מה יותר חשוב מאשר למצוא פתרון לבעיה?

כאשר מתעוררת בעיה בחייו של האדם, הוא מיד מנסה למצוא לה פתרון. לדוגמה, אם לאדם יש פאנצ'ר ברכב, אם החברה שלו עזבה אותו, אם הוא רוצה להיות עשיר או אפילו אם הוא חולה. האדם באופן טבעי עסוק בחיפוש הפתרון לבעיה שמטרידה אותו. אך אליעד כהן מצביע על דבר חשוב יותר, והוא לבדוק מראש האם בכלל יש פתרון לאותה הבעיה, לפני שמנסים לפתור אותה.

לדוגמה, כאשר אדם חולה, הוא עשוי לנסות ולחפש פתרונות שונים למחלתו. אך לפני כן עליו לבדוק: האם בכלל יש פתרון למחלה? כי אם הוא מחפש פתרון לבעיה שאין לה פתרון, הוא מכניס עצמו לבעיה גדולה יותר, כיוון שלא רק שיש לו את המחלה, עכשיו מתווספת לכך העובדה שהוא אינו מצליח למצוא לה פתרון, שכן פתרון כזה לא קיים מלכתחילה.

לאיזה בעיות אין פתרון?

אליעד כהן מביא דוגמאות לבעיות שאין להן פתרון. לדוגמה, אדם יכול לרצות להרגיש טוב תמיד, בלי להרגיש רע בכלל. זהו מצב שאין לו פתרון, כיוון שבלתי אפשרי להרגיש רק טוב ללא תחושה שלילית בכלל. דוגמה נוספת היא שאדם רוצה שהבת זוג שלו תאהב אותו באופן מוחלט, עד כדי כך שהוא יהיה בטוח ב - 100 אחוז שהיא תמיד תאהב אותו ולא תאכזב אותו לעולם. זה גם כן דבר בלתי אפשרי. אולי אפשר לשפר את האהבה או להגדיל את הביטחון, אבל לא ניתן להגיע למצב מוחלט לחלוטין. תמיד יהיה ספק מסוים, ולכן באופן מוחלט אין לכך פתרון.

כמו כן, אדם יכול לרצות שיהיה לו את כל הכסף שבעולם ושלעולם לא יהיה חסר לו כסף. הוא אולי יכול לדמיין או אפילו להשיג הרבה כסף, אך לעולם לא יוכל להגיע למצב שבו לא יפחד כלל שאולי בעתיד יחסר לו כסף. מכאן שגם זה מצב שאין לו פתרון מוחלט.

מדוע אין פתרון מוחלט לבעיות בעולם שלנו?

בעולם שלנו אין פתרון לדברים מוחלטים, כי דברים מוחלטים אינם אפשריים כלל. אליעד כהן נותן דוגמה לכך שאדם רוצה לבחור רהיטים לביתו ולדעת בוודאות מלאה שהבחירה שלו היא הבחירה הכי טובה עבורו. הוא יכול לחפש, לברר ולבדוק, אך לעולם לא יוכל להיות בטוח ב - 100 אחוז שהבחירה שלו היא אכן הטובה ביותר מכל האפשרויות. תמיד תישאר אי - ודאות מסוימת.

מהי סתירה לוגית ואיך היא יוצרת בעיה ללא פתרון?

דוגמה נוספת לסוג של בעיות שאין להן פתרון היא סתירה לוגית. לדוגמה, אדם רוצה ליהנות ממשהו, אך במקביל הוא רוצה שאם הדבר הזה יילקח ממנו, הוא לא יחוש שום רע. זהו דבר בלתי אפשרי מבחינה לוגית, כיוון שהרצון ליהנות ממשהו משמעותו היא תלות רגשית באותו הדבר, ואם הדבר ייעלם, האדם יחוש רע בהכרח. דוגמה נוספת לכך היא שאדם רוצה להרגיש טוב כשהוא בריא, אבל לא רוצה להרגיש רע כשהוא חולה. גם כאן קיימת סתירה לוגית: אם האדם מרגיש טוב כאשר הוא בריא, הוא בהכרח יחוש רע כשהוא חולה, ואין דרך להימנע מכך.

האם לכל בעיה בעולם קיים פתרון תיאורטי?

אליעד כהן מדגיש כי באופן תיאורטי, לכל בעיה קיימת האפשרות של פתרון, אך פתרון זה אינו בהכרח אפשרי להשגה באמצעות החשיבה הרגילה והמוכרת לנו. למעשה, אם האדם ייצא לחלוטין מגבולות החשיבה וההיגיון המוכר לו ("לצאת מהשכל"), הוא עשוי לגלות שאין בכלל בעיה, או שלבעיה הזאת יש פתרון מזווית שונה לחלוטין.

מה יותר חשוב מלפתור את הבעיה עצמה?

דבר נוסף שאליעד כהן מציין שחשוב יותר מלפתור בעיות, הוא שהאדם לא יהיה תלוי בפתרון הבעיה כדי להרגיש טוב. למשל, מה שיותר חשוב מלמצוא תרופה למחלה מסוימת, הוא שאותו האדם יהיה מסוגל להרגיש טוב גם אם לעולם לא ימצא פתרון למחלתו. בדומה, חשוב יותר מהעובדה שבחורה תאהב אותך, שתהיה מסוגל להרגיש טוב גם אם היא לא תרצה אותך בכלל. במילים אחרות, חוסר תלות מוחלטת בפתרון הוא הפתרון האולטימטיבי.

לסיכום, המטרה היא לא להיות תלויים במציאת פתרון מוחלט, כיוון שבעולם שלנו לא קיים פתרון מוחלט לדברים. יש תמיד לקבל את העובדה שהפתרונות הם יחסיים בלבד, וההבנה הזו כשלעצמה עשויה להביא את האדם לתחושת חופש אמיתית ולהפחית משמעותית את סבלו הרגשי.