למה דווקא אני סובל ממחלה קשה ולא אנשים אחרים?

השאלה "למה דווקא לי זה קורה?" עולה פעמים רבות כאשר אדם נתקל בסבל ייחודי כמו מחלה קשה, תאונת דרכים או אסון יוצא דופן. אליעד כהן מסביר שאנשים מרגישים שהם נדפקו במיוחד כאשר קורה להם משהו רע שלא קורה לאחרים. למשל, אדם שמתמודד עם פרידה יכול להתנחם בכך שזו צרה נפוצה, אך צעיר שחלה בסרטן או עבר תאונה קשה ירגיש שזה לא מגיע לו, כי זה לא קורה לכל אחד. אליעד מציין שיש בכך היגיון פסיכולוגי - אנשים מתנחמים בעובדה שגם אחרים סובלים, "צרת רבים חצי נחמה".

אך אליעד מדגיש שההתמודדות האמיתית עם התחושה הזו מתחילה בהבנת העיקרון שכל בני האדם סובלים בצורה כזו או אחרת, ואין מישהו שבאמת "נדפק" יותר מאחרים. הוא מסביר זאת דרך ההבנה הפשוטה שבני האדם חיים בשני מצבים עיקריים: או שחייהם משעממים ויציבים ללא אירועים קיצוניים, או שחייהם תנודתיים, עם אירועים חיוביים ושליליים משמעותיים לסירוגין. לתנודתיות הזו יש מחיר ויש רווח, וככל שהמצב השלילי גרוע יותר, כך האדם יכול ליהנות יותר ממצבים חיוביים קטנים יחסית בעתיד.

למה אדם שסובל יותר יכול ליהנות יותר?

אליעד משתמש במספר דוגמאות פשוטות ומוכרות כדי להמחיש את העיקרון שאדם שסובל יותר יכול גם ליהנות יותר מדברים בסיסיים. למשל:

• מי ייהנה יותר מאוכל - אדם שבע או אדם רעב? אדם רעב, כמובן.
• מי ייהנה יותר כשבחורה מעוניינת בו - אדם פופולרי או אדם שמעולם לא זכה לתשומת לב נשית? האדם שמעולם לא קיבל תשומת לב.
• מי ייהנה יותר מזכייה בלוטו - עשיר או אדם חסר כל? אדם חסר כל ירגיש יותר שמחה, כמובן.
• מי ייהנה יותר מהיכולת ללכת ברחוב - אדם רגיל או אדם שהיה נכה והתאושש? אדם שהיה נכה והתאושש.
• מי יעריך יותר את הזריחה - אדם בריא שרואה רגיל, או אדם שמאיים עליו עיוורון? האדם שמאיים עליו עיוורון יעריך זאת הרבה יותר.

כל הדוגמאות האלה מראות בצורה ברורה מאוד שככל שהחיסרון גדול יותר, כך תחושת היתרון גדולה יותר כאשר האדם מתגבר על הבעיה או משיג דבר שחשוב לו. אליעד מבהיר שאם יש לך קושי או בעיה ייחודית, גם אם נדמה לך שאתה "נדפקת", זה אומר שבאופן אוטומטי יש לך גם אפשרות לחוות שמחה או סיפוק שאנשים אחרים לעולם לא יחוו באותה עוצמה.

האם אנשים אחרים באמת סובלים פחות ממני?

אליעד כהן מבהיר שהמחשבה לפיה לאנשים אחרים אין צרות היא שגויה לחלוטין. הוא מדגיש שלכל אדם בעולם יש בעיה כלשהי, ולאדם זה מרגיש כאילו הבעיה שלו היא הכי גדולה בעולם. למשל, ילד קטן שלוקחים לו צעצוע יכול להגיב בזעקות ובכי, כי עבורו, איבוד הצעצוע הוא אסון גדול לא פחות מתאונת דרכים עבור אדם מבוגר. אנשים מתאבדים מסיבות מגוונות כמו כישלון בלימודים, פרידה מבני זוג, בעיות כלכליות, או חרדות שונות, ולא רק ממחלות קשות או אסונות גדולים. כלומר, סבל הוא דבר יחסי וסובייקטיבי, והאדם שחולה במחלה קשה סובל אולי ברמה דומה לאדם שחווה חרדות ופחדים קיצוניים בתחומים אחרים של החיים.

איך להתמודד עם קנאה באנשים שנראים שמחים יותר?

אליעד כהן מסביר שאם נדמה לך שלאחרים יש חיים טובים משלך, כדאי לדעת שתי אפשרויות:

• או שיש להם בעיות קשות אחרות שאתה לא רואה, אך הן משפיעות עליהם באותה חומרה כמו הבעיה שלך, פשוט בתחום אחר.
• או שאין להם בעיות קשות כמו שלך, אך במקרה כזה, החיים שלהם כנראה יציבים ומשעממים יותר, ואין להם תנודות משמעותיות שמאפשרות להם לחוות רגעי אושר חזקים כמו שלך.

אליעד מדגיש שככל שלבן אדם יש פחות תנודות בחיים, כך חייו משעממים יותר, ולחוות שעמום מתמשך הוא סבל בפני עצמו, לעיתים גרוע לא פחות מסבל פיזי או נפשי גדול. הוא מביא דוגמה שבבתי כלא משתמשים בעונש הבידוד כדי לגרום סבל - כיוון ששעמום מוחלט הוא אחד העונשים הכבדים ביותר.

מה הרווח שקיבלתי מהבעיה שלי שאין לאחרים?

אם אתה סובל מבעיה קשה, כמו נכות או מחלה, אומר אליעד, בהכרח יש לך גם רווחים שאנשים אחרים לא יכולים להשיג. למשל, אם אתה נכה, אתה יכול ליהנות מזיכרונות על הימים שבהם היית בריא, או מהתקווה שיום אחד תתרפא, או מההישגים הקטנים שלך שירגישו גדולים הרבה יותר ביחס למצבך הנוכחי. אלו הם אוצרות שמחים שאדם רגיל לעולם לא יוכל להעריך באותה מידה.

לסיכום, אליעד כהן מבהיר שלא באמת "דפקו" אף אחד. מי שסובל יותר גם זוכה ליהנות יותר מדברים שאחרים לוקחים כמובנים מאליהם, ואין באמת יתרון מוחלט במצב של אף אחד בעולם. יש איזון טבעי בין טוב לרע אצל כולם, ואדם שחי בתנודות בין טוב לרע יכול ליהנות בעוצמה רבה יותר מאדם שהחיים שלו אחידים יותר.