האם באמת "על טעם וריח אין להתווכח" נכון במאה אחוז?

אליעד כהן מסביר כי המשפט "על טעם וריח אין מה להתווכח" מתאר מצב שבו אנשים חושבים שאין טעם לדון או להתווכח על העדפות אישיות כמו טעמים, ריחות או צבעים. אך השאלה המעניינת שהוא מעלה היא, האם המשפט הזה נכון במאה אחוז? האם באמת אין מה להתווכח על טעם וריח, והאם אפשר בכלל להיות בטוח במאה אחוז בדבר כלשהו?

האם השאלה "אתה בטוח בזה במאה אחוז" היא הטרלה או שאלה לגיטימית?

אליעד כהן מציין שיש אנשים שמשתמשים בשאלה "אתה בטוח בזה במאה אחוז?" כסוג של הטרלה, במטרה לשגע או לערער את הביטחון של הצד השני בדיון. אך הוא מדגיש שזה לא בהכרח נכון שזו הטרלה. השאלה הזו יכולה להיות שאלה רצינית ולגיטימית, משום שישנם מקרים שבהם אדם באמת יכול להיות בטוח במשהו במאה אחוז, לפחות באופן יחסי להנחות מסוימות.

האם אפשר להגיע לוודאות של מאה אחוז?

אליעד כהן מסביר את הנושא של וודאות במאה אחוז, בכך שהוא מבחין בין "וודאות מוחלטת" לבין "וודאות יחסית". הוא מדגיש שאם מדברים על וודאות מוחלטת, אין באמת שום דבר שאפשר להיות בטוח בו במאה אחוז, כי תמיד אפשר לפקפק בכל דבר. לעומת זאת, וודאות יחסית מתבססת על הנחות יסוד מסוימות. אם מניחים שההנחות נכונות, אז אפשר בהחלט להגיע לוודאות של מאה אחוז בתוך המסגרת של אותן הנחות.

לדוגמה, הוא מביא את הטענה "השמש תזרח מחר". אפשר להיות בטוח במאה אחוז שהשמש תזרח מחר, רק אם אנחנו מניחים שהיום היא זורחת ושדבר לא ישתנה עד מחר. בתוך המסגרת הזו, זו וודאות מוחלטת. מחוץ להנחות האלו, אי אפשר לדעת כלום בוודאות מוחלטת.

מהי וודאות של מאה אחוז יחסית?

אליעד מפרט שהוודאות היחסית אומרת שאם קיימות הנחות ספציפיות, אז אפשר לקבוע עובדות בוודאות של מאה אחוז. לדוגמה, אם הוגדר שאדם מסוים נמצא בזוגיות ולא בידידות, אז אפשר לומר בוודאות של מאה אחוז שהוא לא נמצא בידידות, בתנאי שמגדירים זוגיות וידידות כשני דברים סותרים לחלוטין. בתוך הגדרה זו, אי אפשר להתווכח על כך, וזוהי וודאות של מאה אחוז יחסית.

מתי השאלה "האם אתה בטוח במאה אחוז" הופכת למטרידה או מטעה?

אליעד מדגיש שהשאלה הופכת להיות מטרידה או מטעה כאשר משתמשים בה בלי להתחשב בהנחות היסוד, ואז היא לא מאפשרת שום התקדמות בדיון. אם מישהו רק מנסה לערער את הביטחון שלך בלי להציג טיעון לוגי ברור, זו יכולה להיות הטרלה. לעומת זאת, אם השאלה משמשת כדי להבין על בסיס אילו הנחות אתה טוען את הטענה שלך, זו שאלה לגיטימית לגמרי.

כיצד להתמודד עם אנשים שמבקשים "הוכחה של מאה אחוז"?

אליעד כהן מסביר שאפשר להתמודד עם דרישה כזו על ידי הסברת ההנחות הבסיסיות שמהן יוצאים. כשמישהו מבקש הוכחה של מאה אחוז, התשובה המתאימה היא להבהיר: "אם ההנחות האלו נכונות, אז מה שאני אומר הוא נכון במאה אחוז". כך ברור לשני הצדדים על אילו הנחות הטענה נשענת, ואין מקום להטרלות.

האם באמת "על טעם וריח אין מה להתווכח"?

אליעד חוזר לטענה המקורית ומסביר שגם לגבי טעם וריח יש בהחלט על מה להתווכח. לדוגמה, כשאדם אומר שהוא אוהב צבע מסוים, אפשר להתווכח מדוע הוא אוהב אותו, לברר את המניעים הפסיכולוגיים או הרגשיים שלו, ולבדוק האם הוא באמת בטוח בכך שהוא מעדיף את הצבע הזה. לכן, לדעת אליעד, גם בנושא של העדפות אישיות ניתן לדון ולחקור לעומק, ואפילו להטיל ספק בוודאות של האדם לגבי ההעדפות שלו.

כיצד ניתן להגיע לוודאות של מאה אחוז ביחס להעדפות אישיות?

אליעד מסביר שברמה המוחלטת אי אפשר להגיע לוודאות מלאה לגבי העדפות אישיות, אך ברמה היחסית, אפשר בהחלט. אם אדם טוען שהוא מעדיף משהו מסוים, הוא יכול להיות בטוח בכך במאה אחוז, בהנחה שהתחושות, הרגשות, וההעדפות שלו הן אמיתיות עבורו. כלומר, בתוך ההגדרה העצמית, אפשר להגיע לוודאות של מאה אחוז לגבי ההעדפות האישיות של האדם.

לסיכום, האם אפשר להיות בטוח במאה אחוז?

התשובה שאליעד מציג היא מורכבת: אי אפשר להיות בטוח במאה אחוז באופן מוחלט, אך אפשר בהחלט להיות בטוח במאה אחוז באופן יחסי. על כן, השאלה "אתה בטוח בזה במאה אחוז?" יכולה להיות גם שאלה לגיטימית וגם סוג של הטרלה, תלוי בהקשר ובאופן שבו משתמשים בה.

היכולת להבין את ההנחות שעומדות בבסיס הטענה מאפשרת להבהיר מהי רמת הוודאות האפשרית.