למה אנשים מרצים אחרים ואיך להפסיק לרצות?

אנשים רבים סובלים מתופעה נפוצה שבה הם מרגישים צורך לרצות אחרים. הם מנסים לרצות את ההורים שלהם, את האבא, האמא, אפילו כאשר ההורים כבר לא בחיים. אדם עלול למצוא את עצמו מנסה לפעול לפי מה שהאם שלו הייתה מצפה ממנו, גם כשהיא כבר לא קיימת. הוא שומע את הקול שלה בראש ואומר לעצמו מה היא הייתה אומרת לו לעשות, ואז הוא מתנהג בהתאם. אליעד כהן מסביר שלמעשה אותו אדם יצר לעצמו "אלוהים" בדמות האדם שאותו הוא מרצה, בין אם זה הורים, בן או בת זוג, חברים, ילדים או קולגות לעבודה. האדם מתנהל מתוך חשש מתמיד ממה יגידו ומה יחשבו עליו, ובכך הוא למעשה מאבד שליטה על חייו ונכנע לרצונותיהם של אחרים.

איך מזהים למה אני מרצה אחרים?

לפי אליעד כהן, כדי להבין למה אדם מרצה אחרים, צריך תחילה להבין את המניע הבסיסי שלו. כל פעולה שאדם עושה מגיעה מתוך האמונה שהיא תגרום לו להרגיש טוב יותר או לפחות פחות רע. אדם יכול לרצות מישהו משתי סיבות מרכזיות:

• סיבה שכלית - הוא באמת מאמין שהפעולה שהאחר מבקש ממנו לעשות היא נכונה ומועילה עבורו.
• סיבה רגשית - הוא לא באמת חושב שהאחר צודק, אבל מעדיף להאמין בזה מסיבות רגשיות, כמו פחד מביקורת, חשש מדחייה, רצון להימנע מתחושת אשמה או פחד מכישלון.

אליעד ממליץ על בדיקה עצמית עמוקה כדי להבין מהו האינטרס האמיתי שמוביל את האדם לרצות אחרים. לדוגמה, אם חברים מציעים לו לצאת איתם והוא מסכים למרות שלא באמת מעוניין, עליו לבדוק עם עצמו: האם אני באמת חושב שההצעה טובה לי, או שאני פשוט חושש להרגיש לבד או לא רצוי? האם אני באמת סבור שהפעולה הזאת נכונה, או שאני עושה אותה כי אני מעדיף לא להתמודד עם תחושות לא נעימות?

איך מזהים את התועלת הרגשית שמאחורי הרצון לרצות?

אליעד כהן מדגיש שתמיד קיימות שתי סיבות אפשריות למחשבות של אדם: או שהוא חושב שהמחשבה היא אמת מוחלטת או שהוא מעדיף לחשוב כך, מתוך תועלת רגשית. חשוב לבדוק את שני הנתיבים לעומק. למשל, אדם שמעשן סיגריה - האם הוא באמת חושב שעישון טוב לו, או שאולי הוא פשוט מעדיף לחשוב שזה טוב לו, כדי להימנע מלהודות בקושי שלו להפסיק לעשן?

אם מישהו מרגיש שהוא חייב לרצות את אבא שלו, למשל, עליו לשאול את עצמו: האם אני באמת חושב שאבא שלי יודע טוב יותר ממני בנושא מסוים, או שפשוט נוח לי להאמין בזה כי זה מאפשר לי לא לקחת אחריות מלאה על התוצאות האפשריות של ההחלטה שלי? ייתכן שהאדם מרגיש מוגן כשהוא מאפשר למישהו אחר להחליט בשבילו, כי אז אפשר יהיה להאשים את האחר במקרה של כישלון.

שלושת התנאים ההכרחיים להקשבה לאחרים - מהם?

לפי אליעד, קיימים שלושה תנאים הכרחיים לכך שאדם יקבל עצה או יפעל לפי הנחיה של אדם אחר:

1. האדם חושב שהוא בעצמו אינו מבין מספיק בנושא כדי לקבל החלטה.
2. האדם משוכנע שהאדם שממנו הוא לוקח את העצה מבין בנושא טוב ממנו.
3. האדם מאמין שאין אופציה טובה יותר ממקור אחר, כלומר, שאין מישהו אחר שיכול לתת עצה טובה יותר מהאדם שאליו פנה.

אם אחד מהתנאים האלה אינו מתקיים, כנראה שיש סיבה רגשית שבגללה האדם פועל לפי עצות של אחרים, כמו פחד מנטילת אחריות או פחד מכישלון.

איך להבדיל בין אמת לשקר בחשיבה שלי?

אליעד מדגיש את הצורך לערוך חקירה פנימית עמוקה בנוגע למחשבות...