מהו מנגנון האושר והסבל וכיצד עובד הרצון?

אליעד כהן מסביר את מנגנון האושר והסבל דרך הבנת המהות של הרצון האנושי. כל התחושות הטובות והרעות שלנו מבוססות על מושג החיסרון. התחושה שמשהו חסר לנו מייצרת סבל, והרצון למלא את החיסרון יוצר תחושה של אושר כאשר הוא מתמלא. לדוגמה, אדם חש כאב כשהוא רעב כי חסר לו אוכל, וברגע שהוא אוכל, התחושה של החיסרון מתמלאת ומגיעה תחושת האושר.

עם זאת, אליעד מציין שגם כאשר אדם ממלא את כל רצונותיו, עדיין נותר בו חיסרון בסיסי ומהותי. הוא מביא דוגמה של אדם שמדמיין כי יש לו את כל מה שהוא רוצה - כסף, בריאות, הצלחה, ועדיין, באופן בלתי נמנע, הוא ירגיש שחסר לו דבר נוסף, כי בעצם ההגדרה של "יש" קיימת תמיד הגדרה נגדית של "אין".

האם כאב הוא דבר אובייקטיבי או סובייקטיבי?

אליעד מציג דיון לגבי אובייקטיביות וסובייקטיביות של הכאב. הוא מסביר שכאב נתפס אצלנו כדבר שונה כאשר הוא מופיע בצורה חיצונית, כמו מכה ברגל, לעומת כאב פנימי, כמו כאב בטן. למרות שלכאורה מדובר בשני סוגים שונים של כאב, במהות שניהם זהים כי הם מבטאים את התחושה של חוסר ההתאמה בין הרצון למציאות - המציאות נגד רצונך.

לדוגמה, הוא מציין שכאב חיצוני של מכה וכאב פנימי של מחלה שונים רק בצורתם, אך במהות שניהם מבטאים סבל בשל הימצאותו של חיסרון. כלומר, כל כאב וסבל נובע מכך שיש פער בין מה שהאדם רוצה למה שיש לו בפועל.

למה תמיד חסר לנו משהו?

אליעד מסביר שלפי מנגנון הרצון, האדם תמיד רוצה את מה שאין לו. ברגע שיש לו משהו, מייד מתעורר בו חיסרון לדבר ההפוך. לדוגמה, אדם שאין לו כסף חש חיסרון של כסף, אך ברגע שיש לו הרבה כסף, החיסרון מתהפך והוא עשוי להרגיש שחסר לו הריגוש שהיה בעבר כשלא היה לו כסף.

האדם, למעשה, לא רוצה באמת את הדבר עצמו, אלא הוא רוצה את המילוי של החיסרון. אך המילוי הוא תמיד זמני, מכיוון שתמיד יש דבר נוסף שחסר. האדם נמצא במרדף בלתי פוסק אחר מילוי חסרונות חדשים, ולכן לעולם אינו מגיע לתחושת שלמות אמיתית.

מה הסיבה האמיתית לרצונות שלנו?

אליעד מסביר שהסיבה האמיתית מאחורי הרצונות היא תחושת החיסרון הבסיסית שקיימת באופן תמידי. לדוגמה, כאשר אדם אומר שהוא רוצה כסף או בריאות, בפועל הוא רוצה למלא את החיסרון של "אין כסף" או "אין בריאות". אולם, במציאות, ברגע שהוא ישיג את רצונו, יופיע חיסרון חדש, אחר.

אליעד מתאר את הרצון כמשהו שנוצר משני רכיבים:

• הרכיב הראשון הוא התחושה שמשהו חסר.
• הרכיב השני הוא הצורה הספציפית שהאדם מאמין שתמלא את החיסרון.

לדוגמה, חסר לי אוכל, ולכן הצורה הספציפית היא "אני רוצה לאכול".

האם אפשר להפסיק את המרדף אחרי הרצונות?

אליעד מציע תרגיל מחשבתי שבו האדם מדמיין שיש לו הכל, במטרה להמחיש שגם במצב כזה עדיין יישאר בו חיסרון. גם כאשר האדם משיג את כל מה שהוא רוצה באופן דמיוני, הוא עדיין ירגיש תחושה של חוסר סיפוק. אליעד מבהיר שהתחושה הזו של החיסרון לעולם אינה נעלמת, מכיוון שהאדם רוצה באופן מובנה גם את הדבר וגם את ההיפך שלו בו זמנית.

האדם רוצה שלמות מוחלטת, אך שלמות כזו אינה אפשרית בעולם שבו קיימים הפכים (למשל, חם וקר, טוב ורע). התרגיל ממחיש לאדם שהוא בעצם רוצה "להיות אלוהים", כלומר, לחוות בו זמנית דבר והיפוכו. ההבנה הזו מובילה להפסקת המרדף אחר הרצונות באופן אינסופי.

מדוע הספר "להיות אלוהים" נכתב...