האם יש עתיד למדינה או למין האנושי?

הרבה אנשים שואלים את עצמם לגבי העתיד של האנושות, של המדינה, ושל החברה שבה הם חיים. במציאות היום - יומית, אנשים מסתכלים סביבם ומרגישים לעיתים קרובות מיואשים מהמצב. לדוגמה, אדם שתומך בביבי יכול להיות מיואש כי הוא מאמין שיש במדינה יותר מדי שמאלנים, "בוגדים" או אנשים שהוא תופס כשליליים. לעומתו, אדם שנגד ביבי יכול להרגיש מיואש כי הוא חושב שיש במדינה יותר מדי ביביסטים, שלדעתו פועלים בחוסר שכל או בצורה שלילית. בשני המקרים, התחושה הבסיסית היא תחושת ייאוש מכך שהמצב לא משתפר ואף עשוי להחמיר.

מדוע אנשים מרגישים ייאוש מהמצב במדינה ובעולם?

אליעד כהן מסביר שתחושת הייאוש נובעת למעשה מתפיסת האדם שהחברה סביבו לא מתנהגת באופן הגיוני או חכם בעיניו. למשל, אדם שחושב שצריך לשמור מצוות יכול לחוש ייאוש כשרוב החברה לא שומרת מצוות. אדם אחר, שנגד טרור, יכול להתייאש כי הוא רואה יותר ארגוני טרור מתפשטים בעולם. האדם המיואש מאמין שהחברה הולכת ומתדרדרת כי האנשים סביבו לא חושבים או מתנהגים לפי ההיגיון שלו.

במילים אחרות, אם האדם היה חושב שהאנשים סביבו חכמים ממנו ופועלים בצורה יותר הגיונית ממנו, הוא לא היה מיואש. לכן, כל מי שמיואש מהחברה, מאמין שאם היו לוקחים את ההיגיון שלו ואת תפיסת העולם שלו ומעניקים אותה לאחרים, המצב היה משתפר.

האם הבחירות הן הדרך לשינוי במדינה?

אליעד מסביר שגישה נפוצה של אנשים היא לחשוב שבאמצעות הצבעה בבחירות, פעם בארבע שנים, הם ישנו את המצב. לדבריו, זוהי אשליה. הבחירות לא שינו את המצב בעבר ולא ישנו אותו בעתיד. ככל שיעבור הזמן, הבחירות יעבדו פחות ופחות. זה לא פתרון שיכול להביא לשינוי אמיתי בחברה.

מהו הפתרון האמיתי לשיפור המצב במדינה ובעולם?

הפתרון היחיד האמיתי שאליעד כהן מציע הוא לעודד אנשים לחשוב יותר בהיגיון ולפתח את השכל שלהם. לדבריו, ככל שאנשים יהיו יותר חכמים, ויחשבו בצורה הגיונית יותר, הם יגיעו למסקנות נכונות יותר, ויפעלו בהתאם למסקנות אלו בצורה טובה יותר. לכן, במקום לנסות לשכנע אנשים בדעה מסוימת (לדוגמה, לשכנע ביביסטים נגד ביבי, או לשכנע אנשי דאע"ש נגד טרור), צריך ללמד את האנשים לחשוב בהיגיון.

כיצד ללמד אנשים לחשוב בהיגיון?

ללמוד לחשוב בהיגיון זה לא עניין פשוט של "להחליט מעכשיו לחשוב בהיגיון", אלא צריך ללמוד את זה בצורה יסודית. משמעות הדבר היא ללמוד לנתח דברים, לבדוק הנחות יסוד, לשאול שאלות נכונות, להבין לוגיקה, לבדוק סיבתיות, ולחשוב לעומק. חשוב לזכור שגם אדם "משוגע" חושב שהוא פועל בהיגיון, ולכן יש להקפיד ללמוד חשיבה הגיונית בצורה מסודרת ומעמיקה.

איך ניתן לעודד את החשיבה ההגיונית בחברה?

הדרך הפרקטית שאליעד מציע היא להפיץ תכנים של חשיבה הגיונית ולעודד את האנשים סביבכם לחשוב לעומק. לדוגמה, אם יש לך ילד, במקום ללמד אותו רק היסטוריה או ידע כללי, חשוב ללמד אותו איך לחשוב, איך לשאול שאלות נכונות ואיך לבדוק את המציאות לעומקה. באופן כללי, חשוב לפרסם ולהפיץ כל תוכן שמלמד אנשים לחשוב בהיגיון.

מה יקרה אם כולם יחשבו בהיגיון?

אם כולם יחשבו בהיגיון, באופן טבעי יגיעו להסכמה יותר רחבה על נושאים שונים. למשל, אם אתה חושב בהיגיון ואדם דתי חושב בהיגיון, בהכרח שניכם תגיעו לאותה המסקנה - או שאתה תשתכנע לחזור בתשובה, או שהוא ישתכנע שאין צורך בכך. במקרה אחר, אם אתה חושב שהסביבה פועלת בחוסר היגיון, ככל שתהיה חכם יותר ותלמד לחשוב יותר לעומק, או שתצליח לשכנע אחרים בצדקתך, או שתבין שאתה טעית ותשתכנע שאתה לא צודק.

מה יקרה אם אנשים לא ילמדו לחשוב בהיגיון?

אם אנשים לא יחשבו בהיגיון, הדבר יוביל בהכרח למצב של בלבול, חוסר הסכמה מוחלט, ואף לאלימות ומלחמות. אם אין היגיון משותף, כל אחד יאמין במשהו שונה, והתוצאה תהיה כאוס, בדיוק כמו "מגדל בבל", שבו איש לא הבין את חברו והכל התפרק.

לסיכום, הפתרון האמיתי לעתיד טוב יותר עבור המדינה, החברה והעולם הוא לעודד את החשיבה ההגיונית. ככל שאנשים יחשבו בהיגיון יותר, כך יגדל הסיכוי לשלום, לאחדות ולהסכמות בין אנשים, ויקטנו הבעיות בעולם.