7:16איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי?
אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ההנחה שאם ישנה את תפיסתו לגבי ההתנהגות הבעייתית, ההתנהגות עצמה תשתנה מעצמה. לדוגמה, אדם שרוצה להיגמל מעישון ינסה להבין לעומק מדוע הוא מעשן, מה העישון נותן לו, ואם יצליח לשכנע את עצמו בצורה עמוקה שהעישון אינו מועיל לו, הוא פשוט יפסיק לעשן מעצמו.
לעומת זאת, טיפול התנהגותי עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל בפועל לשנות את ההרגל הבעייתי, גם תפיסתו הקוגניטיבית לגבי ההרגל תשתנה בהדרגה. לדוגמה, מעשן שיפסיק לעשן באופן יזום ויתמודד עם הקושי שבכך, יתחיל לפתח מחשבות חדשות ותובנות חדשות, וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו.
מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את שתי השיטות?
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך כדי השינוי. כך, בטיפול לגמילה מעישון, המטופל מתבקש להפסיק לעשן, אך במקביל עליו לעקוב אחרי המחשבות והרגשות שמתעוררים אצלו תוך כדי התהליך. לדוגמה, מחשבות כמו "קשה לי בלי סיגריה", או "אני חייב לעשן" ייבחנו לעומק כדי להבין מה בדיוק עומד מאחוריהן ומה המשמעות הרגשית של הסיגריה עבורו.
הגישה המשולבת היא אידיאלית כיוון שהיא מטפלת בבעיה הן ברמת החשיבה והן ברמת ההתנהגות, ומאפשרת להתמודד עם בעיות שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר הוא תמיד השינוי הקוגניטיבי.
מדוע אליעד כהן מדגיש שהשינוי הקוגניטיבי הוא החשוב ביותר?
אליעד כהן מצטט בהרצאתו את רבי נחמן מברסלב, שטען שהמפתח לפתרון כל הבעיות נמצא בשינוי המחשבה ("תיקון המוח"). הרעיון הוא שאם האדם ישנה את החשיבה שלו, הוא יוכל לפתור בבת אחת אינספור בעיות, במקום להתמודד עם כל בעיה בנפרד. לדבריו, גם אם זה קשה לשנות את החשיבה באופן יסודי ועמוק, עדיין יהיה קשה עוד יותר לנסות לפתור כל בעיה באופן נפרד.
לדוגמה, אדם שסובל מהתמכרות לסמים יכול לעבור גמילה התנהגותית בה הוא מפסיק להשתמש בסמים, אך אם החשיבה שלו לא השתנתה באופן מהותי והסיבות שהובילו אותו לשימוש בסמים לא טופלו, הוא עלול לחזור להשתמש בסמים בשלב מאוחר יותר. לפיכך, ללא שינוי מחשבתי עמוק ומקיף, שינוי ההתנהגות בלבד לא תמיד יחזיק מעמד לאורך זמן.
האם שינוי חשיבה לבדו תמיד מספיק?
אליעד כהן מציין ששינוי קוגניטיבי עמוק יכול בהחלט להספיק כדי לפתור את הבעיה, אך הבעיה היא שלעיתים האדם אינו יכול לראות את כל הקונפליקטים הפנימיים שלו מראש. לפעמים, רק כאשר הוא מתמודד עם השינוי בפועל עולות למודעות שלו בעיות ופחדים שלא היה מודע אליהם קודם לכן. למשל, אדם יכול לחשוב ולדבר באופן תיאורטי על הסיבות שלו לעשן, אך רק כשהוא ינסה להפסיק לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית.
איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה?
ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל:
איך לבחור את הטיפול המתאים ביותר?
לסיכום, אליעד כהן מציין שאין תשובה חד משמעית מוחלטת לשאלה "מהו הטיפול הכי טוב?". שינוי התנהגותי בלבד יכול להיות יעיל, אך לא יחזיק מעמד אם החשיבה לא תשתנה. מנגד, שינוי חשיבתי בלבד יכול להישאר בתיאוריה ולא להוביל לשינוי ממשי אם האדם לא מתמודד עם ההתנהגות בפועל. לכן, לרוב, הטיפול המשולב - CBT -הוא הבחירה האידיאלית ביותר, מכיוון שהוא מתמודד עם הבעיה גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה ההתנהגותית, ובכך מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה לאורך זמן.
אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ההנחה שאם ישנה את תפיסתו לגבי ההתנהגות הבעייתית, ההתנהגות עצמה תשתנה מעצמה. לדוגמה, אדם שרוצה להיגמל מעישון ינסה להבין לעומק מדוע הוא מעשן, מה העישון נותן לו, ואם יצליח לשכנע את עצמו בצורה עמוקה שהעישון אינו מועיל לו, הוא פשוט יפסיק לעשן מעצמו.
לעומת זאת, טיפול התנהגותי עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל בפועל לשנות את ההרגל הבעייתי, גם תפיסתו הקוגניטיבית לגבי ההרגל תשתנה בהדרגה. לדוגמה, מעשן שיפסיק לעשן באופן יזום ויתמודד עם הקושי שבכך, יתחיל לפתח מחשבות חדשות ותובנות חדשות, וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו.
מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את שתי השיטות?
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך כדי השינוי. כך, בטיפול לגמילה מעישון, המטופל מתבקש להפסיק לעשן, אך במקביל עליו לעקוב אחרי המחשבות והרגשות שמתעוררים אצלו תוך כדי התהליך. לדוגמה, מחשבות כמו "קשה לי בלי סיגריה", או "אני חייב לעשן" ייבחנו לעומק כדי להבין מה בדיוק עומד מאחוריהן ומה המשמעות הרגשית של הסיגריה עבורו.
הגישה המשולבת היא אידיאלית כיוון שהיא מטפלת בבעיה הן ברמת החשיבה והן ברמת ההתנהגות, ומאפשרת להתמודד עם בעיות שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר הוא תמיד השינוי הקוגניטיבי.
מדוע אליעד כהן מדגיש שהשינוי הקוגניטיבי הוא החשוב ביותר?
אליעד כהן מצטט בהרצאתו את רבי נחמן מברסלב, שטען שהמפתח לפתרון כל הבעיות נמצא בשינוי המחשבה ("תיקון המוח"). הרעיון הוא שאם האדם ישנה את החשיבה שלו, הוא יוכל לפתור בבת אחת אינספור בעיות, במקום להתמודד עם כל בעיה בנפרד. לדבריו, גם אם זה קשה לשנות את החשיבה באופן יסודי ועמוק, עדיין יהיה קשה עוד יותר לנסות לפתור כל בעיה באופן נפרד.
לדוגמה, אדם שסובל מהתמכרות לסמים יכול לעבור גמילה התנהגותית בה הוא מפסיק להשתמש בסמים, אך אם החשיבה שלו לא השתנתה באופן מהותי והסיבות שהובילו אותו לשימוש בסמים לא טופלו, הוא עלול לחזור להשתמש בסמים בשלב מאוחר יותר. לפיכך, ללא שינוי מחשבתי עמוק ומקיף, שינוי ההתנהגות בלבד לא תמיד יחזיק מעמד לאורך זמן.
האם שינוי חשיבה לבדו תמיד מספיק?
אליעד כהן מציין ששינוי קוגניטיבי עמוק יכול בהחלט להספיק כדי לפתור את הבעיה, אך הבעיה היא שלעיתים האדם אינו יכול לראות את כל הקונפליקטים הפנימיים שלו מראש. לפעמים, רק כאשר הוא מתמודד עם השינוי בפועל עולות למודעות שלו בעיות ופחדים שלא היה מודע אליהם קודם לכן. למשל, אדם יכול לחשוב ולדבר באופן תיאורטי על הסיבות שלו לעשן, אך רק כשהוא ינסה להפסיק לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית.
איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה?
ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל:
- לשנות בפועל את ההרגל (למשל, להפסיק לעשן בפועל).
- לבצע ניתוח קוגניטיבי מעמיק של כל קושי, פחד או תחושה שעולים במהלך השינוי.
- להמשיך ולנתח את המחשבות והרגשות תוך כדי התהליך, על מנת להבין לעומק את הגורמים האמיתיים לבעיה.
איך לבחור את הטיפול המתאים ביותר?
לסיכום, אליעד כהן מציין שאין תשובה חד משמעית מוחלטת לשאלה "מהו הטיפול הכי טוב?". שינוי התנהגותי בלבד יכול להיות יעיל, אך לא יחזיק מעמד אם החשיבה לא תשתנה. מנגד, שינוי חשיבתי בלבד יכול להישאר בתיאוריה ולא להוביל לשינוי ממשי אם האדם לא מתמודד עם ההתנהגות בפועל. לכן, לרוב, הטיפול המשולב - CBT -הוא הבחירה האידיאלית ביותר, מכיוון שהוא מתמודד עם הבעיה גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה ההתנהגותית, ובכך מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה לאורך זמן.
- טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים
- טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים
- טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות
- איך לבחור מטפל מתאים?
- טיפול ב - OCD ובהפרעות כפייתיות
- טיפול תת הכרתי וכיצד הוא פועל
- עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה
למה כדאי להבין את ההבדל בין טיפול התנהגותי לבין טיפול קוגניטיבי?
הדיון מתחיל בהבחנה בין שלושה סוגים עיקריים של טיפול: טיפול קוגניטיבי (שינוי חשיבה), טיפול התנהגותי (שינוי הרגלים) וטיפול משולב המכונה CBT (Cognitive Behavioral Therapy). ההבדל נובע מהשאלה אם עדיף להתמקד קודם בשינוי צורת החשיבה של האדם, או לשנות בפועל את ההתנהגות שלו כדי להביא לשינוי החשיבה.
איך טיפול קוגניטיבי שואף לשנות את החשיבה?
טיפול קוגניטיבי מתמקד בניתוח התפיסות והמחשבות של האדם, מתוך אמונה שאם יצליח לשנות את ההבנה או את הרצון שלו, ההתנהגות תשתנה מעצמה. בדוגמה של עישון, הגישה הקוגניטיבית תנסה לגרום לאדם להבין לעומק מדוע הוא מעשן ומה הוא מפיק מהעישון. אם הוא יצליח לשכנע את עצמו שהעישון אינו טוב לו באופן מוחלט, או יבין מהן הסיבות האמיתיות שמובילות אותו לעשן, הוא עשוי להפסיק את ההרגל באופן טבעי.
כיצד טיפול התנהגותי פועל דרך שינוי הרגלים?
טיפול התנהגותי מבוסס על הרעיון שאם אדם יתחיל לשנות את הרגליו בפועל, הוא יוכל בסופו של דבר להסתגל לשינוי גם מבחינה קוגניטיבית. כך, במקרה של עישון, המטפל עשוי להנחות את המטופל להפסיק מיד לעשן או להפחית בהדרגה, ולהחליף את זמן העישון בפעילות אחרת. השאיפה היא שדרך ההפסקה בפועל והתמודדות עם הקושי, המטופל ילמד לחשוב בצורה שונה, כיוון שיצופו רגשות ומחשבות חדשות שלא הופיעו כל עוד המשיך באותו הרגל.
מהו טיפול CBT (טיפול התנהגותי - קוגניטיבי) וכיצד הוא משלב בין השניים?
טיפול CBT מנסה לשלב את שני הכיוונים: גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה ושינוי של דפוסי חשיבה. לדוגמה, מטופל שרוצה להיגמל מעישון יתבקש מצד אחד להפסיק לעשן (שינוי התנהגותי), ומצד שני לעקוב אחר המחשבות והרגשות שעולות לו במהלך הניסיון להיגמל (שינוי קוגניטיבי). כך, כל מחשבה של רצון לעשן או פחד מכישלון מהווה "חומר גלם" לעבודה חשיבתית עמוקה יותר, שבסופו של דבר מטפלת בשורש הבעיה.
מדוע רבי נחמן מדגיש את החשיבות של שינוי המחשבה?
במהלך ההרצאה הוזכר שרבי נחמן אמר שכל הבעיות נפתרות דרך המחשבה, ושהתיקון האמיתי הוא "תיקון המוח". אם אדם יסדר את המחשבה שלו לעומק, הוא יכול לפתור אינסוף בעיות בבת אחת, במקום לפתור כל בעיה בנפרד. למרות ששינוי חשיבה עמוק קשה ליישום, התועלת שלו גדולה כי הוא מטפל בשורש ולא רק בסימפטומים.
האם שינוי חשיבה לבדו תמיד מספיק כדי לפתור את הבעיה?
מצד אחד, אם אדם יבין לעומק את הסיבה שבגללה הוא פועל בצורה מסוימת, ויבחר לשנות את רצונו, הדבר עשוי להספיק. לדוגמה, הוא עשוי להפסיק לעשן, להפסיק לפחד או להיגמל מהרגל כלשהו רק על סמך הבנה פנימית. מצד שני, בהרבה מקרים, אנשים אינם מזהים את כל הבעיות והפחדים לפני שהם מתנסים בפועל בשינוי התנהגותי. לכן, יש מקרים שבהם רק התנסות בשטח תציף מחשבות וקונפליקטים שהאדם לא היה מודע אליהם, ואז ניתן יהיה לטפל בהם קוגניטיבית.
איך בפועל משלבים בין טיפול התנהגותי לטיפול קוגניטיבי?
הגישה המומלצת בהרצאה היא להתחיל בשניהם במקביל:
לסיכום, איך לבחור את הטיפול הנכון?
הרעיון הוא להבין שלא תמיד פתרון "מהיר" של שינוי התנהגותי יחזיק לאורך זמן ללא טיפול בסיבות העמוקות שגרמו להתנהגות מלכתחילה. מצד שני, רק דיבור על שינוי בלי לפעול בפועל יכול להישאר בגדר תיאוריה בלבד. לכן, בהרבה מקרים טיפול משולב, המכונה CBT, יכול להיות הפתרון הטוב ביותר, כשהוא כולל גם התמודדות מעשית עם הבעיה וגם חקירה חשיבתית מעמיקה.
הדיון מתחיל בהבחנה בין שלושה סוגים עיקריים של טיפול: טיפול קוגניטיבי (שינוי חשיבה), טיפול התנהגותי (שינוי הרגלים) וטיפול משולב המכונה CBT (Cognitive Behavioral Therapy). ההבדל נובע מהשאלה אם עדיף להתמקד קודם בשינוי צורת החשיבה של האדם, או לשנות בפועל את ההתנהגות שלו כדי להביא לשינוי החשיבה.
איך טיפול קוגניטיבי שואף לשנות את החשיבה?
טיפול קוגניטיבי מתמקד בניתוח התפיסות והמחשבות של האדם, מתוך אמונה שאם יצליח לשנות את ההבנה או את הרצון שלו, ההתנהגות תשתנה מעצמה. בדוגמה של עישון, הגישה הקוגניטיבית תנסה לגרום לאדם להבין לעומק מדוע הוא מעשן ומה הוא מפיק מהעישון. אם הוא יצליח לשכנע את עצמו שהעישון אינו טוב לו באופן מוחלט, או יבין מהן הסיבות האמיתיות שמובילות אותו לעשן, הוא עשוי להפסיק את ההרגל באופן טבעי.
כיצד טיפול התנהגותי פועל דרך שינוי הרגלים?
טיפול התנהגותי מבוסס על הרעיון שאם אדם יתחיל לשנות את הרגליו בפועל, הוא יוכל בסופו של דבר להסתגל לשינוי גם מבחינה קוגניטיבית. כך, במקרה של עישון, המטפל עשוי להנחות את המטופל להפסיק מיד לעשן או להפחית בהדרגה, ולהחליף את זמן העישון בפעילות אחרת. השאיפה היא שדרך ההפסקה בפועל והתמודדות עם הקושי, המטופל ילמד לחשוב בצורה שונה, כיוון שיצופו רגשות ומחשבות חדשות שלא הופיעו כל עוד המשיך באותו הרגל.
מהו טיפול CBT (טיפול התנהגותי - קוגניטיבי) וכיצד הוא משלב בין השניים?
טיפול CBT מנסה לשלב את שני הכיוונים: גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה ושינוי של דפוסי חשיבה. לדוגמה, מטופל שרוצה להיגמל מעישון יתבקש מצד אחד להפסיק לעשן (שינוי התנהגותי), ומצד שני לעקוב אחר המחשבות והרגשות שעולות לו במהלך הניסיון להיגמל (שינוי קוגניטיבי). כך, כל מחשבה של רצון לעשן או פחד מכישלון מהווה "חומר גלם" לעבודה חשיבתית עמוקה יותר, שבסופו של דבר מטפלת בשורש הבעיה.
מדוע רבי נחמן מדגיש את החשיבות של שינוי המחשבה?
במהלך ההרצאה הוזכר שרבי נחמן אמר שכל הבעיות נפתרות דרך המחשבה, ושהתיקון האמיתי הוא "תיקון המוח". אם אדם יסדר את המחשבה שלו לעומק, הוא יכול לפתור אינסוף בעיות בבת אחת, במקום לפתור כל בעיה בנפרד. למרות ששינוי חשיבה עמוק קשה ליישום, התועלת שלו גדולה כי הוא מטפל בשורש ולא רק בסימפטומים.
האם שינוי חשיבה לבדו תמיד מספיק כדי לפתור את הבעיה?
מצד אחד, אם אדם יבין לעומק את הסיבה שבגללה הוא פועל בצורה מסוימת, ויבחר לשנות את רצונו, הדבר עשוי להספיק. לדוגמה, הוא עשוי להפסיק לעשן, להפסיק לפחד או להיגמל מהרגל כלשהו רק על סמך הבנה פנימית. מצד שני, בהרבה מקרים, אנשים אינם מזהים את כל הבעיות והפחדים לפני שהם מתנסים בפועל בשינוי התנהגותי. לכן, יש מקרים שבהם רק התנסות בשטח תציף מחשבות וקונפליקטים שהאדם לא היה מודע אליהם, ואז ניתן יהיה לטפל בהם קוגניטיבית.
איך בפועל משלבים בין טיפול התנהגותי לטיפול קוגניטיבי?
הגישה המומלצת בהרצאה היא להתחיל בשניהם במקביל:
- להפסיק או לשנות את ההרגל בפועל (לדוגמה, להפסיק לעשן מיד או בהדרגה).
- לנתח כל קושי שעולה תוך כדי התהליך. כאשר מתעוררת מחשבה של "קשה לי בלי סיגריה" או "אני חייב לעשן", עוצרים ובוחנים: למה אני חושב כך? מה אני מפחד להפסיד? מה המשמעות של הסיגריה עבורי?
- להמשיך בתהליך צעד אחר צעד, כשכל צעד מלווה בבדיקה ובניתוח קוגניטיבי של מה שקורה בתודעה.
לסיכום, איך לבחור את הטיפול הנכון?
הרעיון הוא להבין שלא תמיד פתרון "מהיר" של שינוי התנהגותי יחזיק לאורך זמן ללא טיפול בסיבות העמוקות שגרמו להתנהגות מלכתחילה. מצד שני, רק דיבור על שינוי בלי לפעול בפועל יכול להישאר בגדר תיאוריה בלבד. לכן, בהרבה מקרים טיפול משולב, המכונה CBT, יכול להיות הפתרון הטוב ביותר, כשהוא כולל גם התמודדות מעשית עם הבעיה וגם חקירה חשיבתית מעמיקה.
- טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים
- טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים
- טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות
- איך לבחור מטפל מתאים
- טיפול ב - OCD ובהפרעות כפייתיות
- טיפול תת הכרתי וכיצד הוא פועל
- טיפול ממוקד שינוי לעומק
- עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה
עכשיו יש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי.
ש: התנהגותי.
אליעד: התנהגותי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי. אוקי?
ש: לא ידעתי את ההתנהגותי קונטיבי.
אליעד: יש בעיקרון שניים טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי ויש את ההוא שמשלב ביניהם, עכשיו השאלה היא מה עדיף טיפול קוגניטיבי במובן של לשנות לך את החשיבה טיפול התנהגותי במובן של לנסות לשנות לך את ההתנהגות לדוגמה או משולב, נניח ולא ישר להגיד משולב בסדר כי זה לא "טוב בוא נביא את המשולב לא יודעים מה עדיף שים את שניהם" לא המצב הזה.
בא נגיד בן אדם נגיד מעשן אפשרות אחת טיפול קוגניטיבי זה בא ננסה לשנות לו את החשיבה על העישון וזהו והעישון יפסק מעצמו, טיפול שני אומר התנהגותי תפסיק לעשן בוא נרגיל אותך בלהפסיק לעשן, הטיפול הנוסף אומר גם להרגיל אותך בלהפסיק לעשן וגם נשנה לך את החשיבה. מה עדיף אולי עדיף רק לשנות את החשיבה אולי עדיף רק לשנות את ההתנהגות אולי לא צריך את זה או את זה.
ש: מה שאני חשבתי כאילו.
אליעד: ומה רבי נחמן היה אומר על זה גם זאת שאלה.
ש: אני לא יודע מה רבי נחמן היה אומר על זה אבל אז אני זוכר שדיברנו על העניין הזה גם כן עד שמעשים יש להם השפעה על הרצונות שלנו ועל המחשבות שלנו שהמעשים עצמם כי אנחנו לא יודעים.
אליעד: אז בסופו של דבר את מה צריך לשנות?
ש: אז רגע אני לא יודע, קודם כל לא יודע מה בדיוק מה יביא מאה אחוז את התוצאה.
אליעד: אז לא אז אני רוצה תביא לי תשובה על מאה אחוז אז מה המחויב?
ש: מה מחויב שיביא לך את התוצאה?
אליעד: כן אז מה מחויב?
ש: מחויב כאילו הקוגניטיבי.
אליעד: הקוגניטיבי מחויב.
ש: למה?
אליעד: בהנחה שיש לך בחירה חופשית ואתה מעשן אתה מעשן כי אתה רוצה לעשן אם לא תרצה לעשן לא תעשן לא משנה מה, צריך לשנות לך את החשיבה אם לא תשנה את החשיבה כמו שיש מקום נגיד של מכוני גמילה לסמים לדוגמה שמסבירים לך איך לא לעשן סמים, אוקי ושוטפים לך את המוח שהדבר הכי גרוע בחיים זה לעשן סמים ולא משנה מה אל תעשן סמים וזה עובד שבאמת הבן אדם לא מעשן סמים עד שהוא חוזר לעשן סמים.
למה כי הם ניסו לשתול לו בראש מחויב שלעשן סמים זה הדבר הכי גרוע שיש בעולם אבל הם לא טיפלו בסיבות שבגללן הוא מעשן סמים ואז מה לעשות שמתישהו הסיבות שבגללן הוא מעשן סמים יחזרו ואז הוא יחזור לעשן סמים.
ש: אוקי סבבה לכן השאלה ששאלתי מה קורה לבן אדם בזמן שהוא עושה.
אליעד: את המחשבות שלו בהנחה שיש לו בחירה חופשית.
ש: אבל מה יגידו המחשבות שלו?
אליעד: לא יודע בהנחה שיהיה לו בחירה המחשבות ולכן התיאוריה אומרת שטיפול קוגניטיבי יהיה עדיף על טיפול התנהגותי לשנות את החשיבה עדיף.
ש: זאת תיאוריה.
אליעד: השאלה מה האמת?
ש: איזה עוד בדיוק.
אליעד: מה האמת?
ש: שזה לא תמיד נכון.
אליעד: אז אני אומר שזה תמיד נכון.
ש: רק תמיד נכון רק הקוגניטיבי?
אליעד: רק קוגניטיבי אבל זה אף על פי כן לא תמיד נכון, למה זה לא תמיד נכון לא כי לא מספיק קוגניטיבי, קוגניטיבי מספיק כשאמרתי מה רבי נחמן היה אומר על זה כי רבי נחמן אמר זה איפשהו ציטוט ממקום אחר "הכל מתברר במחשבה" בסופו של דבר השורש של הכל זה המחשבה תסדר את המחשבה פתרת את הכל. הוא אומר מי שרוצה לעשות את תיקון הכללי אין לו כוח לפתור את כל הבעיות בחיים שיסדר לעצמו את המוח שלו אם הוא יסדר את המוח פתר את כל הבעיות, מה עכשיו צריך לפתור כל כך הרבה בעיות תסדר את המוח, שנייה רגע.
ש: גם אין בזה חיסרון, סליחה כי בשינוי התנהגות יש חיסרון ויש במקום זה כפייה.
אליעד: נכון הוא אמר גם עוד דבר יש אינסוף בעיות ועכשיו תלך בעיה ובעיה ותפתור אותה עזוב תפתור את המחשבה, ולמרות שלסדר את המוח זה דבר הכי קשה שיש אבל אף על פי כן לרדוף אחרי אינסוף בעיות לפתור אותן זה עוד יותר קשה.
ש: אבל זה לא אינסוף.
אליעד: כי אתה עוד לא יודע שיש לך אינסוף בעיות אתה בטוח שאם תפתור שלוש בעיות יפתרו הבעיות וביום שתקלוט שיש לך אינסוף בעיות לפתור תגיד "עזוב בוא נפתור את המוח ייפתר השאר".
ש: או שאני יעזוב אז אני אגיד לא אכפת לי וזהו.
אליעד: סבבה ואז בעצם פתרת את הבעיה של המוח. אוקי עכשיו אז מה האמת? האמת היא שבסופו של דבר עדיף טיפול קוגניטיבי אבל העניין הוא שלפעמים כדי שהוא יצליח צריך שהוא יהיה גם התנהגותי, למה מה זאת אומרת כי אם תיאורטית בן אדם יכול היה להגיע לכל השינוי חשיבה שלו באמצעות טיפול קוגניטיבי בלבד אז זה מספיק העניין הוא שלפעמים רק ההתנסות הממשית מציפה דברים קוגניטיביים שהבן אדם לא חשב עליהם קודם.
נגיד בן אדם יכול לדון דיונים שלמים על למה לעשן או לא לעשן או למה נגיד הוא מפחד או לא מפחד ממשהו אבל אז שיגידו לו לך תעשה את זה בפועל פתאום יצוצו דברים חדשים לקוגניציה שלו למחשבה.
ש: זאת דרך אחרת להגיע למחשבה.
אליעד: בדיוק ולכן הרעיון הוא זה לך תעשה שינוי התנהגותי אבל לא רק כמו רובוט כי כמו רובוט זה לא יעבוד לך, זה יכול לעבוד אבל הרבה פעמים זה גם לא יעבוד כי צריך לשנות את החשיבה והרעיון הוא, לך תעשה שינוי התנהגותי אבל תנתח תוך כדי שאתה עושה את השינוי ההתנהגותי תנתח את המחשבות שמופיעות לך שזה האידיאל גם תתנסה בפועל בדבר שממנו נגיד לדוגמה אתה מפחד וגם תנסה להבין במוח שלך ממה אתה מפחד למה אתה עושה למה אתה לא עושה.
לדוגמה נגיד עישון תפסיק לעשן ובוא תנסה להבין למה רע לך כשאתה לא מעשן שאז זה גם שינוי התנהגותי וגם שינוי של חשיבה זה האידיאל אבל בסופו של דבר במחויב זאת החשיבה. אני לא אומר שטיפול התנהגותי לא יעבוד בכלל אני לא אומר את זה אני אומר שלא תמיד הוא יעבוד, קוגניטיבי אם הוא נכון הוא תמיד יעבוד אלא מה לפעמים צריך את ההתנהגותי בשביל לחשוף בעיות קוגניטיביות.
ש: אז אתה אומר שהוא לא.
אליעד: עכשיו מה האמת שאתה לא באמת צריך את זה כאילו אם היית מספיק חכם אתה לא צריך את זה, אתה יכול עם עצמך לעבור במוח על כל הפחדים כל הזה ולהגיע למסקנה שאתה מפסיק לעשן ומעכשיו הפסקת לעשן או מעכשיו אתה לא מפחד ממשהו וזהו בלי שהתנסית בזה קודם בכלל.
אבל מה שקורה בפועל אצל רוב האנשים אין להם מספיק שכל ומאחר שאין להם מספיק שכל אז אומרים לו "אוקי לך תעשה את זה ואז נראה מה יצוף לך במוח" כי הוא לא יודע לדמיין "אוקי אם אני אעשה את זה איזה פחד יהיה לי" אז אומרים לו "לך תעשה את זה בא נראה מה אתה מרגיש בא נדבר על זה".
ש: רגע מה זה לדמיין יכול להיות שהוא מדמיין אבל במציאות יש משהו שהוא לא דמיין לדמיין את הכל.
אליעד: נכון לכן אומרים לו "לך תעשה את זה בפועל".
ש: איך אפשר להשליך את זה על עצמו?
אליעד: כשאתה רוצה לשנות התנהגות גם תתחיל לשנות את זה בפועל נגיד שאתה רוצה נגיד להתחיל לעשות משהו מסוים אז אפשרות אחת אומרת בא נדבר על זה תיאורטית, אפשרות שנייה אומרת בא נתחיל לעשות עם זה וגם נדבר על זה, זה לא בא נעשה עד שזה יסתדר זה בא נתחיל לעשות ונראה איזה קשיים עולים ונדבר על הקשיים שעולים לא רק בא נדבר על זה זאת הכוונה. מה אתה רצית להגיד?
ש: רציתי להגיד שבדרך כלל כשבן אדם רוצה משהו פה כבר נגמר המשחק כאילו כבר אין.
אליעד: זה נכון שכשבן רוצה משהו יותר מההפך שלו נגמר המשחק אבל הרבה פעמים הוא רוצה משהו וגם את ההפך ואז נוצרת בעיה.
ש: התנהגותי.
אליעד: התנהגותי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי. אוקי?
ש: לא ידעתי את ההתנהגותי קונטיבי.
אליעד: יש בעיקרון שניים טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי ויש את ההוא שמשלב ביניהם, עכשיו השאלה היא מה עדיף טיפול קוגניטיבי במובן של לשנות לך את החשיבה טיפול התנהגותי במובן של לנסות לשנות לך את ההתנהגות לדוגמה או משולב, נניח ולא ישר להגיד משולב בסדר כי זה לא "טוב בוא נביא את המשולב לא יודעים מה עדיף שים את שניהם" לא המצב הזה.
בא נגיד בן אדם נגיד מעשן אפשרות אחת טיפול קוגניטיבי זה בא ננסה לשנות לו את החשיבה על העישון וזהו והעישון יפסק מעצמו, טיפול שני אומר התנהגותי תפסיק לעשן בוא נרגיל אותך בלהפסיק לעשן, הטיפול הנוסף אומר גם להרגיל אותך בלהפסיק לעשן וגם נשנה לך את החשיבה. מה עדיף אולי עדיף רק לשנות את החשיבה אולי עדיף רק לשנות את ההתנהגות אולי לא צריך את זה או את זה.
ש: מה שאני חשבתי כאילו.
אליעד: ומה רבי נחמן היה אומר על זה גם זאת שאלה.
ש: אני לא יודע מה רבי נחמן היה אומר על זה אבל אז אני זוכר שדיברנו על העניין הזה גם כן עד שמעשים יש להם השפעה על הרצונות שלנו ועל המחשבות שלנו שהמעשים עצמם כי אנחנו לא יודעים.
אליעד: אז בסופו של דבר את מה צריך לשנות?
ש: אז רגע אני לא יודע, קודם כל לא יודע מה בדיוק מה יביא מאה אחוז את התוצאה.
אליעד: אז לא אז אני רוצה תביא לי תשובה על מאה אחוז אז מה המחויב?
ש: מה מחויב שיביא לך את התוצאה?
אליעד: כן אז מה מחויב?
ש: מחויב כאילו הקוגניטיבי.
אליעד: הקוגניטיבי מחויב.
ש: למה?
אליעד: בהנחה שיש לך בחירה חופשית ואתה מעשן אתה מעשן כי אתה רוצה לעשן אם לא תרצה לעשן לא תעשן לא משנה מה, צריך לשנות לך את החשיבה אם לא תשנה את החשיבה כמו שיש מקום נגיד של מכוני גמילה לסמים לדוגמה שמסבירים לך איך לא לעשן סמים, אוקי ושוטפים לך את המוח שהדבר הכי גרוע בחיים זה לעשן סמים ולא משנה מה אל תעשן סמים וזה עובד שבאמת הבן אדם לא מעשן סמים עד שהוא חוזר לעשן סמים.
למה כי הם ניסו לשתול לו בראש מחויב שלעשן סמים זה הדבר הכי גרוע שיש בעולם אבל הם לא טיפלו בסיבות שבגללן הוא מעשן סמים ואז מה לעשות שמתישהו הסיבות שבגללן הוא מעשן סמים יחזרו ואז הוא יחזור לעשן סמים.
ש: אוקי סבבה לכן השאלה ששאלתי מה קורה לבן אדם בזמן שהוא עושה.
אליעד: את המחשבות שלו בהנחה שיש לו בחירה חופשית.
ש: אבל מה יגידו המחשבות שלו?
אליעד: לא יודע בהנחה שיהיה לו בחירה המחשבות ולכן התיאוריה אומרת שטיפול קוגניטיבי יהיה עדיף על טיפול התנהגותי לשנות את החשיבה עדיף.
ש: זאת תיאוריה.
אליעד: השאלה מה האמת?
ש: איזה עוד בדיוק.
אליעד: מה האמת?
ש: שזה לא תמיד נכון.
אליעד: אז אני אומר שזה תמיד נכון.
ש: רק תמיד נכון רק הקוגניטיבי?
אליעד: רק קוגניטיבי אבל זה אף על פי כן לא תמיד נכון, למה זה לא תמיד נכון לא כי לא מספיק קוגניטיבי, קוגניטיבי מספיק כשאמרתי מה רבי נחמן היה אומר על זה כי רבי נחמן אמר זה איפשהו ציטוט ממקום אחר "הכל מתברר במחשבה" בסופו של דבר השורש של הכל זה המחשבה תסדר את המחשבה פתרת את הכל. הוא אומר מי שרוצה לעשות את תיקון הכללי אין לו כוח לפתור את כל הבעיות בחיים שיסדר לעצמו את המוח שלו אם הוא יסדר את המוח פתר את כל הבעיות, מה עכשיו צריך לפתור כל כך הרבה בעיות תסדר את המוח, שנייה רגע.
ש: גם אין בזה חיסרון, סליחה כי בשינוי התנהגות יש חיסרון ויש במקום זה כפייה.
אליעד: נכון הוא אמר גם עוד דבר יש אינסוף בעיות ועכשיו תלך בעיה ובעיה ותפתור אותה עזוב תפתור את המחשבה, ולמרות שלסדר את המוח זה דבר הכי קשה שיש אבל אף על פי כן לרדוף אחרי אינסוף בעיות לפתור אותן זה עוד יותר קשה.
ש: אבל זה לא אינסוף.
אליעד: כי אתה עוד לא יודע שיש לך אינסוף בעיות אתה בטוח שאם תפתור שלוש בעיות יפתרו הבעיות וביום שתקלוט שיש לך אינסוף בעיות לפתור תגיד "עזוב בוא נפתור את המוח ייפתר השאר".
ש: או שאני יעזוב אז אני אגיד לא אכפת לי וזהו.
אליעד: סבבה ואז בעצם פתרת את הבעיה של המוח. אוקי עכשיו אז מה האמת? האמת היא שבסופו של דבר עדיף טיפול קוגניטיבי אבל העניין הוא שלפעמים כדי שהוא יצליח צריך שהוא יהיה גם התנהגותי, למה מה זאת אומרת כי אם תיאורטית בן אדם יכול היה להגיע לכל השינוי חשיבה שלו באמצעות טיפול קוגניטיבי בלבד אז זה מספיק העניין הוא שלפעמים רק ההתנסות הממשית מציפה דברים קוגניטיביים שהבן אדם לא חשב עליהם קודם.
נגיד בן אדם יכול לדון דיונים שלמים על למה לעשן או לא לעשן או למה נגיד הוא מפחד או לא מפחד ממשהו אבל אז שיגידו לו לך תעשה את זה בפועל פתאום יצוצו דברים חדשים לקוגניציה שלו למחשבה.
ש: זאת דרך אחרת להגיע למחשבה.
אליעד: בדיוק ולכן הרעיון הוא זה לך תעשה שינוי התנהגותי אבל לא רק כמו רובוט כי כמו רובוט זה לא יעבוד לך, זה יכול לעבוד אבל הרבה פעמים זה גם לא יעבוד כי צריך לשנות את החשיבה והרעיון הוא, לך תעשה שינוי התנהגותי אבל תנתח תוך כדי שאתה עושה את השינוי ההתנהגותי תנתח את המחשבות שמופיעות לך שזה האידיאל גם תתנסה בפועל בדבר שממנו נגיד לדוגמה אתה מפחד וגם תנסה להבין במוח שלך ממה אתה מפחד למה אתה עושה למה אתה לא עושה.
לדוגמה נגיד עישון תפסיק לעשן ובוא תנסה להבין למה רע לך כשאתה לא מעשן שאז זה גם שינוי התנהגותי וגם שינוי של חשיבה זה האידיאל אבל בסופו של דבר במחויב זאת החשיבה. אני לא אומר שטיפול התנהגותי לא יעבוד בכלל אני לא אומר את זה אני אומר שלא תמיד הוא יעבוד, קוגניטיבי אם הוא נכון הוא תמיד יעבוד אלא מה לפעמים צריך את ההתנהגותי בשביל לחשוף בעיות קוגניטיביות.
ש: אז אתה אומר שהוא לא.
אליעד: עכשיו מה האמת שאתה לא באמת צריך את זה כאילו אם היית מספיק חכם אתה לא צריך את זה, אתה יכול עם עצמך לעבור במוח על כל הפחדים כל הזה ולהגיע למסקנה שאתה מפסיק לעשן ומעכשיו הפסקת לעשן או מעכשיו אתה לא מפחד ממשהו וזהו בלי שהתנסית בזה קודם בכלל.
אבל מה שקורה בפועל אצל רוב האנשים אין להם מספיק שכל ומאחר שאין להם מספיק שכל אז אומרים לו "אוקי לך תעשה את זה ואז נראה מה יצוף לך במוח" כי הוא לא יודע לדמיין "אוקי אם אני אעשה את זה איזה פחד יהיה לי" אז אומרים לו "לך תעשה את זה בא נראה מה אתה מרגיש בא נדבר על זה".
ש: רגע מה זה לדמיין יכול להיות שהוא מדמיין אבל במציאות יש משהו שהוא לא דמיין לדמיין את הכל.
אליעד: נכון לכן אומרים לו "לך תעשה את זה בפועל".
ש: איך אפשר להשליך את זה על עצמו?
אליעד: כשאתה רוצה לשנות התנהגות גם תתחיל לשנות את זה בפועל נגיד שאתה רוצה נגיד להתחיל לעשות משהו מסוים אז אפשרות אחת אומרת בא נדבר על זה תיאורטית, אפשרות שנייה אומרת בא נתחיל לעשות עם זה וגם נדבר על זה, זה לא בא נעשה עד שזה יסתדר זה בא נתחיל לעשות ונראה איזה קשיים עולים ונדבר על הקשיים שעולים לא רק בא נדבר על זה זאת הכוונה. מה אתה רצית להגיד?
ש: רציתי להגיד שבדרך כלל כשבן אדם רוצה משהו פה כבר נגמר המשחק כאילו כבר אין.
אליעד: זה נכון שכשבן רוצה משהו יותר מההפך שלו נגמר המשחק אבל הרבה פעמים הוא רוצה משהו וגם את ההפך ואז נוצרת בעיה.
050-3331-331