה אכפת לי לסבול, אולי אני יכול לא לרצות שלא לרצות לסבול?
היום שאתה סובל, אתה לא באמת יודע למה אתה לא רוצה לסבול, ואז אתה יכול להגיד, אולי אני סתם משוגע שלא רוצה לסבול?
עכשיו, אם תגלה שאתה סתם משוגע שלא רוצה לסבול, אז הרווחת.
אבל מאוד יכול להיות שתגלה, שזה שאתה לא רוצה לסבול, זה לא סתם, אלא שאתה חכם ואתה לא רוצה לסבול מסיבה מאוד ברורה. ואז זה יגרום לכך שאם תסבול, אתה תסבול הרבה יותר. יהיה לך יותר התנגדות לסבל, כי אתה גם יודע למה אתה לא רוצה לסבול. עכשיו תהיה לך סיבה יותר חזקה לזה שאתה לא רוצה לסובל.
אם הוא ימצא תשובה מוחלטת, לשאלה למה הוא לא רוצה לסבול, הוא לא ידע כלום. לא דברתי על זה. זה משהו אחר, שכבר לא משנה לך או להגיד שאני רוצה לסבול, זה רק מילים.
במוגדרים יש את כל האופציות.
באתי להגיד, שכול האפשרויות פתוחות. בסוף לא בטוח שזה רק טוב.
ואם תגיד, אני רוצה את האמת, ולא אכפת לי מה התוצאה, אז יש סיכוי גדול יותר שתמצא את התשובה. אתה רוצה את האמת ולא מפחד מהתוצאות.
ועכשיו נעשה ההפך, אתה יודע מה יקרה בסוף, אחרי כל המצבים באם תסבול או לא תסבול? אתה תדע את האמת, למה אתה לא רוצה לסבול.
אם תשאל, ותגלה את התשובה, התוצאה לא משנה, אבל השגת את האמת ואתה יודע בוודאות מה האמת. אם תדע את האמת, הסבל לא יטריד אותך יותר.
שאלה: אני מרגיש מבולבל עכשיו.
אליעד: יכולתי לתת לך עכשיו הרבה סיפורים, למה אתה לא רוצה לסובל, אני מרכזתי אותך לעצמך, שתחזור לשאלה, למה אני לא רוצה לסובל, ותשאל אותה בצורה יותר חזקה.
לתת לך תשובה לשאלה, זה לתת לך עוד תאוריות ועוד פירושים. ולכן אני מציע לך לשאול את השאלה אחרת, עד שאלוהים ישמע אותה, לשאול מעומק הלב.
למשל, אם אתה שואל, למה אני לא רוצה לסבול? אתה מתבונן ושואל, האם אני בכלל קיים? האם אני בטוח שאני רוצה? ואז עולה לך תשובה שאתה לא יודע, ואז אין שאלה. אבל זה לא מספק אותך, כי לא באמת אתה לא יודע כלום.
המסר אומר, שאם תשובות אינטלקטואליות לא מספקות אותך, אז תשאל יותר עמוק את השאלה.
עוצמת חוויית התשובה היא לפי עוצמת השאלה.
ועכשיו, איך אפשר לשאול את השאלה עמוק יותר? אם אתה באמת רוצה למצוא תשובה, למה אני לא רוצה לסבול, לך לשדה תנכוש עשבים, ותוך כדי זה שאתה נוכש עשבים, תשאל למה אני לא רוצה לסבול? זה הרבה יותר אפקטיבי.
קח דף ותרשום את כל הדברים שגורמים לך להרגיש רע. ואם אין לך מה לרשום, אז אל תבלבל את המוח. אתה מקיף את כל הרע בעיגול, ושואל למה אני לא רוצה לסבול? ואתה מרגיש את זה, אתה רואה את הסבל, ושואל, למה אני לא רוצה לסבול?
תשאל את השאלה על משהו שאתה ממש סובל.
מי שלא מסוגל לסבול, כמה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, לא מסוגל להיות אלוהים. הסבל הוא כמו זרז להפוך להיות אלוהים.
הרצון להרגיש טוב, זה הרע שיוצר את הסבל. אם לא היה טוב לא היית יכול להרגיש רע.
שאלה: אני אוד סבלתי, אז איך זה לא עשה לי טוב?
אליעד: לא סבלת מספיק. כאשר אני חיפשתי, כל כך סבלתי שלא היה שוב דבר בעולם שהיה יוכל לעשות לי טוב. אמנם זה לא היה מאה אחוז, כי במאה אחוז לא הייתה שאלה, אל זה התקרב לגבול. אפילו אם אלוהים היה בא ואומר לי, מה אתה רוצה, תקבל הכל, מבחינתי שוב דבר לא היה עוזר לי.
שאלה: מה רצית?
אליעד: לא ידעתי מה רציתי, אך בסוף התברר שרציתי את האין שכל.
רבי נחמן אמר, אם תסתבך, תשאל מה היא האמת? בטוח או לא בטוח? וזה מה שעשיתי.
בסבל, מספיק שיש מחשבה אחרת שעושה לך טוב, זה סימן שלא סבלת עד הסוף.
050-3331-331