פתרון בעיות, רעש מהשכנים, להתמודד עם בעיות, איך להפסיק לסבול, שחרור מהסבל, למה אתה סובל, התמודדות עם בעיות, בעיות נפשיות, סבל נפשי, להיות מאושר, מהו אושר, יצירת בעיות

... להיות שם, להחליף מקום עבודה, להתפטר מהעבודה, האם יש בעיה, אולי אין בעיה, שחרור רגשי, להפסיק לסבול, איך להיות מאושר, אושר בחיים, פתרון בעיות, להתאבד, להתמודד ...

פתרון בעיות, קבלת החלטות במצבי לחץ, מודל לקבלת החלטות, ניהול עובדים, יעוץ למנהלים, יכולות ניהול, איך לקבל החלטות? לפתור בעיות, פיתוח חשיבה, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, חלק 2 איך לקבל החלטות נכונות ... מפריעים להשגת המטרה המרכזית. למה נוצרים קונפליקטים בעבודה וכיצד ניתן לפתור אותם? קונפליקטים בין עובדים נוצרים בעיקר כאשר כל עובד מחזיק בדעות או בתפיסות שונות לגבי ... באופן אישי בגלל אמירה כלשהי ומחליט להפסיק לשתף פעולה. במצבים אלו, הפתרון הוא תמיד להחזיר את העובדים אל המטרה המרכזית של הארגון או הצוות, כלומר, לעורר בהם ... שיש לבצע. כאשר עובד טוען שפגעו בו, או שהאחר מתערב בעניינים לא שלו, הפתרון הוא לגרום לו להבין שבעצם המטרה הסופית שלו היא לבצע את העבודה בצורה הכי טובה, ושההצלחה ... לעומק למה הם רבים ומה בדיוק הסיבה לקונפליקט, ורק לאחר מכן להחליט איך לפתור את זה. היכולת לקבל החלטות בצורה מדויקת תלויה באימון יומיומי שבו אתה מנתח סיטואציות שונות ומנסה להבין את הגורמים האמיתיים לבעיות . כשאתה מתאמן על חשיבה זו באופן שגרתי, המוח שלך לומד לקבל החלטות טובות יותר ומהירות יותר בזמן אמת. איך לדעת כמה משאבים להשקיע בפתרון בעיות של עובדים? שאלה נוספת שעליך לשאול את עצמך כמנהל היא כמה משאבים וזמן להשקיע בפתרון בעיות אישיות של עובדים. התשובה לכך היא שיש לבחון בכל מקרה את כמות המשאבים הדרושה ... תוכל לקבל החלטות נכונות יותר במצבי לחץ, קונפליקטים ואי - וודאות. איך לפתור בעיות בעבודה? קבלת החלטות תחת לחץ הנעת עובדים בצורה יעילה ניהול קונפליקטים בצוות ...

פתרון בעיות, קבלת החלטות במצבי לחץ, מודל לקבלת החלטות, ניהול עובדים, יעוץ למנהלים, יכולות ניהול, איך לקבל החלטות? לפתור בעיות, פיתוח חשיבה, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, חלק 1 איך נכון לקבל החלטות כשיש כמה בעיות בו זמנית? כאשר מתמודדים עם מצב שבו יש כמה בעיות או משימות שדורשות פתרון בו - זמנית, חשוב להבין שאין שיטה אחת מוחלטת ונכונה לכולם. אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו על קבלת החלטות במצבי לחץ שיש כמה גישות אפשריות, והוא מציג את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן בצורה מפורטת. מה הבעיה בשיטה של לטפל קודם במה שהכי חשוב? הגישה הראשונה, הנפוצה ביותר, גורסת שכאשר יש לאדם מספר בעיות או משימות, הוא צריך לזהות את החשובה ביותר ולהתחיל לפתור אותה. לכאורה, זאת השיטה האידיאלית, מכיוון שהיא מאפשרת להשיג את הטוב המקסימלי. לדוגמה, אם מתקשרים אליך מהבנק, מהעבודה ומעוד מקום, הגישה הזו אומרת לבדוק ... כמה מנות שאתה חייב להכין, הגיוני להתחיל מהמנה הכי חשובה או דחופה. אבל, אם לקוח אחר כבר ממתין זמן רב מדי, בזמן שאתה מטפל במנה החשובה, הבעיה השנייה כבר עלולה להחמיר באופן בלתי הפיך. כך, לפעמים טיפול בבעיה אחת יוצר בעיה גדולה יותר במקום אחר. האם תמיד כדאי לטפל קודם במשימה הדחופה ביותר? אליעד מוסיף הסבר על מקרה שבו אדם עומד להפסיד סכומים שונים - 1000 שקל לעומת 200 או 400 שקל - הגיוני שהוא יתחיל לטפל קודם בבעיה שההפסד שלה הוא הגדול ביותר. אך הבעיה בשיטה זו היא שלעיתים קרובות אין מספיק זמן אפילו לבדוק מה באמת הכי דחוף. כלומר, לפעמים פשוט אין את הזמן או המשאבים לבצע הערכה מסודרת של כל המשימות ... להתמודד כשאין זמן לבדוק את כל המשימות? אליעד מציג מצב נוסף שבו קיימות יותר משימות ממה שניתן לבצע בפועל (לדוגמה: אם צריך 28 שעות כדי לפתור את כל המשימות, אבל בפועל יש רק 20 שעות). במצב כזה, הוא אומר, ברמה הפנימית - רגשית, האדם יכול להקל על עצמו אם ישאל שאלות כמו האם בכלל משנה לי לפתור את כל המשימות? או מה יקרה אם לא אפתור אותן? שאלות כאלה מפחיתות את הלחץ הרגשי, אבל לא פותרות את הבעיה האמיתית ברמה הפרקטית החיצונית. איך נכון לפעול כשאין לך אפשרות לבדוק הכל לעומק? אליעד מציע גישה נוספת לפתרון בעיות כשהזמן מוגבל: לבדוק מה הסיכוי שלך לפתור את הבעיה, לצד החשיבות שלה. לפעמים יש בעיה מאוד חשובה, אבל הסיכוי לפתור אותה קטן מאוד, ומנגד קיימות בעיות קטנות יותר שאולי הסיכוי לפתור אותן גבוה מאוד. למשל, אם יש לך משימה קריטית שתיקח המון זמן, וייתכן שתיכשל בה, אולי עדיף לפתור שלוש בעיות קטנות שבטוח תצליח לפתור , כי סך התועלת שתצבור יהיה גבוה יותר. מה החשיבות של מהירות ויכולת חשיבה בקבלת החלטות? אליעד מדגיש שני גורמים חשובים מאוד לקבלת החלטות נכונות במצבי לחץ: ... וטוב יותר. איך מתרגלים קבלת החלטות לפני מצב הלחץ? הדרך לפתח חשיבה מהירה וטובה היא לנצל זמנים רגועים כדי לבצע סימולציות או תרגולים על בעיות אפשריות. כשיש לאדם זמן פנוי, כדאי לו לבדוק ולנתח בעיות היפותטיות כדי לפתח את היכולת לקבל החלטות נכונות בזמן אמת. כך המוח מתרגל את החשיבה הנכונה באופן שיאפשר קבלת החלטות טובות ויעילות יותר גם במצבי לחץ ... כי במציאות לרוב אין מספיק זמן לבדוק הכל לעומק, ואדם שנמצא במצב לחץ חייב שיהיו לו כלים מוכנים מראש במחשבה. האם תמיד קיימת דרך לפתור בעיות? אליעד מסביר גם שלפעמים אין פתרון מוחלט. לדוגמה, אם אדם תקוע במדבר בלי מים, אין לו באמת מה לעשות ברמה הפרקטית. עם זאת, ברמה התודעתית הוא יכול להתמודד על ידי זה שיבין שאולי אין

... לבעיה, פתרון בעיות , שורש הבעיה, זיהוי שורש הבעיה, הבנת הבעיה, פתרון הבעיה, לצאת מבעיה, לפתור בעיה האם מודעות לשורש הבעיה באמת פותרת אותה? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בשאלה חשובה: האם מספיק שנדע את שורש הבעיה כדי לפתור אותה? ישנה תפיסה נפוצה שאומרת שכאשר אדם מזהה את שורש הבעיה שלו, הוא כבר נמצא בחצי הדרך לפתרון, או אפילו יותר מזה - שאם אדם יודע בדיוק מהי הבעיה העמוקה שלו, היא תיפתר מאליה. אליעד כהן מתמודד באופן מעמיק עם התפיסה הזו ומפרק אותה לגורמים בעזרת דוגמאות והסברים מפורטים. מה הטעות הנפוצה בזיהוי שורש הבעיה? אליעד מסביר שרבים חושבים בטעות שהם איתרו את שורש הבעיה שלהם, אך למעשה, פעמים רבות מדובר רק בגורם שטחי או חלקי של הבעיה, ולא בשורש האמיתי. הוא מביא כדוגמה אדם שחווה חרדה לאורך זמן רב, ומגיע לנקודה שבה הוא כביכול מגלה מהו ... או פחד מחוסר יכולת להתמודד עם רגשות שליליים. ולכן, הגילוי של השורש הראשון לא תמיד מביא לפתרון מלא, כי לא נחשף עדיין השורש העמוק ביותר. האם זיהוי שורש הבעיה מספיק כדי לפתור אותה בפועל? אליעד משתמש בדוגמה ברורה נוספת שממחישה את הטעות הזאת: אם מישהו מגלה שיש לו פנצר ברכב, האם עצם הגילוי יתקן את הפנצר? כמובן שלא. לדעת מה הבעיה אינו מספיק כדי לפתור אותה באופן מעשי. כלומר, גילוי והבנה הם רק שלבים ראשונים, הכרחיים אמנם, אך הם אינם השלב האחרון או היחיד בתהליך פתרון הבעיה. מהו באמת השורש האמיתי של בעיה כלשהי? אליעד מבהיר שהשורש האמיתי של כל בעיה הוא תמיד הפרשנות האישית של האדם לאירועים מסוימים. השורש אינו האירוע עצמו או התחושה עצמה, אלא האופן שבו ... חושבת שיקרה לה או לא יקרה לה אחרי מותה. אם לא משנים את הפרשנות העמוקה הזאת, עצם הזיהוי שהבעיה קיימת לא ישנה דבר. אליעד מדגיש שכדי לפתור בעיות בצורה מלאה ויסודית, צריך להגיע עד לשורש העמוק ביותר של הפרשנות - להבין מדוע אנחנו מפרשים ... מסוימת ולא אחרת. רק כשמבינים שהפרשנות שלנו אינה מחויבת, ויכולה להשתנות, אנו באמת יכולים לפתור את הבעיה לחלוטין. מדוע הבעיה לא נפתרת רק מהגילוי של השורש? אליעד מסביר שהבעיה לא נפתרת מעצמה ברגע הגילוי, כי הגילוי עצמו הוא רק מודעות ראשונית. ללא פעולת שינוי בתפיסות ובפרשנויות ... לא משנה בפועל את תפיסתו ואת הרגלי המחשבה שלו, החרדה תישאר בעינה. לסיכום, הגילוי של שורש הבעיה הוא שלב קריטי אך לא מספיק כשלעצמו. כדי להגיע לפתרון מלא ומוחלט, האדם צריך להעמיק לשורשים העמוקים ביותר של הפרשנות שלו ולבחון אותן מחדש באופן יסודי. איך ...

... לפתור בעיות? איך לא לפתור בעיות? טיפול בסימפטום ולא בבעיה, טיפול בשורש הבעיה, טיפול בבעיה ולא בסימפטום, פתרון בעיות, איך לדעת במה להתמקד? איך לטפל בבעיות? איך לטפל בבעיות - האם להתמקד בסימפטום או בשורש הבעיה? כאשר אדם נתקל בבעיה ומנסה לפתור אותה, ישנה טעות נפוצה של התמקדות בסימפטום במקום בשורש הבעיה. אליעד כהן מסביר לעומק את ההבדל בין התמודדות עם סימפטומים לבין פתרון הבעיה עצמה, ומדגיש את החשיבות של טיפול בשורש הבעיה ולא רק בתוצאותיה החיצוניות. למה אנשים מתמקדים בסימפטומים של הבעיות ולא בשורש? אנשים רבים מתמקדים בסימפטומים כי הם הדבר הגלוי לעין והמטריד ביותר. לדוגמה, אדם שסובל מכאב ראש או חרדה נוטה ... האלה. הוא משקיע מאמצים רבים בפתרונות מהירים כמו תרופות, תרגילים להפחתת חרדה או אפילו הימנעות מסיטואציות מסוימות. הבעיה היא שכאשר האדם מתמקד רק בסימפטומים, הוא מתעלם מהסיבות האמיתיות שגורמות לתחושות הללו להופיע מלכתחילה. התוצאה היא פתרון זמני בלבד, ועם הזמן, התופעות חוזרות שוב ושוב בדרכים שונות או בעוצמה אחרת. מה יקרה אם לא נטפל בשורש הבעיה? אליעד נותן דוגמה ממחישה: אם ישנה בעיית דליפה בברז ונתמקד רק בעצירת המים שיוצאים החוצה במקום לבדוק מדוע הברז פתוח או ... מתי אנחנו נלחמים בסימפטום ולא בבעיה עצמה? אליעד ממליץ לבדוק היטב: האם כשאדם מתמודד עם בעיה, הוא מתעסק בעיקר בשאלה איך אני מעלים את התחושה השלילית או הכאב שאני מרגיש כרגע?, או שהוא שואל את עצמו מדוע התחושה הזו ... הוא כנראה נלחם בסימפטומים. לכן, הפתרון האמיתי דורש לעבור לשאלה השנייה: להבין ולזהות את המחשבה, האמונה או המצב שיצר את הבעיה. דוגמה נוספת - התמודדות עם בעיות כלכליות אליעד מתאר מצב של אדם שמנסה לפתור בעיות כלכליות על ידי כך שהוא נלחם מול אנשים שבאים לגבות ממנו חובות בבית. במקום להקדיש את האנרגיה והמשאבים להילחם ... הוא נכנס למינוס. התמקדות בשורש הבעיה במקרה זה תהיה להבין ולפתור את המצב הכלכלי שהביא מלכתחילה למינוס ולא רק להיאבק בתוצאות החיצוניות של המצב הכלכלי הבעייתי. מה הסיכון בהתמקדות בשורש הבעיה? אליעד מסביר שהקושי הגדול הוא שאנשים לא תמיד יודעים בוודאות מהו השורש האמיתי של הבעיה. לעיתים הם בטוחים שהם זיהו את הגורם לבעיה, אבל אם אחרי זמן רב של מאבק ה

פתרון בעיות, הבנת הבעיה היא רק חצי פתרון, איך לפתור בעיות? ליישם את הפתרון , למה זה לא עובד לי? למה אני לא מצליח? הטיפול לא עובד, העצה לא עוזרת, איך לצאת מבעיות? מדוע הבנת הבעיה היא רק חצי מהפתרון? אליעד כהן מסביר בהרצאה מדוע רבים טועים וחושבים שהבנת הבעיה היא למעשה הפתרון המלא, אך במציאות מדובר רק בחצי הדרך לפתרון אמיתי. הוא מדגים את הרעיון באמצעות מצבים שבהם אנשים מבינים היטב את הבעיה אך אינם מצליחים לפתור אותה בפועל. לדוגמה, יש אנשים שמגיעים לטיפול עם אובססיה, חרדה או בעיות התנהגות אחרות. בטיפול, המטפל מציע להם קודם ... הסיבות בצורה טובה. אך למרות ההבנה הזאת, הוא ממשיך להתמודד עם אותן בעיות ולא מצליח לפתור אותן. כלומר, עצם ההבנה עצמה לא פתרה את הבעיה. האם אפשר לפתור בעיה רק באמצעות הבנתה? אליעד מסביר כי ישנה טענה פופולרית שהבנת הבעיה היא פתרון הבעיה, אך הוא מבהיר שזה אינו נכון לחלוטין. אם אדם מבין בעיה במאה אחוז, כלומר, ממש לעומק ובאופן מוחלט, אז באמת הבעיה תיפתר מאליה. אולם במציאות, רוב האנשים לא מגיעים להבנה כזו מלאה ואמיתית של הבעיה, ולכן הם רק חושבים שהם הבינו, אבל בפועל לא התרחשה ההבנה השלמה שתוביל לפתרון מעשי. אליעד משתמש בדוגמה פשוטה של חדר ... על המתג כדי להדליק את האור. במילים אחרות, עצם ההבנה של איפה הבעיה אינה מספיקה, יש צורך ביישום ממשי של הפתרון. מהם שלבי הפתרון האמיתיים של הבעיה? אליעד מבהיר כי לפתרון של בעיה יש שני שלבים עיקריים: הבנת הבעיה - לדעת את הסיבה והמקור של ה

... צורניות, חידת היגיון, פתרון בעיות מורכבות, תעשה את כל מה שאתה יכול, מה בטוח ... מה מחויב? איך לקבל החלטה? איך פותרים מבחני צורות? מבחני סדרות, מבחן פסיכוטכני, מבחני מיון לעבודה, איך פותרים סדרות מספריות? מהי הדרך הנכונה לפתור חידות וסדרות צורניות? כאשר ניגשים לפתור חידות של סדרות צורניות או סדרות מספריות, כמו במבחנים ... מספרית פשוטה: 1, 2, 3, מה המספר הבא? והתשובה היא כמובן 4. דוגמה נוספת היא הסדרה 2, 4, 6, שהמספר הבא בה הוא 8. בסדרות מספריות מסוג זה, המחפש פתרון מחפש מכנה משותף וחוקיות ברורה, כמו הוספה של 2 בכל פעם. ... יש מטריצה מורכבת עם צורות בצבעים שונים וכיוונים שונים, ולמטה יש כמה אפשרויות לבחור מתוכן את הצורה שחסרה. לעיתים אנשים מתחילים לחפש חוקיות, אבל הבעיה היא שיש כמה תשובות שיכולות להיות נכונות לפי אותה חוקיות. ... היא נכונה באותה מידה. לפעמים אנשים מציעים תשובות שנראות מאוד משכנעות, אבל אפשר להציע באותה צורה בדיוק גם תשובה אחרת. במקרים אחרים, מנסים למצוא פתרון מוזר ומסובך, כמו חישוב גימטריה של צורות, אך הסיכוי שהכותב התכוון לכך הוא קטן. איך לפתור חידות צורניות כשאתה לא מוצא חוקיות? אליעד מציע גישה פרקטית ומועילה לפתרון החידות האלו, גם אם החוקיות אינה ברורה לחלוטין. הוא נותן ... בפניו. כך גם בחידות צורניות: במקום להסתבך מיד עם ניסיון למצוא את כל החוקיות המלאה, יש קודם כל לשאול מה בטוח נכון? כיצד להתקדם מבלי לדעת את כל הפתרון מראש? הגישה של אליעד היא קודם כל לבדוק מה בטוח נכון בין ... בכל מצב מה הוא הדבר שבטוח נכון, ולעשות אותו. כשהאדם מתקדם כך, צעד אחר צעד, הדברים הבאים מתבהרים ומובילים אותו לתשובה או להחלטה הנכונה. איך לפתור חידות צורניות? מה בטוח נכון בחיים? איך לקבל החלטה נכונה? איך פותרים מבחני מיון לעבודה? איך למצוא חוקיות בסדרות מספריות? איך לפתור מבחן פסיכוטכני? מה מחויב המציאות? ...

... בשורש הבעיה, לטפל בסימפטומים של הבעיה, מוטיבציה להתמדה לאורך זמן, איך לשמור על המוטיבציה? מה זה סימפטומים? לוודא שהבעיה לא תחזור, לטפל באפשרות שהבעיה תחזור, מודעות עצמית, פתרון בעיות מה ההבדל בין לטפל בשורש הבעיה לבין טיפול בסימפטומים? בחיים יש שני סוגי בעיות: הבעיה עצמה והסימפטומים שלה. אליעד כהן מסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה: כאשר יש דליפה בצינור מים, זו הבעיה, ואילו הרצפה הרטובה היא הסימפטום של הבעיה. אם אדם חולה במחלה קשה כמו סרטן, הבעיה היא המחלה עצמה, בעוד שכאב ראש הוא רק סימפטום של המחלה. אליעד מדגיש כי עדיף תמיד לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים, משום שטיפול בסימפטומים בלבד הוא זמני ואינו מבטיח שהבעיה לא תחזור שוב בעתיד. איך אפשר לדעת אם הטיפול הוא בשורש הבעיה או בסימפטומים? אליעד מסביר בצורה מפורטת איך לדעת אם אדם מנסה לפתור את שורש הבעיה או שהוא מתמקד רק בסימפטומים. הוא מביא דוגמה: אם מישהו מרגיש בודד ומנסה לפתור את תחושת הבדידות באמצעות קשר זוגי חדש, כאשר הוא מוצא זוגיות חדשה והבדידות נעלמת, הוא בדרך כלל יפסיק לחפש פתרונות. כלומר, ברגע שהסימפטומים נעלמים, אותו אדם מפסיק לטפל בבעיה. אולם, אליעד מדגיש שכאשר הסימפטומים נעלמים, אין זה אומר שהבעיה טופלה מהשורש, שכן אם הבעיה לא טופלה בשורשה, היא עלולה לחזור בעתיד, והסימפטומים יחזרו איתה. למה הסימפטומים חוזרים למרות הטיפול? אליעד מדגיש שהסימפטומים חוזרים מכיוון שהבעיה עצמה לא נפתרה מהשורש, ולכן אנשים מוצאים עצמם שוב ושוב עם אותם סימפטומים. לדוגמה, כאשר מדינת ישראל וחמאס נמצאים במלחמה, והם מכריזים על הפסקת ... חמאס הפסיק לתקוף אותה באופן זמני. אך למעשה, מדינת ישראל לא טיפלה בשורש הבעיה, אלא רק בסימפטומים, כי ברור לכולם שחמאס ימשיך לתקוף בעתיד כאשר יתאושש ויתחמש מחדש. אילו ישראל הייתה פותרת את הבעיה בשורש, היא הייתה מנצלת את הפסקת האש לחסל את האיום באופן מוחלט. כיצד באה לידי ביטוי הבעיה של פתרון סימפטומים במערכות יחסים? אליעד מציין שאם אדם מרגיש בודד, הוא בדרך כלל ינסה להכיר מישהי שתפתור לו את הבדידות. ברגע שהוא מצליח בכך, הוא ירגיש טוב יותר, אך מכיוון שלא טיפל בשורש הבעיה אלא רק בסימפטום של תחושת הבדידות, הבעיה עלולה לחזור. ברגע שאותה מישהי תעזוב אותו, הוא שוב יחזור להרגיש בודד, והבעיה תחזור לסיבוב נוסף. מדוע אנשים מפסיקים לטפל בבעיה ברגע שהסימפטום נעלם? אליעד מחדד שאנשים עוצרים את הטיפול ברגע שהסימפטומים חולפים, כי הם חושבים בטעות שהבעיה נפתרה. אך הוא מדגיש שזה סימן ברור שה

פתרון בעיות ללא פתרון, למה כשאין פתרון אין בעיה? האם יש בעיות ללא פתרון? להיות בטוח שאין פתרון, להרגיש טוב בלי רע, איך לפתור בעיות בלי פתרון? מה לעשות כשאין פתרון לבעיה? התמודדות עם בעיות קשות ללא פתרון למה כשאין פתרון, אין בעיה? כאשר אדם מתמודד עם בעיה בחייו, הוא בדרך כלל רוצה למצוא לה פתרון. לדוגמה, אם אדם רעב, הוא מרגיש שיש לו בעיה כי הוא רוצה לאכול, ואם הוא בודד, הוא סובל כי הוא לא רוצה להיות לבד. הסבל, לפי אליעד כהן, קיים רק כל עוד האדם מאמין שיש פתרון אפשרי לבעיה. אם אדם היה בטוח לחלוטין שאין פתרון לבעיה, הוא לא היה מרגיש רע בגללה. סבל קיים רק כאשר האדם חושב שיש שינוי אפשרי, ושהבעיה ניתנת לפתרון. מה קורה כשאנחנו חושבים שאולי יש פתרון? לרוב, כאשר אנשים פוגשים בעיה שאין לה פתרון ברור, הם עדיין נאחזים בתקווה שאולי ימצא פתרון בהמשך, לעיתים מתוך אמונה שמישהו יכול לעזור להם או שיקרה נס. לדוגמה, אדם שמאמין שאולי אלוהים יעזור לו, רואה את הבעיה ככזו שיכולה להיפתר, וממשיך לסבול ממנה בגלל שהיא לא פתורה. מה לעשות כשאין פתרון לבעיה? אם יש בעיה שאין לה פתרון או אם לא נמצא לה